שות מחנה חיים· רבי חיים סופר
ג · סימן מד
חתימה טובה למחותני הרב המאור בתורה חריף ובקי המופלג ומפולפל כבוד הרבני הר"ר אלי' שענקעל נ"י בק"ק קוטב גאליציען. אודות אשר העיר מי שמתענה בעיוכ"פ מחמת מצות עינוי אם עובר בבל תוסף וחקר מעלתי נ"י דעינוי הוא בשב ואל תעשה ולא שייך הלאו דב"ת והאריך. לענ"ד נראה דבל תוסף הוה דווקא אם בא עם החיוב בפ"א כגון ה' פרשיות בתפילין או ה' מינים בלולב או שהוספה בא אחריו כגון הישן בשמיני בסוכה או שתוקע קולות ביותר או שנותן מתן ד' תחת מתן אחת וכדומה אבל אם הוספה במוקדם לא הוה בל תוסף כי תשעה לחודש לא הוה עשירי בחודש אם כן אם עושה עינוי בט' תשרי לא הוה הוספה לעבור על בל תוסף דהא עדיין לא הגיע החיוב שנימא שהוא מוסף על החיוב בשלמא אם כבר הגיע זמן סוכה או זמן שופר או זמן תפילין או זמן ציצית או זמן זריקה שייך לומר שמוסף על המצוה אבל בודאי מי שמקדים לעשות המצוה בזמן שלא התחיל זמן מצוה שלא שייך שעובר על בל תוסף ואטו אם לילה לאו זמן תפילין וציצית וזמן זריקה ויעמוד אדם ויעשה הלילה לזמן ציצית ותפילין וזריקה יעבור על בל תוסיף מי יכול לעשות שאינו ישנו [ולא נעלם ממני סוגי' דעירובין דף צ"ו דשאני שבת דפטור יען דשבת הוא גוף אות אבל יום יממא הוא לזמן תפילין או אם הי' עליו מבעוד יום ומוסיף הלילה אחריו אבל לילה לאו זמן תפילין א"כ מי שמניח קודם האור יום תפילין לא שייך בל תוסף עיין בב"י בהל' תפילין מי שיוצא לדרך ומניח מניח תפילין בלילה] ועיין בספרי פ' ראה וז"ל מנין שאם פתח לברך ברכת כהנים שלא יאמר הואיל ופתחתי לברך אומר ד' אלקים יוסף עליכם וגו' (ובגמ' ר"ה כ"ח אמרו הואיל והתורה נתנה לי רשות לברך יעו"ש) ת"ל דבר אפי' דיבור אל תוסף עליו עכ"ל היינו לברך לאחריו פסוק אבל להקדים פסוקים לא ידעתי איסור דלא שייך בל תוסף רק או בפ"א או לאחריו ולא להקדים דאין הקדמה נקרא הוספה ואי אפשר לדבר שני דברים בפ"א ודייק הספרי הואיל ופתחתי לברך אם יאמר אח"כ יוסף ד' הוה בל תוסיף ודוק. ועלה בדעתי שיש לחקור מן הירושלמי שהקשה למה אין עושין יוכ"פ שני ימים מחמת ספיקא דיומא וקשה א"כ אם עשירי שלנו הוא יוכ"פ א"כ הוסיף עינוי בי"א בתשרי אמנם משבשתא הלא הוא יצום יען שמאמין שהוא עשירי א"כ לא רצה להוסיף ענות נפש בי"א ודוק (ועיין פלתי סי' ק"י). ואגב אודיע לדעתי יש בל תוסיף במספר שמחדש מצוה אשר בדה מלבו להוסיף על תרי"ג מצות ויש בל תוסיף בכמות ה' פרשיות בתפילין ה' מינים בלולב ח' ימים בסוכה ויש בל תוסיף באיכות המצוה אם משנה התואר והדר צורת החפץ אשר בו תהיה המצוה למשל אם יאמר ועניתם את נפשותיכם הוא להכות בשוטים גופו ולעמוד על קוצים אבל מי שמוסיף לעשות שבת שני ימים ליכא בל תוסיף דשבת הוא לשבות ביום ששבת הקב"ה ששת ימים עשה מלאכה ובשביעי נח ואיך אפשר לעשות עוד יום שהיה עושה הקב"ה הבריאה להיות יום שבת על כי שבת הקב"ה ממלאכתו ודל"ב. ואעתיק לו קו' שמצאתי בפנקס ישן שלי שקשה לי על גמ' ר"ה דף כ"ח דאמר ר"י כשלא נתת לא עברת מעשה בידך אבל כשנתת עברת מעשה בידך וקשה לי נחזי אנן אם לא יזה מהדם א"כ עובר על בל תגרע והפסיד גם המצוה שהוא קיום עשה ואם יתן יעבור לאו דב"ת אבל עכ"פ קיים העשה א"כ הי' בעצה שיתן הגם שא"כ עובר הלאו בידים ואם לא יתן עובר הלאו בשוא"ת כנגד זה יש, כאן הרווחת קיום עשה ואין לומר א"כ הוה מצוה הבא בעבירה עיין תוספות סנהדרין [פ"ח ע"ב] זה טעות דב"ת גורע באותו דבר שמוסף אבל הכא הוה ב' זבחים ואין ב"ת בדם זה מבטל קיום עשה בדם האחר ושאלתי להגאון ר' אהרן זינגער ז"ל ולא מצא מענה וצע"ג הנה בידים רפות באתי לכתוב שורתים האלו ד' יתן לו חתימה טובה הדש"ת: