אור ברסלב

שות מוצל מאש (רבי יעקב אלפנדרי)· רבי יעקב אלפנדרי

שו"ת · סימן יח

סימן יז

מי שנדר שלא יאכל דבר פ' ביום פ' או שלא לעשו' יש להסתפק אם מתחיל נדרו או שבועתו מן הלילה או דוקא מן היום ואת"ל דמן היום אי הוי מאור היום ר"ל משעלה עמוד השחר או מהנץ החמה. והנה מדין אומר קונם יין עלי יום א' או היום שכתב הטור ז"ל סי' ר"ך אין מקום לזה כלל: אמנם מתשו' הרשב"א שכתב וז"ל הלילות יכללו בכלל הימים לפיכך מי שנדר ליתן פרוטה בכל יום צריך ליתן בין ביום ובין בלילה ע"כ והנה מצאתי להרב הגדול אבא מארי זלה"ה בזה וז"ל הלשון הזה אינו מובן מראשו לסופו ולכאורה אפשר לומר דהכי קאמר כיון דלילות יכללו בכלל הימים א"כ מי שנדר ליתן פרוטה בכל יום כיון שבא הלילה הגיע זמנו ומיד חל עליו החיוב דומיא למה שאמרו הריני נזיר קודם שאפטר מן העולם הרי זה נזיר מיד שמא ימות. ומה שאמר בין ביום לאו דוקא כו' עוד אפשר לו' דבא לומר דבין אם נתנו ביום בין אם נתנו בלילה יצא י"ח ומ"ש בין ביום לאו דוקא ועדין צ"ע: ועוד דיוצא לנו דין זה כפי הפירוש הא' דמי שנדר להתענות או לפרוע דחל עליו החיוב מתחל' הלילה וזה הפך הדין ואפשר דשאני הנהו דאין רגילו' אלא יום דוקא אם בפרעון ואם בתעני' זולת ט"ב וי"ה וגם זה צ"ע עכ"ל: והנה כפי הפי' הא' דוקא בתענית ובפרעון דאין רגילות אבל כיוצא בנ"ד חל האיסור מתחלת הלילה. ואם כפי הפירו' הב' כיון דלענין פיטור מצינו דאם נתנו בלילה נפטר אף אנו נאמר דגם האיסור חל מהלילה כל זה הוא לכאורה מתשו' הרשב"א ז"ל: ומצאתי במרדכי דמגילה סי' תת"א ת"ל משם ראבי"ה דכל מקום דכתיב יום צריך עד הנץ החמה ובציצית דלא כתיב אלא וראיתם אותו בראיה תליה ומשעלה עמוד השחר אפי' לכתחלה וכן שומרת יום וכו' ע"כ: וכפי זה נלמוד לנ"ד דאינו אסור רק מהנץ החמה ושמא י"ל דלשון תורה לחוד וכעת תו לא מידי: אח"כך מצאתי בתשו' מהר"י ברונא ז"ל מכ"י תשו' ח"ל קהל שעשו תקנה שלא לצחוק אלא ביום שאין בו תחנה כתב מהר"י בעת"ה דהלילה שאחר חנוכה מותרים דעדין לא הגיע היום שאין אומרים תחנה עכ"ל: גם זה מורה כדברי ראבי"ה אף בלשון בני אדם: ויש לדחות דשאני התם דתלו הדבר בתחינה שאינה אלא ביום וצ"ע: ומתשובת הרא"ש כלל יב סי' א' אין ראיה כמ"ש המעיין דשאני התם דתלה הדבר בעשיית הדבר דאף אם התחיל בליל' מאותה שעה אסור וק"ל. וראיתי לשון רש"י בפ"ב דמגילה וז"ל עד שתנן החמה שיצא מספק לילה וכו' דמשמע מדבריו דיש לנו ספק אם הוא לילה עד הנץ החמה ואח"כך כתב וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר דמשעלה עמו' השחר יממא הוא אבל לפי שאין אנו בקיאים בו צריכין להמתין עד הנץ החמה ע"כ דמשמע דאין לנו ספק רק העול' יטעו בו ודוחק לומר דמ"ש שיצא מספק לילה הוא שלא יטעו העולם דלשון דיצא מספק לילה לא משמע הכי: אמנם בין הכי ובין הכי נפשט לנו דודאי אינו חיי' ואינו מתחיל נדרו עד הנץ החמה כיון דאז ודאי יום וקודם הוא ספק לילה או משום שאין העולם בקיאין. אמנם יש לדחות דלמא חייב להתחיל נדרו מספק איסור שהוא יום:

תוכן העניינים

שות מוצל מאש (רבי יעקב אלפנדרי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה