שות מוצל מאש (רבי יעקב אלפנדרי)· רבי יעקב אלפנדרי
שו"ת · סימן לט
נשאלתי מאת החכם השלם ארי שבחבור' סיני ועוקר הרים כמה"ר יהודה רוזאניש שיחיה במ"ש הרמב"ם סוף פ"ו מהלכו' ערכין וחרמין וז"ל הקדש טעות אינו הקדש כיצד האומר שור שחור שיצא מביתי א' הרי הוא הקדש ויצא לבן אינו הקדש כו' התפיס בה אחרת ואמר זו כזו הרי השניה הקדש וכן כל כיוצא בזה עכ"ל. ודברים אלו נראין כהלכתא בלא טעמא דהא כיון שבראשונה לא חייל עליה שם הקדש כלל אם כן כי התפיס בה אחרת אמאי הוי הקדש כיון שאמר זו כזו וכשם שהא' לא חייל עליה שם הקדש כלל גם הב' כמוה ודרך מרן ז"ל בכ"מ ידוע: והנראה לע"ד לומר דס"ל להרמב"ם ז"ל דודאי אע"גב דהא' היתה בטעות מ"מ כיון שאמר זו כזו מסתמ' אמרי' אין אדם מוציא דבריו לבטל' כיון שהוא ידוע שהא' היתה בטעות ודאי דכונתו היתה להקדש גמור ומש"ה הוי הב' הקדש ומה שאמר זו כזו היינו בלא התנאי הא' שהקדש זה יהיה הקדש גמור ולא כהקדש הראשון שהיה בטעות עוד נ"ל לומר דודאי ס"ל להרמב"ם ז"ל דאי אחר שאמר שור שחור ויצא לבן התפיס בה אחרת ואמר זו כזו ודאי דלא הוי הקדש דהא כיון דהא' לא חל עליה שם הקדש כלל דהו"ל הקדש בטעות גם הב' נמי לא חל עליה הקדש ומ"ש הרמב"ם דהב' הרי הוא הקדש היינו היכא דאמר שור שחור שיצא מביתו הקדש וקודם צאתו מן הבית ולא ידע שיצא לבן התפיס בה אחרת ואמ' זו כזו שיהיה זה הקדש כשור זה שהקדשתי הרי הב' הקדש דאע"ג דאח"כ נתברר שהיה הקדש בטעות מ"מ כיון דבשעה שהתפיס לא ידע אם היה שחור או לבן הרי הב' הקדש ואע"ג דהא' היתה בטעות ואע"ג דלשון זו כזו לא משתמע הכי מ"מ אף לפי' מרן צ"ל דלאו דוקא ודוק.