אור ברסלב
שות מוהרץ סימן ז

שות מוהרץ· רבי צבי הירש חיות [מהרצ"ח]

סימן ז

סימן (ה) [ו]

שאלתני לבאר לך דברי מסכת סופרים פי"ג ה"ג וז"ל עשרת בני המן ומלכי כנען נכתבים אריח על גבי' אריח ולבינה על גבי' לבינה, כל בנין כדין לא קאים, מאי כדין למצוה לעיכוב? א"ר אסי בר חיננא אחוה של ר' אושעיא סבבוך ר' אבא בר זבדא ושאלינן ואמר בשם רב לעיכוב עכ"ל: והנה הטעם דבנין כדין לא קאים מובן ע"פ מ"ש (מגילה ט"ז ע"ב) דמפ"ז נכתבו כן למען לא תהיה תקומה לשונאי ישראל, כי בנין כזה אריח ע"ג אריח אין אפשרות להתקיים וכן פירש גם בס' נחלת יעקב, אכן סבבוך לא פירש והוא מחוסר הבנה, והנה בה"ג ה' סופרים נמצאו דברים אלו רק בשינוי, והנני מעתיק אותם לפניך, וז"ל אבל בניו של המן ופרשת מלכים שביהושע אריח ע"ג אריח ולבינה ע"ג לבינה, א"ל ר' זירא לר' חנינא בן אחיו של ר' הושיעא זכור את כששלחתי אותך אצל ר' אבא בר זבדא לשאול אותו, בניו של המן אם לא היו כותבין כך לעיכוב או לאו, באת ואמרת לי בשמו אינו יודע וכשבא ר' אבא בר זבדא אמר בשם רב לעיכוב עכ"ל, ראינו דבבה"ג לא נזכר לשון סבבוך, אולם בירושלמי מגילה פ' בני העיר מצאתי וז"ל עשרת בני המן ומלכי כנען נכתבים אריח ע"ג אריח ולבינה ע"ג לבינה בנין כדין לא קאים מה כדין למצוה או לעיכוב א"ל לר' חנינא בר אחוי דר' הושיעא נהיר את כד הוינן קיימין קדם חנותא דר' אושיעא חביבך - היינו דודך דר' חנינא בן אחיו של ר' הושיעא נמצא דר' הושיעא היה דודו של ר"ח - עבר ר' אבא בר זבדא ושאלין לי', ואמר בשם רב לעיכוב עכ"ל, עכ"פ הנך רואה כי ט"ס נפל במ"ס ותחת חביבך הדפיסו סבבוך והן בעל נחלת יעקב המפרש להלכות קטנות והן הרב מהרי"ב לא התעוררו בזה: והנה בלי ספק הרב ה"ג הוציא דבריו מן הירושלמי רק לפניו היה לשון ירושלמי בשינוי לשון קצת, ולא ענין זה לבד הוציא ה"ג מירושלמי רק הרבה דברים בה' סופרים לה"ג, המה מן הירושלמי, כמו כותבין על הקלף ואם שינה פסול, ירושלמי פ"ק דמגילה וע' מרן ב"י ה' ספר תורה (סי' רע"א), וכן מ"ש בה"ג לא יעשה חציו גויל וחציו קלפים, אבל עושה חציו צבאים ג"כ בירושלמי מגילה שם ועוד ה"פ, ומזה תראה כי הרב הגדול החכם הכולל המפורסם מוה' שי"ר נ"י המשיג על מאמר אגרת בקורת שלי בסוף כ"ח ח"ו לא יצא ידי חובתו במה שהחליט כי זולת הדברים אשר העביר שמה במנין ובמספר, אין זכר לדברי הירושלמי בס' ה"ג ועתה רואה כי רוב ה' סופרים בה"ג הוציא מן ירושלמי, ואף אם תרצה לדחוק כי הרב ה"ג הוציא דבריו מן מסכת סופרים, וכשתדקדק תמצא באמת כי קרובים גירסות ה"ג יותר לגירסות מ"ס מלגירסות ירושלמי, בכל זאת הרי מ"ס נתחברה בזמן הגאונים לדעת הרא"ש ריש הלכות ס"ת והירושלמי היה לו למ"ס למעיין לרוב הדברים שם, ואם מ"ס היה כבר ערוך לפני ה"ג ומקור לדבריו להלכה ולמעשה, מכ"ש ירושלמי אשר ממנו שאב מ"ס רוב דבריו, ועוד מצאתי כי לשון ירושלמי היה רגיל על לשונו של בה"ג, יותר מלשון ב"ר אשר גם הוא היה לו למעיין והביאו בספרו ע' בה"ג ה' פסח אריב"ל ארבע כוסות כנגד ארבעה כוסות הנאמרים בפרעה, כך הוא בירושלמי פרק ערבי פסחים דאלו במדרש ב"ר ס"פ וישב לא נאמר זאת בשם ריב"ל, רק בשם ר' שמואל בר נחמני: ובענין השאלתות אשר אינו מביא בשום מקום דברי הירושלמי צדקה החלטת הרב הגדול מוה' שי"ר הנ"ל, אכן מצאתי ברא"ש פ"ד דר"ה סוף הלכה י' שכ' בשם ראבי"ה דבעל שאלתות שסובר דמברך לתקוע בקול שופר הולך ע"פ שיטת הירושלמי ע"ש, וע' שאילת שלום סוף ספרו, אכן לא מצאתי בירושלמי סוף ברכות שום רמז לברכה כזו וכבר ידוע ממ"ש לעיל סי' ב', כי הרבה ענינים בירושלמי אשר הי' לפני הקדמונים, לא נמצאו היום אצלנו:

וידע עוד רו"מ כי רוב דברי מס' סופרים המה נעתקו מן הירושלמי והרב מהר"י ברלין לא התעורר ע"ז, והרב בעל מנחת יעקב גם הוא לא הראה המקור מן כל המקומות, ואציג לך פה רק איזהו מהן למען תדע לתקן דברי מ"ס ע"פ הירושלמי פ"ח ה"ב הלכה למשה מסיני מסרגלין בקנה אחד, וכותבין בדיו על העור ירושלמי פ"א דמגילה, ה"ד שאם שינה בזה ובזה פסול כעין זה בירושלמי שם, סוף ה"ו אין פוחתין ביריעה משלשה דפין ולא יתר על שמונה, בירושלמי שם, גוללין הספר לתחלתו ולתורה באמצעיתה בירושלמי שם, במ"ס שם ובקלפים לא נתנו חכמים שיעור, בירושלמי שם ה"ט, לא יעשה חצי' גויל וחציו קלפים, אבל עושה חציו גויל וחציו צבאים בירושלמי שם, והסיום אף על פי שאינו מן המובחר ליתא בירושלמי רק בה"ג ה' סופרים, הי"א הל"מ ס"ת שנקרע מטלה עליו מטלית מבחוץ בירושלמי שם נאמר הל"מ שיהי' (תולה) [טולה] במטלית, ספ"ב במ"ס אותיות הכפולות הראשונים בתחלת התיבה והאחרונים בסוף ואם שינה פסול, בירושלמי שם, ספ"ג דמ"ס ספר שאין עליו מפה הופכו על הכתב ג"כ בירושלמי, פ"ד דמ"ס ה"ו כל השמות באברהם קודש חוץ מאשר התעו אותי אלהים ר"י אומר קודש שאילולי אלהים כבר התעו אותי בירושלמי שם, פ"ה ה"י והי"א ג"כ מן הירושלמי, פי"א ה"ב וה"ג מירושלמי יומא ר"פ בא לו, פי"ב דמ"ס ה"א ה"ב ה"ג ה"ג ה"ד ה"ה ה"ו מירושלמי פ"ג דמגילה, פי"ג מ"ס ה"ג ה"ד ה"ו בירושלמי ס"פ בני העיר, פי"ד ה"ז (ה"ז) ירושלמי ס"פ בני העיר, פט"ו ה"ו עד שלא שקע רבי בו משניות בירושלמי ספ"ב דב"מ ובפ"ג דהוריות, פט"ז ה"ה ה"ו ה"ז, ירושלמי סנהדרין פ' אחד דיני ממונות ויתבאר לקמן, ה"י הי"א הי"ב ירושלמי שבת פ' כל כתבי, פי"ח ה"א מהו לאמר שיר בלי נסכים נשמעי' מן הדא ירושלמי פ"ד דתענית, פכ"א מן מסכת סופרים ה"ז הוא מן ירושלמי מגילה פ"ב פ"ד וכדומה, לכן כל הדבר הקשה שמה תמצא בירושלמי במקומות רמזנו, כל ענין מתוקן כהלכתו דבר דבור על אופניו ולא יהיה מ"ס כספר החתום:

תוכן העניינים

שות מוהרץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה