אור ברסלב
שות מוהרץ סימן סז

שות מוהרץ· רבי צבי הירש חיות [מהרצ"ח]

סימן סז

סימן סו

לכבוד ידידי כנפשי ומאודי ה"ה הרב הגדול המובהק החכם השלם מוה' מרדכי שמואל נ"י גירונדי האבד"ק פאדובה במדינות איטליא:

אשר התעורר רו"מ ע"ד הרב החינוך מצוה קל"ב וז"ל, צונו להבעיר אש על המזבח אע"פ כי שם יורד אש מן השמים, כדי להסתיר הנס, ולפי הנראה כי האש היורדת מן השמים לא היתה נראית בירידתה מן הטעם שאמרנו, חוץ מיום שמיני של מלואים ושל גדעון ומנוח שהיתה נראית עכ"ל החינוך, וכ' רו"מ חידוש גדול בעיני שבכל יום ויום הי' יורד אש מן השמים ללא צורך ומקרא מלא קא צווח ואמר אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה, ומה ענין אש שירד בימי גדעון ומנוח שהי' על מזבח פרטי שהקימו חוץ למשכן, עם המזבח אשר בתוך הקודש, ולשון חז"ל אע"פ שהאש יורד מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט, שהביא הרב לסיוע אינה ראי' כי אפשר להשיב שזה הי' דוקא ביום המלואים, לכן רבינו יפתח פיו בחכמה ויתן לאוהבו בינה, ויקבל שכר טוב מן אל אמונה עכ"ל רו"מ:

הנה דברי הרב החינוך נכונים ע"פ דברי חז"ל (יומא ך"א ע"ב) ה' דברים נאמרו באש המערכה וכו' רבוצה כארי ומוקי לה באש שירדה מן השמים, וע' רש"י שם גחלת שנפלה מן השמים בימי שלמה, והיתה על המזבח עד שבא מנשה וסילקה, וכן לקמן אמרינן ה' דברים שחסרו בבית שני ארון וכרובים ואש, וכן אמר ר"ח סגן הכהנים דהי' בבית שני שראה אש מן השמים רבוצה ככלב, ומשני מיהוי הוי סיוע לא מסייע עכ"פ אש מן השמים הי' ג"כ בבית שני רק דלא הי' מסייע לאכול הקרבנות, עכ"פ נס דאש מן השמים הי' מן הנסים המתמידים, ואש מן השמים בימי המלואים לא הי' באמת רק לשעה, אולם אש שירד בימי שלמה התמיד לדורות, אולם לא כמו שדימה רו"מ כי בכל יום ירד אש מן שמים, רק כיון דירד פ"א בימי שלמה שוב לא כבה, ואע"פ שסלק מנשה בימי בית ראשון, בכ"ז מצאו אח"כ בתחלת בנין בית שני, וכן מצינו באמת בספר מאור עינים פרק נ"א בשם ספרי חשמונאים ספר ב' פ"א ובשם יוסיפון לעברים ספר א' פ"ג כי עזרא ונחמי' התפלא אל ד' שישלח להם אש מן השמים, וזקן אחד גילה להם מערה אשר בה החביא ירמי' האש בעת החורבן והיה כמים או כשמן עב ויקחוהו, וע' אברבנאל פירושו לחגי הביא ג"כ מענין האש מבית שני מדברי היוסיפון עכ"פ דברי חז"ל צודקים דאש מן השמים הי' מתמיד בבית ראשון מימי שלמה דכתיב בי' בדברי הימים דירד אש מן השמים, ומ"ש רש"י עד מנשה ע"כ כוונתו כיון דמנשה הסיר את המזבחות, ובנה מזבח לע"ז ובטל עבודת ד' מבית המקדש א"כ המזבח היה בטל, וכן האש שהי' עליו עכ"פ ראינו כי האש הי' מן הנסים מתמידים בבית ד', ולא כמו שסובר רו"מ שלא הי' רק במלואים לבד, ואולם מ"ש החינוך שהאש היורדת לא היתה נראה בירידתה חוץ מיום שמיני של מלואים דבריו תמוהים מאד דהרי מבואר (ר"ה ב' ז') וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מהשמים ותאכל העולה והזבחים וגו' ולא יכלו הכהנים לבא אל בית ד' וכל בני ישראל רואים ברדת האש, ועוד האש לא ירדה רק פעם (אחד) [אחת] ושוב לא פסקה כמ"ש למעלה בשם רש"י, וכשהתמידה היתה נראית לכהנים בבית ראשון רבוצה כאריה ובבית שני רבוצה ככלב ודבריו בזה תמוהים וצ"ע, ומה שתמה רומכ"ת דמה ענין גדעון ומנוח ואליהו לכאן, והנה כוונת החינוך רק דענין ירידת אש הי' מן הנסים נסתרים חוץ מאלו שהי' נראים:

והואיל ועסיקנא בדברי הרב החינוך אמרתי לעורר על דבריו פ' משפטים סימן מ"ז שכ' שורש מצוה זו להמית העוברים כי מלך במשפט יעמיד ארץ והרוצח כוונתו להמית הנרצח במהרה כי מפחדו אליו ימהר מיתתו, וכמו כן הקילה תורה במשפטו ולא דנה בשריפה וסקילה שהן בצער, ואולם במשפט הזמה שנהנו העוברים בעבירה ונמשכה הנאתן קצת תבא בהם פעמים שריפה פעמים סקילה עכ"ל, והגאון בעל משנה למלך כ' לא יכולתי להלום כוונת דבריו עכ"ל, ואולם האמת כי ט"ס נפל בדברי החינוך, ותחת תיבת הזמה אשר לפנינו צ"ל אבל במשפט הזימה היינו ענין עריות שמצינו אצלם מיתות חמורות סקילה בנערה המאורסה ואמו וכלתו, ושריפה בבת בנו ובת בתו, עיין רמב"ם פ"א מה' איסורי ביאה ה"ד ה"ה, וכתב הטעם דהחמירה תורה בעונש זה כיון דנמשכה ההנאה בהם זמן ארוך, לא כן ברציחה כיון דכוונתו הי' להמית הרוצח במהרה וזה אמת:

עוד בפ' בא סי' י"ג כ' דהמאכיל פסח לבן הנכר עובר על לאו ואין בו מלקות לפי שאין מעשה עכ"ל, וזה תמוה מדוע נקרא לאו שאין בו מעשה והרי אף בניקף מקרי מעשה מפני שמסייע ועיין מכות (ך' ע"ב) ואמרו כי מסייע הוי כמעשה וע' רמב"ם ה' עכו"ם ובס' החינוך פ' קדושים סי' רנ"א אע"ג דהרב החינוך ס"ל בפ' בהר סי' שמ"ה דכל שאפשר לעבור בלי מעשה אינו לוקה ועיין שער המלך פ"א מה' חמץ לענין בל יראה, אבל כאן כל המאכיל עושה בה מעשה, ואפילו אם אפשר בפנים רחוק שלא ע"י מעשה בכ"ז ס"ל דלוקה כמו בקנה חמץ או החמיצו בידים וצ"ע:

השמטות

מ"ש לעיל סי' ס"ז בתשובה להרב מפדובה בדברי רש"י (יומא ך"א ע"ב) באש שירדה מן השמים, גחלת שנפלה מן השמים בימי שלמה, עד שבא מנשה וסלקה ע"ש, מצאתי ש"ס מפורש (זבחים ס"א ע"א) וז"ל אש שירדה בימי משה לא נסתלקה מן מזבח הנחושת, אלא בימי שלמה, ואש שירדה בימי שלמה לא נסתלקה עד שבא מנשה וסילקה ע"ש, הרי דברי רש"י יש להם מקור בש"ס, ותמהני כי הר"י ברלין לא התעורר שם על המקור:

תוכן העניינים

שות מוהרץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה