שות מוצל מאש (רבי יעקב אלפנדרי)· רבי יעקב אלפנדרי
מפתחות והערות · סימן כד
בדבר שבדיעבד מותר אם מוזהרים ב"ד להתרות בו שלא יעשוהו, ומביא רמב"ן שנטל"פ אסור לכתחלה ראיה מפנכא דר' אמי חולין קי"א דתבריה ע"ב, הנה צעיר הייתי לימים שאלתי בענין זה קושי' אחת לגאון בע"מ דברי ירמיה ואעתיק התשובה: בעזה"י מג"ד ו' שבט תרט לפ"ק. חיים וברכה מעתה ועד עולם לכבוד אהובי הבחור המופלא ושנון יניק וחכים כ"ה זוסמאן סופר נ"י.
מכתבו קבלתי ושמחתי בראותי כי ת"לי כל בני אביו הצדיק ז"ל למודי ה' ועוסקים ומצליחים בתורה, כן יהי' ה' עמו וישכיל ויצליח בכל דרכיו ע"ע, גם ח"ת אשר כתב לי המה דברים המתקבלים על הדעת ערבים לשמוע ואשר הקשה במס' חולין בפנכי' דר"א דתברא משום מליח כרותח שכתבו דבצונן מותר רק דחיישינן לשכחה ולכתחלה אסור להשתמש גם למחר משום דנט"לפ רק בדיעבד מותר, והרשה דאכתי ישהנה עד למחר וישמש בצונן דאם כם ישכח יהי' דיעבד ולזמן מועט עד למחר לא חיישי' לשכחה כדאי' גבי דרוסה, תה כראה דוחק לו שיהי' בגדר לכתחלה משום חשש שכחה, ואשר נראה לי בזה הוא דהנה האי כללא דלא חיישינן לשכחה בזמן מועט לאו כללא בכל דוכתא היא, דהרי מצינו בכמה מקומות וביותר במס' שבת דחיישי' לשכחה באיסור אף בזמן קצר מאוד, כמו לא יצא החייט, לא יעמוד אדם בר"ה וישתה בר"הי שמא יוצא הכלי וכי"ב הרבה, דעל זמן מועט חששו לשכחה, ונראה דוקא כה"ג דדרוסה וכה"ג דסוגי' דר"ח סג"הכ וכה"ג בבכורות ובכמה מקומות אשר מצינו חשש תקלה רק לזמן מרובה, שם אם אינו משתמש בדבר האיסור בשום צד להתיר בו כלל אבל בכה"ג דמשמש שום זמן בהיתר אם בזמן מה כהאי דחייט קודם שבת או ברשות אחת כהאי דלא יעמוד כו' או כה"ג דלענין צונן מותר ולא בדיל מיניה ושייך שכחה אפי' בזמן מועט ג"כ, ועי' עירובין צ"ט דמחלק ר"מ בין חפצים הצריכים לו שייך שכחה ביותר, יראה כי אין חשש שכחה שוה בכל דוכתין רק יש מקום אשר חששו ביותר, ולהיפך מצינו ג"כ מקומות אשר לא חששו כלל לשכחה אם הדבר מצד עצמו או המקום מוגע מלשכוח, עכ"פ נראה כי הלכו בזה לפי הזמן והמקום, ואף אף נאמר כי גם בזה לא חיישינן לשכחה בזמן מועט וגם דיקשה לא ישמש כלל עד למחר ולמחר דהוי נט"לפ ישמש בצונן מ"מ חשש שכחה מדגזרו בה רבנן הוי ע"כ בגדר שכחה דכללא בכ"ד דבלא שכיח לא גזרו רבנן ומדשכיח לשכוח הוי כמו לכתחלה אם נשהנו גם בנט"לפ אשר בקרוב הדבר שישכח וישתמש בו [עי' מג"א ק"ח אם שכחה בגדר אונס והוא ענין גדול בכמה מקומות בש"ס ופוסקים] ולכן אפי' בעבר ושהה יום אחד דהוי נט"לפ אסור לשמש בצונן מטעם שכחה דבגדר לכתחלה, א"ד או"נפ החותם בברכת חיים' שלו' וכ"ט כאות נפשו ונפש אוהבו הק' ירמיה לעוו.