שות מוצל מאש (רבי יעקב אלפנדרי)· רבי יעקב אלפנדרי
מפתחות והערות · סימן נ
חקירות נשגבות בקבוע, המחבר הקשה למה אסור ליקח ביצים ביו"ט מ"ש מחדש עי' בספר מקנה כלל י"ט פרט ו' מה שכתבתי מחותני מורי הגאון ני' ועי' כלל דשיל"מ, ועי' ח"מ רצ"ב אם שנים הפקידו אצל אחד ונאבד או נגנב מהן אזלינן בתר רוב ואם הוא קבוע כמע"מ דמי, ע"ש בש"ך ס"ק כ"ו אין הולכין בממון אחר הרוב תה"ד, לא זכיתי להבין שאין הולכין אחר רוב רק להוציא ממון אבל אם הנאבד מן הרוב ומיעט הנשאר שייכים למפקיד, היאך שייך בזה אין הולכין בתר רוב, ודו"ק, וע"ש בש"ך ס"ק כ"ט שלקח עכו"ם שלא בפנינו ואין כאן קבוע, וקצה"ח כתב שרק בבשר נבילה כיון שאין זה נוגע לעכו"ם מש"ה לא הוי ביה דין קבוע אבל באיסור גזל דנכרי מצווה כמו ישראל א"כ אפי' לקח עכו"ם שלא בפנינו אמרי' דין קבוע, ונתיבות כתב כיון בעכו"ם ליכא עשה והשב דב"נ נהרג ולא ניתן להשבון, א"כ חילק פשוט דבישראל הספק נולד למי שנתחייב במצוה דהשבה משא"כ בעכו"ם וליכא נגדו ספיקא כלל ואין הספק רק בין הנגזלין מי שיפסיד ונגד הנגזלים נולד הספק שלא בפניהם ואמרי' כל דפריש ע"ב, מה שמביא חקירה אם אמרי' קבוע בממון, עי' במרדכי סוף חולין בחורי נמלין שהקשה שרוב קונה לבע"הב ותי' קבוע, מה שהקשה על מרדכי מצד אין הולכין בממון אחר רוב, ג"כ לא זכיתי להבין וכי מוציא שם בממון אנו דנין מי היורש ואם עפ"י רוב זה היורש ונכסים בחזקתו אינה מוציא מיד אחרים כלום, ועי' שע"המ במגילה וא"ר סי' תרפ"ח כלל חדש דלא אמרי' קבוע אלא היכא דשקיל או שפירש בפנינו מקבוע אבל היכא דלא יצא מתוך הקבוע כגון עיירות וקברות דבאפי נפשייהו קיימו אזלינן בתר רוב עי' ספר המקנה כלל י"ט פרט ו':
ואעתיק לזכות רבים מח"ס א"ע ח"ב ק"ס, דעת תוס' בסנהדרין דגם בממון הולכין בתר רוב ורק רובא דרדי' גרוע, והגריעותא דידיה ביאר הב"ח רל"ב דרוב פשתן נקנה לזריעה דאיכא אחד קונה עשרה מידות לזריעה מ"מ רוב בני אדם קונים לאכילה אלא כל אחד קונה מדה אחד נמצא שהוא רוב מצד ומיעט מצד אחד וכן רוב' שוורי' נקנים לרדי' דאדם אחד קונה כמה שוורים למלאכה, מ"מ רוב בני אדם קונים כל אחד שור אחד לאכילה אלו דברי ב"ח, ועוד כ' המפורשים טעם אחר כי אותן שקונים הרוב לרדי' הלא הם בעצמם קונים מיעוט למאכלם ג"כ ומשום גריעותא דהאי רובא לא אזלי' בממון בתרי' עכ"ל, ועי' פר"ח ק"י כתב ר"ש בס' כריתות דבהכי ניחא מה שמקשים העולם יאסר כל העולם בחרישה מטעם נחל איתן שהוא קבוע, ולמאי דפרשית ניחא כיון דלא ידעינן היכן נחל איתן לא שייך למימר כל קבוע, אבל אי ידעינן מקומו אמינא כי הזרע בתוכו אסור ואי נסבינן זרע ולא ידעינן אי מיניה אי משאר עלמא אסור עכ"ל ולא זכיתי להבין למה לא נילך בתר רוב תבואה משאר עלמא: