שות מוצל מאש (רבי יעקב אלפנדרי)· רבי יעקב אלפנדרי
שו"ת · סימן ל
נסתפקתי במי שאנסוהו להיות שליח לקדש או לגרש מה דינו אם נאמר דכל שהוא באונס אין דין שליח עליו או דלמא כיון שהמקדש או המגרש הוא לרצונו והוא עושה השליחות במאמ' המשלחו אין לנו חשש כלל וכעת לא מצאתי גלוי בשום א' מהמחברי' אמנם נלע"ד ראיה ברור' דאינו מועיל מדאמרי' פרק הנזיקין דף נה העיד ר' יוחנן כו' על החרשת שהשיאה אביה שהיא יוצאה בגט ומפרש בגמר' טעמא דלא בעי' דעתה דאשה יוצאה אפי' שלא כרצונה ושנינו במשנה פר' המביא תניין הכל כשרים להביא את הגט חוץ מחש"ו ואם אית' דשליח בע"כ הוי שליח דלא בעי' דעתיה חרש אמאי פסול אלא ודאי דבעי' דעתיה: גם קטנה שקבל אביה קדושי' שהם מדאורייתא מקבלת גיטה כשיש בה דעת לשמור גיטה מטעם זה דלא בעי' דעתה ומצינו דחרש וקטן כי הדדינינהו כדאמרי' במי שהחשיך דף קכג שוט' וקטן או שוט' וחרש יתן לשוטה וחרש וקטן למי שירצה יתן כו' יע"ש: אמנם עדין יש לבע"ד לחלוק דשאני אשה המתגרשת בע"כ דאינה עושה מעשה אלא קבלה לבד לא בעי' דעתה אבל שליח שהוא במקום הבעל לעולם בעי' שיהי' בן דעת דאיש כתוב בתורה דאם לאו אין מעשיו כלום אבל לענין שלא יהא נגד רצונו מנ"ל כיון שהוא בן דעת ומעשיו מועילים מה לי אם הוא באונס או ברצון: ויש לדקדק ממ"ש הרמב"ם הביאו הטו' סי' מ"ב דהאיש שאכסוהו לקדש קדושיו קדושין כו' א"כ גם בשליח שאנסוהו להיות שליח לקדש מהני אלא דכפי טעם ה"ה שכתב שם דיכול לגרשה בע"כ כו' לא שייך בשליח. ויש עדין לדון בזה. אחר זמן רב ראיתי בספר הלבושים ה' גיטין סי' קנ"ד ס' ק"ה וז"ל וישאל לשליח אם לא עשה שום מודעא כו' יע"ש וצ"ע ויש סמך קצת לזה ממ"ש בגמ' בפ' התקבל דף סב הבא לי גיטי ואשתך אמרה התקבל כו' דשליח עקריה לשליחותיה וכו' ועיין בהריב"ש זל סי' תעב ומדין מצרן דאמרי' דהלוקח חשוב כשלוחו ומש"ה אין צריך קנין אחר כמ"ש הטור סי' קעא אע"גב דהלוקח עומד וצווח שאינו רוצה להיות שלוחו אין ראיה דשאני התם דחכמים עשאוהו כן ויש כח בידם אבל בעלמא שליח באונס לא הוי שליח: