שות מוצל מאש (רבי יעקב אלפנדרי)· רבי יעקב אלפנדרי
שו"ת · סימן יד
מעשה היה שנתנו לי טלית להתעטף וברכתי עליו וקודם מטיפה בא שמש הכנסת וחטף הטלי' מידי באמרו שבא בעל הטלית ובקש טליתו ונתן לי טלית אחר ונסתפקתי אם דומה זה למען דנקיט תורמוסא כו' שכתב מרן בסי' ר"ו דצריך לחזור ולברך או דלמא שאני ברכת הנהנין וברכת המצות דהיא עצמה חדושא ואין למדין. אח"כ מצאתי מה שכתב מרן ס"ס ק"מ משם אבודרהם יע"ש הדבר ברור דצריך לחזור ולברך אלא שעדין לבי נוקפי דכיון שה"ר גרשון בר שלווה כתב שיצאתה הוראה בחבורה בעירו שלא לחזור ס"ס ס' ברכות להקל וצ"ע: אחר זה ראיתי מ"ש בעל הכתבים בסי' ק"ך משם הרא"ש ז"ל בהלכו' ציצית בטעם נכון דכיון דחייב לעשות ציצית בכל בגדיו צריך לברך: אלא דיש לספק בטלית שאינה שלו כגון אלו של ב"ה מה הדין. או דלמא לא שנא דס"ס הטלית בר חיובא הוא ודו"ק: