אור ברסלב

שות מוצל מאש (רבי יעקב אלפנדרי)· רבי יעקב אלפנדרי

שו"ת · סימן י

סימן ט

נסתפקתי בלולב יום ראשון דבעינן לכם מי שהודה ואמר זה הלולב הוא של ראובן אי מהני לו לצאת ידי חובתו אף על גב דידעינן שאינו שלו וכיון שהודה הוה ליה כשלו כאותה שאמרו בפ' מי שמת דף קמט ולודי איסור דהני זוזי דרב מרי נינהו וליקנינהו באודיתא אדהכי נפק אודיתא מבי איסור כו' או דלמא דוקא לענין טוען ונטען מהני דהודאת בעל דין כמאה עדים דמיא אבל הא דקמי שמיא גליא אינו יוצא ידי חובתו: ונראה לע"ד דממה שכתבו התוספות בפרק הזהב דף מ"ו דבור המתחיל וניקנינהו ניהליה אגב קרקע שכתבו בסוף הדיבור וז"ל וק' דליקני ליה המעות בהודאה כמו שקנה רב מרי מרבא על ידי הודאתו של איסור בפ' מי שמת קמט אף על פי שהיינו יודעים שלא היו שלו תחלה כו' יע"ש וא"כ איפשיטא בעיין ושמא יש לחלק וק"ל. עוד יש לחקור אם תמצא לומר דבכי האי גוונא יצא ידי חובתו אם לאח' כך צרי' שראובן היוצא ידי חובתו יקנהו לבעליו או די שיאמר הוא ג"כ זהו של פלוני ומדין הודאה או דלמא ממה נפשך לא יצא ידי חובתו למפרע א' מהם שכיון שהודה שהוא של פלוני אם כן למפרע לא יצא ידי חובתו: עוד בה דבעלמא היכי לידיינו בהאי דינא דאם ראובן הודה ואמר קרקע זה של פ' הוא ואותו פלוני גם כן הודה ואמר קרקע זה של ראובן הוא אם נאמר דישאר ברשות שניהם או דלמא הרי זה הפקר וכל הקודם זכה. אמנם אגב גררא קשי' לי בדברי התוס' אמאי לא הקשו דלודי דאית ליה קרקע ומאי משני דלית ליה קרקע ועיין בתוספו' פרק מי שמת שם דבור המתחיל ואי אגב קרקע כו'. ואגב גררא נסתפקתי אם הודאת בעל דין כמאה עדים דמי הוי מדאורייתא או דלמא מדין תורה אפי' שהודה על דבר אחד שהוא של פלוני יכול לחזור בו עד שיעידו עדים שיודעים שהוא של פלוני ומדרבנן הוא שאמרו אין אחר הודאה כלום וצ"ע כעת אחר זה ראיתי הדבר פשוט בפ' האומר דקדושין דף סה ע"ב שהוא מדאורייתא ופי' רש"י שנאמר כי הוא זה במודה במקצת יע"ש [ברכי יוסף ח"א סי' מ'].

תוכן העניינים

שות מוצל מאש (רבי יעקב אלפנדרי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה