שות מוצל מאש (רבי יעקב אלפנדרי)· רבי יעקב אלפנדרי
שו"ת · סימן נג
עמדתי על חקירה אחת דכפי הטעם שכתבו דקטנה מתגרשת ע"י עצמה משום דאשה מתגרשת בע"כ ולא בעינן דעתה כמ"ש הטור סי' קיט א"כ יצא לנו מזה דאם גירשה על תנאי כך וכך כל אותם החלוקות השנויים בדיני התנאי שאם מחלה או ביטלו שניהם התנאי או כמ"ש וניחוש שמא פייסה ומחל' התנאי וכיוצא בזה לא שייכי בקטנה דאין מעשה קטנה כלום ולא אישתמיט שום פוסק שיאמר זה ואדרב' מצינו ממאי עמא דבר שאפי' בגט קטנה מתנים כך וכך ואומר נאמנת עלי שלא פייסתי כו'. עוד מזה יצא לנו ספק א' דעתה שאנו נוהגין לתת ב' גטין א' כלפי האשה וא' כלפי האב ע"פ הוראת מהריב"ל ח"ג סי' ו' כדי לצאת י"ח הר"ן והרב בעל הכתבים כמ"ש שם ובכל א' מהם נאמנות שלא פייס נאמנות לאשה ונאמנות לאב אם האשה והאב הם מכחישים שהאב אומר שפייס והאשה מכחש' או איפכא היכי לידיינו דייני להאי דינא: ואגב גררא ראיתי לחקור גם במ"ש דאשה שאמרה מת בעלי היא נאמנ' דאשה דייקא ומינסבא מתוך חומר שהחמרת ראוי לו' דבקטנה לא אמרי' הכי דאין מעש' קטנה כלום וסוגיין דעלמ' דאין חילוק ואין מי שסיפק בזה וצ"ע ויש לעיין בפ' האשה רבה דף פ"ט על ההיא דמאימתי אדם יורש אשתו קטנה ומ"ש התוס' בד"ה משתגדיל ותבעל כו'.