אור ברסלב
שות מוהרץ סימן ח

שות מוהרץ· רבי צבי הירש חיות [מהרצ"ח]

סימן ח

סימן ז

וע"ד מ"ס פט"ז ה"ה א"ר תנחום בר חנילאי אלו ניתנה התורה חתוכה לא היתה עומדת רגלים למורה, שאם טמא יש מטמאין כיוצא בזה, ואם טהור יש מטהרין כיוצא בזה עכ"ל, ואינו מובן וכבר נתחבט בזה הרב החכם שד"ל בהגה אחת למחזור וויטרי נעתק בכ"ח ח"ה, ובהגה אחת לספרו בתולת בת יהודה, (ואינם כעת ת"י לעיין שמה) ואולם המקור בירושלמי סנהדרין פ' אחד דיני ממונות, וז"ל א"ר ינאי ואלו נתנה התורה חתוכה, לא היתה לרגל עמידה, מ"ט וידבר ד' אל משה לאמר אמר לפניו רבש"ע הודיעני איך הלכה, א"ל אחרי רבים להטות רבו המזכים זכו, רבו המחוייבים חייבו ע"ש, והכוונה אלו באו הדינים מפורשים מאת הש"י ומחותכים בבירור, לא היתה לרגל עמידה (היינו לא היה מקום למורה לצאת ידי חובתו בהוראה המוטלת עליו, וכעין לשון זה השתמשו חז"ל (גיטין מ"ז ע"ב) לא מצאנו ידינו ורגלינו בבית המדרש) והטעם אם היה בא מאת הש"ית הכל מבורר, וממילא דאין רשות להמורה לחדש ענינים מעצמו בדרך משא ומתן של הלכה, ומה נעשה אם יהי' איזהו הלכות נשכחות במשך הזמן, כמו שראינו (תמורה ט"ז ע"א) דג' אלפים הלכות נשכחו בימי אבלו של משה, והחזירו עתניאל בן קנז מתוך פלפולו, היינו ע"י הכרע דעתו מסברא, או ע"י מדות שהתורה נדרשת, ואם היה הכל בא מחותך, בלי רשות להוציא סתום מן המפורש, לא היתה התורה מתקיימת, וע' תוס' (עירובין כ"א ע"ב) ד"ה מפני מה לא נכתבו וכ' וגם בהלכה למשה לא נתנו כדי שלא ישתכחו ע"ש, והכוונה דאם לא היה רשות לחכם ללמוד שום דבר מעצמו, א"כ מה נעשה אם ישתכחו איזהו ענינים וע' שו"ת חות יאיר רסי' קצ"ב דפי' כן, ואולם היום אשר התורה מסרה לחכמים להוציא הדינים מכח מדות הנדרשות ולחתך הדין ע"פ הרוב, שוב אין אפשרות לשכחה, ונכונים דברי הירושלמי דא"ל משה הודיעני נא איך הלכה א"ל אחרי רבים להטות, רבו המטהרים טהור, רבו המטמאים טמא, ואין אפשרות השכחה אחרי דאפשר להחזיר הנשכחות ע"י עמידה למנין והלוך אחר הרוב ובמ"ס נפל ט"ס, והך רבו המטהרין טהור וכו' בהלכה ז' אשר אין לו הבנה שם אולם ענין זה שייך לכאן ה"ה, ושם מקומו כמו שהוא בירושלמי ג"כ וזה אמת:

תוכן העניינים

שות מוהרץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה