שות מוצל מאש (רבי יעקב אלפנדרי)· רבי יעקב אלפנדרי
מפתחות והערות · סימן יט
מביא מרי"ט מי שאוסר נכסיו על חברו ונתערבו אין זה דשיל"מ כי אין בידו של נודר להתירו רק ביד המדיר והאריך בו, והקשה עליו מרא"מ שמביא רא"ש נדרים דף נ"ט אפי' תרומה ביד כהן יוכל ישראל לישאל עליו ורק לא שכיח ע"כ אין זה דש"ילמ משמע אם הי' שכיח הוה דש"ילמ לכהן כיון שיכול ישראל לישאל עליו, ופלא בעיני שמרי"ט מחדש רק בנדר שמותר למדיר ורק לנודר אסור, אבל בתרומה אסור לבעלים, א"כ יש לכו לדון על תערובות גם לבעלים וכיון שיש על תערובת זה דין דשי"למ לבעלים ממילא גם דין דשי"למ לאחרים, ב"ה כתבתי באריכות בענין זה בכלל דשי"למ בספר המקנה, ב"ה כעת מצאתי שזכיתי לכוין בסברא לח"ס סי' רכ"ג, מה שכתב המחבר לענין זימן עי' בתשובת מהר"ם א"ש ח"ב סי' ז' כיון דעיקר זימן בקביעות תליא וכיון שעדיין לא שאלו על נדרה לא חשיב קביעות והוי כלא הסיבו ע"ב:
עוד הקשה על תוס' פסחים דף כ"ז דעצי הקדש הם דש"ילמ, הלא מבואר בנדרים רק בנדר יען שמצוה לאיתשולי עליה אבל בהקדש מאי מצוה איכא עי' בפנים ומותני מורי הגאון ני' כתב לי במכ"ת לא קשה כלום, דודאי קושי' לא הי' על שסבר רבא מתחל' דהעצים הוא של הקדש, דהא עצים הראוים להעלות על מערכת המזבח אינם יוצאים לחולין ע"י פדיון כדאי' במנחות דף ק', ומכ"מ לא בטלים מחומרת ההקדש, וע"כ דקושייתם על מסקנת ר"פ דעצי שלמים היו, והנה הטעם דאם ליכא מצוה לאתשולי לא הוי דש"ילמ דאינו עומד לכך להשאל, משא"כ בזה דמתחל' לא הוקדשו רק לזה שיומכרו ויצאו לחולין ע"י חילול כדי להעלות הדמים לצורך השלמים:
עוד הקשה על רשב"א בתה"ב שכתב שהקדש דש"ילמ ולא בטיל, ורשב"א בתשובה כתב אם הקדש ביד גזבר אינו יכול לישאל עליו, ואין לומר דמיירי דוקא כשהוא בידו עי' בפנים, עי' נב"י ח"ב יו"ד קנ"ד הטעם ביד כהן או ביד גזבר דלא מהני שאלה כי אין צריך להאמין לו שיש לו חרטה מעיקרא ע"ב אבל כאן שנתערב ההקדש ואין להקדש הפסד אם יאמין לו ודו"ק: