אור ברסלב
שות מוהרץ סימן סג

שות מוהרץ· רבי צבי הירש חיות [מהרצ"ח]

סימן סג

סימן סב

לחכם אחד במדינות מעהרן.

בסוגיית הש"ס (שבת ך"ב ע"ב) אמר ר' הונא פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בשבת אין מדליקין בהם בחנוכה בין בחול בין בשבת, וקאמר הש"ס טעמא דר' הונא משום דקסבר כבתה זקוק לה, ומותר להשתמש לאורה, והקשו בתוס' דמהיכי משמע דמותור להשתמש לאורה, דלמא הא דבשבת אסור ג"כ מטעם זה, משום דכבתה זקוק לה, ובשבת אין אפשרות להדליק עוד הפעם, ועיין פ"י מ"ש דרש"י במלות קצרות, דלמא יפשע בא לתקן קו', והנלע"ד דהנה הרב הפ"י ז"ל הקשה עוד קו' גדולה דהא במשנתינו נאמר ג"כ אין מדליקין בשמן שריפה, וקאמר הש"ס לקמן הטעם מתוך שמצוה עליו לבערו, גזירה שמא יטה, וזה שייך דוקא בשבת דחיישינן שמא יטה ויבא לידי חילול שבת, אבל מ"ט לא יהי' רשאי להדליק בשמן שריפה בחול, ומה שמא יטה שייך כאן ע"ש, והנלע"ד לתרץ קו' זו דלפי טעם הש"ס דמפ"ז אין מדליקין בשמן שריפה מתוך שמצוה עליו לבערו גזירה שמא יטה, ופרש"י שם הטעם, כיון דשמן שריפה אסור בהנאה, וחושש שמא יבא לאכול, ומפ"ז מטה אותה כדי שתתבער מהר, וא"כ שוב שמן מנר חנוכה דג"כ אסור בהנאה, שוב איך מדליקין נר חנוכה בשבת ניחוש מתוך שחושש שיבא לאכול יטה אותו כדי שתתבער מהר, ויבא לידי חילול שבת, אך י"ל דהנה אמרינן (פסחים י"א ע"א) גבי' בדיקת חמץ דלא חיישינן שמא יבא לאכול, כיון דהוא עצמו מחזר לשרפו ולקיים מצות ביעור לא חיישינן שיבא לאכול, והה"ד הכא כיון דס"ל כבתה זקוק לה, וצריך שידלק כשיעור, ואם יטה כדי שיתבער מהר לא ידלוק כשיעור, ולא יצא ידי חובת המצוה, והוא עצמו מחזר ומשתדל לקיים מצות נר חנוכה, איך שייך דישכח ויטה, ועי"ז לא תתקיים המצוה, והנה זה שייך דוקא בשמן נר חנוכה לחוד, אבל היכי דיש כאן שמן שריפה לשמן חנוכה, בכאן שייך שפיר שמא יטה, דאע"ג דטרוד לקיים מצות חנוכה, בכ"ז אולי הטרדה במצוה האחרת לקיים מצות שריפה לתרומה טמאה, מצוה זו תטרידהו וישכח במצות חנוכה, וכן מוכח ג"כ מסוגיית הש"ס (יומא י"ד ע"א) דמקשה הש"ס ומי גזר ר' יהודא שמא יאכל, והא ר"י ס"ל אשה אחרת מתקינין לי' ואי מיית אשתו עביד עבודה ולא גזר שמא יאכל, והקשה המ"א ה' יו"כ סי' תרי"ב ס"ק ו', למ"ל להש"ס להקשות דלמא מיית אשתו הוי אונן ויבא לאכול ולא מקשה בפשיטות, מ"ש דבכל יו"כ כהן גדול מקריב, ולא חייש שמא יבא לאכול ע"ש, אבל לפי הנ"ל ניחא דהנה בכל יו"כ שטרוד רק לקיים מצות היום, א"כ הוא עצמו מחזר לקיים מצות היום לא שייך שיבא לאכול, ויבטל מצות היום אשר משתדל לקיים, אבל אנינות דאין טרוד במצות היום, רק טרוד במצות הקבורה, ובכה"ג חיישינן שמא יאכל, ובנ"ד נמי אם טרוד רק במצות חנוכה לא שייך שמא יטה אבל בהצטרף עוד מצות משריפת שמן תרומה שנטמאת, אזי יטרוד במצוה ויבא להטות וז"ב:

וזה ג"כ הטעם דשמן שריפה בחול דאסור לנר חנוכה, דכיון דצריך שיעור חיישינן מתוך שמצוה בשריפה ישתדל להטות כדי שיתבער מהר, ולא ידליק כשיעור שנחוץ לנר חנוכה, ועפ"ז מיושב לנכון קו' התוס' שהזכרתי למעלה דלמה צריך הטעם דמותר להשתמש לאורה ת"ל משום דכבתה זקוק לה, וכיון דהוא שמן רע יכבה, אבל לפי הנ"ל ניחא דצריך טעם זה משום שמן שריפה, דהוא שמן טוב ולא יהי' נכבה מהרה, אולם כיון דמותר להשתמש לאורה, חיישינן שמא יבא להטות כדי שיתבער מהר למען לא יבא לידי תקלה דאכילה, ומפ"ז הזכירו בש"ס טעם זה דמותר להשתמש לאורה, משום שמן שריפה, ועפ"ז מיושב ג"כ מה דהפסיקו בש"ס ענין שמן שריפה בין דיני חנוכה וכבר התעוררו התוס' לקמן ך"ה ע"א בזה ד"ה מאי להזכירו אבל לפי הנ"ל דהך טעמא דשמן שריפה שנתנו חז"ל מתוך שמצוה לבערו שמא יטה, מישך שייך למעלה, לטעם דאסור להדליק נר חנוכה בשמן שריפה וז"ב ונכון:

תוכן העניינים

שות מוהרץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה