שות מוהרץ· רבי צבי הירש חיות [מהרצ"ח]
סימן ד
כבר דברתי מענין התרגום באגרת בקורת, אולם באו דברים שמה שלא כסדר, גם לא היה לי אז ספרים הנחוצים לעבודה הלזו, לכן עתה באתי להציע לפני הקורא מה שהעלתה מצודתי במהות התרגומים ולהשים נוספות על מה שחדשתי שמה חדשות ונצורות:
ספר הראשון אשר נמצא אצלנו אחר חתימת כתבי קודש ע"י אחרון הנביאים, הוא תרגום ארמי על התורה, נתייחס אל אונקלוס הגר אשר תרגם התורה לעדות חז"ל (מגילה ג' ע"א) מפי ר' אליעזר ור' יהושע, וכאשר הקשו בש"ס שם, הרי מצינו קרא מפורש בעזרא, ויקראו בספר תורת אלהים מפורש ושום שכל וגו' מפורש היינו תרגום, הרי כי התרגום בא אלינו עדיין מזמן עזרא, שהיה תחלת בית שני, ואמרו שם שכחום במשך הזמן מימות עזרא עד חורבן הבית, וחזר אונקלוס ויסדו מחדש, וע' רמב"ם פי"ב מה' תפלה ה"י דמימות עזרא הנהיגו המתורגמן למען אשר ישמיעו להעם את התורה בלשון המובן בימיהם ועיין רש"י (קידושין מ"ט ע"א) על המאמר כל המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בודאי, וכ' רש"י ואונקלוס כשהוסיף לא מדעתו הוסיף שהרי בסיני ניתן, אלא שנשתכח וחזר ויסדו כדאמרינן ריש מגילה, וכן המה דברי ר' נטרנאי גאון מובא בהגמ"י פי"ג מה' תפלה הכ"ג שכ' תרגום זכה שניתן מסיני כדמשמע פ"ק דמגילה וע' מהרש"א חי' אגדות (נדרים ל"ח ע"ב) כי תרגום אונקלוס הוא מסיני והביא דברי הש"ס פ"ק דמגילה ודבריהם הללו תמוהים בעיני דהרי בריש מגילה לא נזכר רק כי עדיין מזמן עזרא היה התרגום ארמי, אבל אין זכר שמה כי התרגום ארמי הוא מסיני, וע' (נדרים ל"ח ע"ב וירושלמי מגילה פרק הקורא), דמבואר כמו כאן דתרגום נלמד מקרא דעזרא דנאמר בו ויקראו בספר תורת אלהים מפורש ושום שכל, מפורש זה תרגום אבל אין זכר כאן כי בא מסיני, אמת הדבר כי בלשון המדרש והפסיקתא והירושלמי מקרי התרגום בשם תורה שבעל פה, ע' תנחומא פ' וירא ופ' תשא, ובפסיקתא רבתי פרק ה' נאמר שמה אסור למתרגם ליתן עיניו לחוץ, אר"י בן פזי מקר' מלא הוא דכתי' כתוב לך את הדברים האלה, הרי המקרא שניתן בכתב, כי על פי הדברים האלה כרתי עמך ברית, הרי התרגום שניתן על פה ע"ש, ואולם בש"ס (גיטין ס' ע"א תמורה י"ד ע"ב) דרוש זה משונה מאד ובפרט כי לא נזכר ענין תרגום וע' ירושלמי מגילה פ' הקורא חמא חד ספרא מושיט תרגומא מגו ספרא א"ל אסור לך דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרם בכתב, ראינו דהתרגום מכונה תורה שבע"פ אשר ניתן מסיני, אולם חוץ מזה דרבינו נטרנאי גאון ורש"י הזכירו הראי' מריש מגילה ולא מירושלמי ופסיקתא, הנה נוסף על זה שם לא נזכר דהכוונה על תרגום אונקלוס, ועיין יוחסין ערך רבן גמליאל דיבנה שכ' בזה"ל וכן אני הכותב אומר כי אפילו תרגום אונקלוס שהיה קרוב לחורבן הבית, קודם היה בימי עזרא בתחלת הבית, כדאיתא פרק ד' דנדרים וכו' מפורש זה תרגום וכו' ואפילו בימי עזרא לא היתה התחלתו, אלא ששכחום וחזרו ויסדום כמו בימי משה וכו' וכן בתחלת מגילה, אומר כי יונתן בן עוזיאל מפי חגי זכריה מלאכי, אונקלוס מפי ר"א ור' יהושע יסד התרגום ושאלו בגמרא וכי הוא עשאו והלא בימי עזרא ומשה וכו' אלא ששכחום וחזרו ויסדום עכ"ל ומזה נראה דהיה לפניו גירסת הגמרא בריש מגילה דמשה תקן התרגום מה שלא נמצא לפנינו, ולא עוד אלא שמצאתי בשו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קכ"א שכ' וא"ת כיון שאין אנו מדברין בארמי מה יועיל לעם הארץ לתרגם בלשון ארמי, י"ל דשאני תרגום שנתקן ברוח הקודש כדאמרינן בנדרים וכיון שנתקן ברוח הקודש אע"פ שאין מבינים אותם יכולים לתרגם אותו עכ"ל, הנה הביא ג"כ ראי' מפ"ד דנדרים, אולם לא שנאמר בסיני, כי לא נמצא שמה זה, רק נאמר שמה כי עזרא הנהיג תרגום, וכיון דעזרא היה נביא ומדבר ברוח הקודש, דהרי אמרינן (מגילה ט"ו ע"א) עזרא זה מלאכי, וע' תוס' (יבמות פ"ו ע"ב) ד"ה מפני מה קנסו שכ' באמצע הדיבור, וקיימא לן מלאכי זה עזרא, הרי דהחליטו דהלכה כן, ותרגום יונתן אשר נאמר מפי חגי זכרי' ומלאכי הוא בעצמו תרגם כן בריש מלאכי וז"ל מטול פתגמא על ישראל ביד מלאכי דנקרי' שמי' עזרא ספרא, וזה הטעם שכ' התוס' וקי"ל דעזרא זה מלאכי, דאינו מובן מנ"ל לתוס' דהאמת כפי האומר כן, ומפני זה ע"כ התרגום ברוה"ק כיון שבא מעזרא אבל שיהא התרגום אונקלוס מקובל מסיני על זה אין לנו ראי' נכונה לא מש"ס נדרים ולא מש"ס מגילה:
והנה בספרי ברכה על קרא ה' מסיני בא, דרשו כשביקש הקב"ה לתת תורה לישראל, נגלה עליהם בד' לשונות, ה' מסיני בא, זה עברי וזרח משעיר למו זה רומי, הופיע מהר פארן זה ערבי ואתא מרבבות קודש זה ארמי15 ראינו דהקב"ה נגלה להעם בלשון ארמי, אולם משם אין ראי' שיהי' התרגום ארמי מסיני דהרי לשון ערבי ורומי נזכר ג"כ שם, וכוונת הספרי דלעמים הראשונים המדברים לשונות אלו החזיר הקב"ה את התורה, כמ"ש (ע"ז ב' ע"ב) ואם היו מסכימים היה בלי ספק נותן להם התורה בלשונם ג"כ, וגם עתה באר משה את התורה בשבעים לשון (סוטה ל"ה ע"ב), ואולם אין זה שום התיחסות מה שנוגע לתרגום אונקלוס: וכן מ"ש הפוסקים מובא בית יוסף טוא"ח סי' רפ"ה דלשון ארמי בסיני נאמר מפני דדברה תורה בלשון ארמי, ואמרו חז"ל (ירושלמי סוטה פ"ז וב"ר פ' ע"ד) ארשב"ג אל יהי לשון סורסי קלה בעיניך, דהרי בתורה ובנביאים ובכתובים מצינו דהתורה חלק לו כבוד ע"ש, ועיין (ירושלמי פ"ק דמגילה ה"ט) יפת אלהים ליפת א"ר יודן מכאן לתרגום16 וע' מהרש"א ריש מגילה דחשיבות לשון ארמי מפני דמורגל אצלנו מבית אבי אמנו לבן הארמי ע"ש, אולם מכל זה אין ראי' רק דלשון זה יש לו יתרון ומעלה על שאר הלשונות, אבל עדיין לא שמענו שיהיה מטבע תרגום אונקלוס מקובל מסיני, וע' ג"כ ברא"ש מגילה פרק הקורא ה"ו שכ' בהדיא דלדידן שאין מבינין התרגום אין תועלת במתורגמן, וא"ל נפרש בלשון שיבינו, די"ל דתרגום שאני שנתקן ברוח הקודש ע"ש, הרי שלא הזכיר שהתרגום מסיני:
אולם כשנדקדק היטב בל' רש"י (קידושין מ"ט ע"א) דציין על מה שאמרו בגמ' והמוסיף הרי זה בדאי ואונקלס כשהוסיף לא מדעתו הוסיף רק בסיני נאמרו כמו דאמרינן ריש מגילה, והיינו רק ההוספות, אשר מוסיף הרבה פעמים בביאור המקרא הן בנוגע ליסודי הדת ועקרי האמונה כמו בהרחקות הגשמיות ובאמונת שכר ועונש, והן בפירושי התורה ע"פ מה שמקובל בתורה שבעל פה מסיני, כאשר אפרש בסמוך, אלו הדברים לא הוסיף מדעתו, רק כל ענינים החדשים הוסיף, מפני שתרגם ע"פ הלכות המקובלות ומצד זה קראו חז"ל התרגום בשם תושבע"פ, כמ"ש לעיל מירושלמי מגילה דבקש להושיט תרגומא מגו ספרא, א"ל אסור לך דברים שבע"פ א"א רשאי לאומרם בכתב, ומ"ש רש"י כדאמרי רפ"ק דמגילה, היינו כיון דאמרו על אותיות מנצפ"ך, דאין כאן הוספה, ובכ"ז אמרו שם דאין כח ביד הנביאים לחדש משום דאלה המצות שאין נביא רשאי לחדש, והצריכו בש"ס ליישב שכחום וחזר ויסדם, ק"ו בפירוש המצות אשר הרבה הלכות המקובלות עוקרות פשטות התורה לגמרי, פשיטא דאין ביד עזרא לחדש פירושים אלו, א"ו שהיו הלכות אלו מקובלות מסיני כאשר באמת כן הוא, ולא נשכחה מעולם תורה שבע"פ רק היתה נשמרת בטהרה מרב לתלמיד, עיין הקדמת הרמב"ם בספר הי"ד, ועזרא לא חידש מאומה באותן הפירושים, רק כלם פירושים הם מסיני, רק הנהיג המתורגמן בלשון ארמי בכל בתי תפלות ישראל, שיהיו מתרגמים התורה בכל שבת ושבת במטבע אחת ובלשון ארמי, תחת כי מקודם לא היה המתורגמן נוהג, וכן במשך בית ראשון לא היה נהוג אצל עם ישראל רק שפה עבריה לבד, אולם מעת אשר ישבו בבבל, נתערבו בגוים ולמדו לשונם, כדבר שנאמר ובניהם חצים מדבר אשדודית, הנהיג אצלם לשון זה, וגם הוסיף שיהיה התרגום מבאר התורה ברוב הפעמים, אחרי הקבלה הנאמנת, למען לא ימשך המון העם אחר פשטות המקרא, ואולם גם מטבע התרגום של עזרא, נשכח במשך הזמן עד שבא אונקלס ויסד התרגום מחדש, ולפ"ז תרגום ארמי לא היה נודע קודם עזרא, אבל פירושי התורה כפי אשר באר אונקלס מקובלים מסיני היו מפורשים להעם בלשון עברי המדובר בהם במשך בית ראשון, ועזרא היה הראשון אשר הנהיג תרגום ארמי בתחלת בית שני לתרגם בלשון המובן להמון בימים הללו, וכלל בתרגום הלכות המקובלות בסיני, ויתכן גם כן מה דמכונה תרגום אונקלס תרגום בבלי ע' ערוך ערך אביב וערך חלזון, ותוס' (מנחות מ"ב ע"א) ד"ה כל כהן, וע' רש"י (מגילה ך"א ע"ב) שכ' ותרגום הוא לעז הבבלים, ואע"פ שידענו כי אונקלס תרגם בארץ ישראל לפני ר"א ור"י, מ"מ אונקלס לא היה המחדש את תרגום ארמי, רק החזיר הנשכחות, והתרגום שלו נתון ע"י עזרא לפני השבים מגלות בבל, ומפ"ז כינו שמו תרגום בבלי17 וזה הטעם ג"כ מה שבכ"מ אשר הביאו בש"ס בבלי תרגום אונקלס, הביאו בל' ומתרגמינן היינו אנחנו הבבליים מתרגמין כן, אולם תרגום יונתן על נביאים, כ"מ שמובא בש"ס מובא בשם תרגום ר' יוסף18 דתרגום יונתן נתחבר בא"י ולא הובא מבבל, ואנחנו בבלים ולא יתכן לפ"ז ומתרגמינן דאין התרגום שלנו19:
והוספות אונקלס רבו מאיר קצתם להרחיק אמונות כוזבות אשר יוכלו להצמיח מלקיחת המקרא ע"פ פשוטו, ויגיעתו לפרש הכתובים ולהתאחדם עם יסודי האמונה והמושכל, כבר מפואר באומה, ע"י רבותינו רבינו בחיי בחובת הלבבות, ורש"י ז"ל בפי' החומש, והרמב"ם ז"ל בספר המורה, ע' שער היחוד לענין הפסוקים המורים כי הש"ית הוא גוף, כ' אלא שקדמוננו ז"ל בפרשם כתבי קודש תרגמו לנו המין הזה מן המדות ודקדקו בו כפי יכלתם וכו' כאשר תרגמו והנה ה' נצב עליו, והא יקרא די"י מעתד עלוהי וכו', הנה רבינו בחיי אינו מזכיר את אונקלס, רק כ' סתם תרגמו הראשונים, כי אונקלס לא תרגם מעצמו, רק יסד מחדש מה שכבר הנהיג עזרא ברוה"ק וגם החזיר הנשכחות בהסכמת ר"א ור' יהושע. ועיין פ' יתרו ואשא אתכם על כנפי נשרים, תרגום ואטלית יתכון, וכ' רש"י ז"ל תקן הדבר דרך כבוד למעלה, וע' מורה פכ"ז ופמ"ח לראשון שכתב כי תרגומו של אונקלס מורה על עוצם שלימותו בשתי הלשונות, והבנת הדברים כפי שהם באמת, ופעל בכל עוז לפרש הפסוקים בהרחקת הגשמיות. ועיין ספר היקר אוהב גר שאסף וקבץ כל המקומות באונקלס, אשר הוסיף על המקרא, להסיר מכשול מלפני המון העם ומלפני הגרים, למען תהיה שמיעת הקריאה בתורה לתועלת ולא לנזק ח"ו ע"ש. וכן הוסיף בתרגום המקרא במה שנוגע ליסודי האמונה בהשגחת הבורא ובהנהגת עולם התחתון, וע' חובת הלבבות שער הבטחון פ"ג הקדמה ה' ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו ותרגמו בו הראשונים ומשלם לשנאוהי זכוון דאינון עבדין קדמוהי בחייהון לאובדהון ושם בחובת הלבבות פ"ד כ' בזה"ל ואמר יעקב אבינו ע"ה קטונתי מכל החסדים ואמר המתרגם בפירושו זעירין זכוותי מכל חסדין ומכל טבוון ע"ש, וע' תרגום והיה כאשר תריד, ויהי כד יעברון בנוהי על פתגמי אורייתא ע"ש, ובענין האמונה מהבחירה חפשית, ע' רמב"ם פ"ח מה' תשובה, הוא שכתב בתורה הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע, כלומר מין האדם יחיד היה בעולם, ואין מין שני דומה לו שיהיה הוא מעצמו ומדעתו יודע טוב ורע, ואם אמנם כי בהלכות תשובה העלים המקור, אולם בשמונה פרקים אשר הקדים רבינו לפירוש אבות, תמצא כי מבאר דמן התרגום למד זאת דתרגם הן יחידי הוי בעלמא מיני' למידע טב וביש, וע' מורה פ"ב לראשון מ"ש ע"ד התרגום והייתם כאלהים ותהוון כרברביא, וכן ת"א לפתח חטאת רובץ ליום דינא רבא חטאך עתיד להתפרעא הרי עיקר גדול מגמול ועונש עוה"ב וע' ב"י מענה קכ"ט שהתעורר ג"כ על שתרגם ויחי בהם לחיי עלמא. וכן למד רבינו פ"ז מח"פ שהקדים לאבות, ממה שתרגם ותחי רוח יעקב אביהם ושרת רוח נבואה, דקודם לזה לא שרתה שכינה, מפני שהעצבות תמנע השראת השכינה (כבר הבאתי זאת לעיל כי מבואר זה בפרקי דר"א פל"ח ולמד ג"כ מן התרגום). וע' מורה פמ"ח לשלישי שכ' והמקום אשר יחדו אברהם בנבואה היה ידוע אצל משה רבינו וכו' כמו שביאר המתרגם ופלח וצלי אברהם תמן באתרא ההוא ואמר קדם ה' יהון פלחין דריא ע"ש, ועוד בפרק זה כבר אמרה התורה כפי מה שפי' אונקלס שהמצרים היו עובדים מזל טלה ע"ש, וכוונתו על מה שתרגם הן נזבח את תועבת מצרים הא נזבח ית בעירא דמצראי דחלין לי' ע"ש, וע' מורה נבוכים פס"ג שכתב כי האבות היו מישרים בני אדם ע"ד עיון ולמוד כמו שהתבאר אצלנו באומרו ואת הנפש אשר עשו בחרן וכוונתו על תרגום את הנפש אשר עשו בחרן, ואת נפשא דשעבידו לאורייתא וע' רש"י (ע"ז ט' ע"א) ד"ה אלא מן ואת הנפש:
וכן לענין הלכות ודינים רבו דברי אונקלס לפרש המקראות כפי המקובל אצלנו, כמו לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל, תרגם לא תהא אתתא מבנת ישראל לגבר עבד, ולא יסב גברא מבני ישראל אתתא אמה, וע' רמב"ם פי"ב מה' איסורי ביאה הי"ג, שכ' אל יהא ענין זה קל בעיניך וכו' שהרי אונקלס הגר כלל ביאת עבד ואמה בכלל לא יהיה קדש ולא תהיה קדשה ע"ש, וע' רש"י (חגיגה ב' ע"ב) ד"ה לישא שפחה אינו יכול. וע' רמב"ם פ"ה מה' אבל הי"ט, שכ' מנין לאבל שאסור בפריעת הראש וכו', שנאמר ועל שפס יעטה, ואונקלס תרגם כאבלא יתעטף ע"ש, וכן תרגם פ' שופטים לבד ממכריו על האבות, בר ממטרתא דייתי בשבתא, דכן אתקינו אבהתא, ועיין רמב"ם ספר המצות מ"ע ל"ו כתב חילוק משמורת לעבודת מקדש הוא דבר תורה, שהרי אונקלס תרגם בר ממטרתא דייתי בשבתא ע"ש, ועיין עוד ספר המצות ל"ת קכ"ח בן נכר לא יאכל בו שנתנכרו מעשיו, תרגם אונקלס בר ישראל דאשתמיד ע"ש, וע' רמב"ם ס' המצות מל"ת רס"ז שכ' הזהיר השכיר מלאכול בשעת עבודה וכו', וכבר נודע כי זה הכתוב בא בשכיר כמו שאמר המתרגם ארי תתגר ע"ש. עוד מצינו (נזיר נ"ט ע"א) ראב"י אומר מנין שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה, ת"ל לא יהיה כלי גבר על אשה, ופירש"י כדמתרגמינן לא תהא תיקון זין דגבר, וכן לא ילבש גבר שמלת אשה שלא יתקן איש בתיקוני אשה, כ' רש"י דהכי מתרגמינן ע"ש, והנפלא דכאן העתיק התנא ראב"י כל לשון המתרגם, דאונקלס כתב גם כן כלשון זה, לא יתקן גבר בתקוני אתתא. ועיין רמב"ם פי"ב מה' עכו"ם ה"י דפסק (כראב"ע) [כראב"י] נגד חכמים, משום דהתרגום מסייע לו, וכ"כ הגמי"י שם, דאי משום דמשנת ר"א בן יעקב קב ונקי, זה אינו רק במשנה, ולא בברייתא, וכמ"ש בס' יד מלאכי, וע' רמב"ם פ"ב מה' כלי המקדש ה"ה, וכשהוא שוחק אומר הדק היטב ומערב הכל, כ' מרן הכ"מ שם טעמו משום דכתיב ממולח ותרגומו מערב ע"ש, ועיין רמב"ם סוף ה' גניבה היכי שהיו עדים ועדיין גנב ברשות בעל המחתרת, אינו נהרג, וכ' הראב"ד שם וז"ל על דרך התרגום כתב כן, שתרגם אם זרחה עליו השמש אם עינא דסהדיא נפלת עלוהי ע"ש, וע' רש"י (תענית י"א ע"א) ד"ה לשמואל ולר' אליעזר חוטא דסאיב כתרגומו, ועיין תוס' (סוכה ה' ע"א) ד"ה ואל יוכיח ציץ, שהביאו ענין התרגום בציץ דכתיב על מצחו, ומתרגמינן בין עינוהי ע"ש, וע' (סוכה י"א ע"ב) מה אד דבר שאינו מקבל טומאה, ופרש"י וסוכה מעננים ילפינן, דכתיב כי בסוכות הושבתי, ומתרגמינן ארי במטלות ענני, והנה בש"ס כאן הגירסא ר' אליעזר אומר ענני הכבוד היו, ור"ע אומר סוכות ממש, אולם בת"כ הגירסא ר"א אומר סוכה ממש, ור"ע אומר ענני כבוד, ונ"ל דגירסת הש"ס נכונה יותר, דהרי התרגום תרגם במטלת ענני, ואנחנו ידענו מש"ס ריש מגילה, דתרגם מפי ר"א ור' יהושע, ואיך יתרגם שלא כשיטת ר"א, א"ו דגירסת הש"ס נכונה דר"א סובר ענני כבוד היו. ועיין (יבמות מ"ו ע"ב) במל ולא טבל דלר' אליעזר מהני טבילה דיליף מאבות, ור' יהושיע סובר דבאבות הי' ג"כ טבילה, דכתיב ויקח משה את הדם ויזרוק על העם, וקי"ל דאין הזאה בלי טבילה, ואולם אונקלס מתרגם ונסיב משה ית דמא וזרוק על מדבחא לכפר על עמא, וא"כ לא הי' כאן לא הזאה ולא טבילה על העם, וניחא שיטת ר"א דבאבות הי' מילה בלי טבילה, ואונקלס תרגם כשיטת ר' אליעזר, וכבר התעורר בזה הרב בן יוחאי: ואולם זה קשה דבריש תצא תרגם ועשתה את צפרני' ותרבי ית טופראה, ואולם דעת ר' אליעזר (יבמות מ"ח ע"א) תקוץ את צפרניה ע"ש, ואיך תרגם אונקלס ותרבי שלא כשיטת ר' אליעזר רבו, אשר על פיו הסדיר התרגום, וע' ספר מיני תרגומא להגאון מהר"י ברלין, ויש עוד להאריך בזה, עכ"פ הראתיך למדי כי כל גדולי הפוסקים והמפורשים, עשו את דברי התרגום והוספותיו יתד נאמן בהוראה, מפני שיודעים שכל הוספותיו המה הלכות מקובלות עדיין מימי עזרא, מה שהיו ידועי' לו כמה הלכות מסיני20:
ובאגדה רבו דבריו על פי מה שנמצא אצלנו בתלמוד ומדרשים, כמו ויטע ה' אלהים גן מקדם תרגם אונקלס מלקדמין היינו כמו שאמרו (נדרים ל"ט ע"ב) דג"ע נברא קודם שנברא העולם, וע' מהרש"א (ח"י) [חי'] אגדות שם וע' תוספות (בכורות נ"ה ע"ב): וכן ויעש אלהים כתנות עור וילבישם תרגם על משך בשריהון, ע' (נדה ך"ו ע"א) אין הקב"ה עשה עור לאדם אא"כ בראו, וכתב התוס' דכתנות מעור אדם הוי (דמתרגמונין) [דמתרגמין] על משך בשרהון ע"ש: קול דמי אחיך צועקים (עלי) [אלי] מן האדמה תרגם אונקלס קל דם זרעין דעתידין למיפק מן אחיך, והוא אצלנו משנה (סנהדרין ל"ז ע"א) שכן אומר בקין דמי אחיך דם לא נאמר אלא דמי אחיך צועקים, דמו ודם זרעותיו: וכן תרגם בחנוך ואיננו כי לקח אותו אלהים הרי לא אמית (תהי') [יתה] ד' כדעת האומרים במס' ד"א, דחנוך נכנס חי לג"ע, ע' ג"כ תוס' (יבמות ט"ז ע"ב) ד"ה פסוק דלפניהם היתה הגירסא הרי המית יתי' ה': וכן תרגם לא ידון רוחי באדם וגו' והיו ימיו מאה ועשרים ארכא יהיבנא להון מאה ועשרים שנין אם יתובין כן הוא במדרש, וכן תרגם ואנשי סדום רעים וחטאים מאוד בישין בממונהון וחייבים בגויתהון, כן הוא (סנהדרין ק"ט) אולם שם הגירסא להיפך רעים בגופם וחטאים בממונם:
עוד תרגם ארץ המוריה ארעא פולחנא, וכ' רש"י ז"ל על שם עבודת הקטורת שיש בו מור, וכן הוא במדרש במקומו וז"ל רבנן אמרו הר המוריה למקום שהקטורת קריבה כמא דאת אמרת אלך לי אל הר המור. ויצא יצחק לשוח בשדה תרגם ונפיק יצחק לצלאה (ע' ברכות ך"ה ע"ב) יצחק תקן מנחה שנא' ויצא יצחק לשוח ואין שיחה אלא תפלה. ויביאה האהל' שרה אמו תרגם והא תקון עובדהא כעובדא שרה אמו וכן הוא במדרש במקומו: וכסף משנה קחו בידכם תרגם וכספא על חד תרין במדרש א"ר יצחק שמא הוקר השער, ופשוטו היינו כסף המושב וכסף עבור תבואה חדשה: כי פי המדבר אליכם תרגם ארי בלישנכון אנא ממלל עמכון ובמדרש כי פי המדבר בלשון הקודש. בחרבי ובקשתי בצלותי ובבעותי ובמדרש ג"כ עד"ז במצות ובמעשים טובים: כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז תרגם לך הוי חזי למיסב תלתא חולקן בכירותא כהונתא ומלכותא, במדרש במקומו פצ"ח: יהודה אתה יודוך אחיך תרגם את אודיתא ולא בהיתתא, כן הוא במדרש במקומו את אודיתא במעשה תמר, וע' תוס' (סנהדרין ו' ע"ב) ד"ה אלא כנגד יהודה: עד כי יבא שילה תרגם עד עלמא דייתי משיחא כן הוא במדרש שם במקומו עד כי יבא שילה זה מלך המשיח: אוסרי לגפן עירו תרגם יסבב ישראל לקרתי', כן הוא במדר' ר' נחמי' אומר העיר אשר בחרת בה: נבואת יעקב על דן דהכוונה על שמשון, ועל גד דהכוונה לעבור לסייע את השבטים בכבישת הארץ מבואר במדרש: בבקר יאכל עד תרגם בצפרא ובפניא יהון מקרבין כהניא קורבניא, כן הוא במדרש ר' פנחס פתח קריא במזבח בבקר יאכל עד את הכבש אחד תעשה בבקר ע"ש: ומטר לא ניתך ארצה תרגם ומטרא דהוה נחית לא מטא עד ארעא ע' תנחומא ע"ש, וכן תרגום וימש חושך בתר דיעדי קבל לילה ופירש"י לפי ר"א הי' ענן החושך אחר שהגיע היום לבא נעשה לילה, וכן חפשו חז"ל (שבת י"ג ע"א גיטין ס"ז ע"ב) לפרש ענין ססגונא וענין נגר טורא בתרגום ע"ד אגדה ע"ש. וכן תרגם ולא שתו איש עדיו עליו ולא שויאו גבר תקון זייניו עלוהי והוא ע"פ המדרש שה"ש שבשעת קבלת התורה זינאות חגר להם וע' רמב"ן דהביא דברי המדרש. עוד תרגם ריש דברים ודי זהב על דעבודו עיגל דדהב ופשוטו המה מקומות ע' ספרי:
תרגום על התורה אשר נתיחס ליונתן, אינו ממנו כאשר התעוררו החכמים כבר כי ממקומו הוא מוכרע, כי בא מזמן אחרון הרבה מאות שנה, אחר מיתת יונתן, ועוד הרי אמרו (מגילה ג' ע"א) תרגום על התורה אונקלס הגר אמרו, תרגום נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו, ומוכח מזה דדוקא על נביאים בא התרגום מיונתן ולא על התור', וע'. מהרש"א שם בח"א דהתעורר מיונתן עה"ת, אשר נמצא אצלנו ובאמת לא דק במח"כ, כי יונתן אינו ממנו, רק הי' לבבלים תרגום אונקלס, ולבני ארץ ישראל הי' להם ג"כ תרגום ומכונה תרגום ירושלמי, וכבר העיד הרב מאור עינים שראה שני תרגומים דומים זה לזה ממש, ועל אחד הי' כתוב יונתן ועל השני ירושלמי, וע' מ"ש הרב החכם בעל נתיבות השלם, שהחליט דבע"כ דבכל הדפוסים נפל טעות, שהיה כתוב ת"י בראשי תיבות, וטעו המדפיסים שהוא ר"ת תרגום יונתן, ובאמת זה הוא בעצמו תרגום ירושלמי, נגד זה אשר אונקלס מכונה בשם תרגום בבלי כמ"ש למעלה, והמדפיסים והמוציאים לאור תרגום ירושלמי מצאו גירסאות מתחלפות בתרגום זה, והדפיסו החילופים בשם תרגום ירושלמי, אולם כל התרגום מכונה ירושלמי, או תרגום ארץ ישראל, והשתמשו גדולי המחברים הקדמונים בתרגום זה, ע' אלפסי פ"ב דב"מ משלחוף שלחופי, תרגום ארץ ישראל שכל את ידיו משלחופי לידיהו, ועיין תוספות (ע"ז נ"ט ע"א) ד"ה אקלע לגבלי דבתרגום ירושלמי אומר הופיע מהר פארן אתגלי מטורא דגבלהון, וע' ספר הדרשות מהחכם ר"י צונץ צד ס"ח דרמז לעיין רש"י (ב"מ ך"א ע"א) דהביא בשם תרגום ירושלמי מאלמים אלומים מכרכין כריכין - והחידוש דבפירושו עה"ת לא הזכיר רש"י בשום מקום תרגום ירושלמי ובלי ספק לא הי' אז תרגום זה נוכח עיניו - ובתוס' סוף חגיגה הביאו בשם ערוך את דברי תרגום יונתן דתרגם החולד והעכבר כרכושתא וסלמנדרא, ואולם ט"ס שם יונתן וצ"ל ירושלמי, ובערוך ערך סלמנדרא הגירסא נכונה תרגום ירושלמי, וע' ספר שם הגדולים להגאון חי"ד אזולאי, ובס' בן יוחאי שהתעוררו על ט"ס אלו, ודברי ת' ירושלמי מובאים בערוך פעמים אין מספר כאשר חשבם החכם הנ"ל:
וכבר הראיתי למעלה כי במדרש ובירושלמי נמצאו מקומות, שמביאים את תרגום ירושלמי ובקצת מקומות לא ישרו בעיניהם, כמו תרגום ועיני לאה רכיכין, ועוד מצינו במדרש הרבה פעמים תרגום ומקרא אחד ואנו מוצאים את תרגומם במכונה ליונתן אצלנו, ובקצת מקומות בשינוי נוסחא קצת, עכ"פ למדנו כי היה גם תרגום זה מפורסם בימי חכמי א"י בעלי המדרש, ע' ב"ר פמ"ב ואת הזזים בהם ית זוותנא דבהון, כן הוא בתרגום ירושלמי שלפנינו אות באות. ב"ר פ' פ"ח ויחלמו שניהם חלום, איש כפתרון חלומו אר"ח בר אבא חלמא ופתרונו דחלם חברי', כן הוא בתרגום ירושלמי אולם בשינוי לשון קצת: שם ויהי ביום הולדת פרעה יום גנוסיא של פרעה בתרגום ירושלמי: פ' צ"ח כחי וראשית אוני, שירוי חילי ושירוי צערי, כן הוא בתרגום ירושלמי שם רק בשינוי לשון קצת, שמה הגירסא את חילי ושרוי צערי: שם שם ברכות שדים ורחם יתברכון דדיא דהכין אוניקו, ומעיא דהכין אפיקו ע' מכונה ליונתן וירושלמי פ' ויחי על קרא זה, שתרגמו בריכין חדייא דינקת מהן ומעיין דרבעית בהון: ב"ר פ' פ' הרבו עלי מאד מוהר ומתן ואתנה מוהר פרגון וכן הוא באמת בנוסחא המכונה ירושלמי, פורן וכתיבתא: אולם אף אם נמצא במדרשות תרגום זה, לא עלה על לב הקדמונים ליחס תרגום זה ליונתן בן עוזיאל, רק נעשה בזמן התנאים בא"י, והי' מפורסם לחכמי ארץ ישראל בלבד ורבותינו חכמי בבל לא ידעו ממנו מאומה, ולפנינו נשתנה התרגום זה הרבה, מכמו שהיה בזמן הראשונים, דמה שהביאו האלפס פ"ב דב"מ, ורשב"ם (ב"ב ק"ט ע"א) שכל את ידיו שלחופי לידי' לא נמצא אצלנו, ולפנינו פרג את ידוי, וכן מ"ש רש"י פ"ב דב"מ דבתרגום ירושלמי מאלמים אלומים מכרכין כרוכין, ולפנינו מפרכין פירוכין, ואולי ט"ס נפל אצלנו, וכן מ"ש תוס' (ב"ב נ"ט ע"א) אתגלי יקרי' מגבלא ולפנינו הופע יקרי' מגבלתי לבנוי ישמעאל:
וכן מצינו הרבה תרגומים מובאים בתלמוד בבלי וירושלמי, מה שלא נמצאו אצלנו לא באונקלס ולא בת"י עה"ת, וע"כ צ"ל כי נאבד אצלנו הרבה תרגם עה"ת, ע' (סוטה מ"ח ע"ב) תרגם ר' ששת כאשר תעשנה הדבורים, כמא דמנתזן דבריא, ולא נמצא לפנינו בב' התרגומים, וע' מאור עינים פ' מ"ה שהתעורר בזה, וכן מצינו ב"ר פצ"ח גד גדוד יגודנו גייסא אתי למגייסא יתהון, ואינן מגייסין גייסא, וכן הוא בתלמוד ירושלמי פ"ה דסוטה, וע' רמב"ן עה"ת פ' ויחי, דשיבח פי' זה, אולם לא נמצא בתרגומים שלנו, אכן מכאן אין ראי' דאע"ג דתרגומים קבועים לא היו רק אלו השנים אונקלס וירושלמי, בכ"ז היה רשות לכל חכם, לתרגם פסוק אחד לפי דעתו ורצונו, וכבר התעורר החכם ר"י צונץ מהא דמצינו, תרגם ר' יעקב איש כפר נבוריא, לך דומיה תהלה סמא דכולא משתיקא, ירושלמי רפ"ט דברכות, וע' ירושלמי פ"ג דבכורים, הנה הוא תפוס כסף לא בכספא אתמני וכו' (הנה שני ענינים אלו מובאים אצלנו בבלי (מגילה ח"י ע"א, וכן סנהדרין ז' ע"ב) אולם לא בלשון תרגם, רק בלשון דרש, ובענין השני נזכר אמר למתורגמן פתח עליו), ועוד ה"פ מצינו במדרש וירושלמי מובאים מקראות ותרגומם, ואין אנו יודעים אם מצד עצמם אומרים או בשם תרגום אחד נודע להם:
תרגום יונתן בן עוזיאל על נביאים הוא מלא דרשות ואגדות, וקבל תרגומו לעדות חז"ל (מגילה ג' ע"א) מפי הנביאים חגי זכרי' ומלאכי ואף כי יונתן בן עוזיאל היה תלמיד הלל הזקן (סוכה ך"ט ע"א) ונביאים הללו קודמים לו הרבה מאות שנה, אולם אין הפירוש ששמע מפיהם ממש פה אל פה ממש, רק תרגם כפי המקובל מפיהם מדור דור עד זמנו, וכן מצינו הרבה פעמים בש"ס ענין כזה, כמו (קידושין מ"ב ע"א) שמאי הזקן אומר משום חגי הנביא יש שליח לדבר עברה וכן (ר"ה י"ט ע"ב) העיד ר' סימאי משום חגי זכריה ומלאכי על שני אדרים רוצה לעשות שניהם מלאים עושים, וע' (יבמות ט"ז ע"א) ר' דוסא בן הורקנוס העיד על (מדורה) [מדוכה] זו ישב חגי הנבי' ואמר צרת הבת מותרת, וע"כ כל אלו עדיות מה שנשמע מקובל מפי אלו הנביאים, וגם תרגומו של יונתן מקובל היה מהם, וקבע יונתן בן עוזיאל אותן הבאורים בסדר נאה, ועי' רמב"ם פ"י מה' כלי המקדש ה"ב וז"ל ולא יחגרו ביזע פירוש יונתן מפי הנביאים ממקום שמזיעין ע"ש, וכוונתו לעדות חז"ל שזכרנו שתרגם מפי הנביאים, ותרגום זה מובא הרבה פעמים בש"ס בשם תרגם ר' יוסף, וכ' התוס' ריש ב"ק וריש פ' כל כתבי משום דר' יוסף היה סגי נהור ודברים שבכתב אי אפשר לאמרם בעל פה, ומפ"ז היה רגיל בתרגום, וע' מאור עינים פמ"ה שהצדיק עפ"ז גירסת הש"ס (סוטה מ"ח ע"ב) כדמתרגם ר' ששת כאשר תעשנה הדבורים, משום דגם ר"ש סגי נהור היה, והיה מוכרח לדעת התרגום בע"פ. ומכ"ש שהיו שני חכמים אלו בקיאים בתרגום התורה מטעם זה, ובאמת מצינו (שבת ך"ח ע"א ס"ד ע"א) גם על תרגום אונקלס מוזכר שם ר' יוסף, א"ר יוסף היינו (דמתרגמונין) [דמתרגמינן] ססגוגא היינו (דמתרגמונין) [דמתרגמינן] מחוך, כיון דהיה סגי נהור לא היה באפשרות לחזור משנתו בע"פ רק מתוך התרגום, רק תרגום התורה שהיו מתרגמים בכל שבת היו רוב חחכמים יודעים אותו בע"פ, אבל נביאים לא הצרכו לתרגם רק הפטרות, ומפ"ז הזכירו ברוב הפעמים תרגום ר' יוסף: תרגום יונתן מובא בש"ס ה"פ (ברכות כ"ח ע"א, פסחים ס"ח ע"א, מועד קטן כ"ו ע"א, יומא ל"ב ע"ב, יומא ע"ז ע"ב, קידושין י"ג ע"א, שם ע"ב ע"ב, נדרים ל"ח ע"א, ב"ק ג' ע"ב, ע"ז מ"ד ע"א, מנחות ק"י ע"א), בכל אלו מובא בלשון כדמתרגם ר' יוסף ובשני פעמים נזכר תרגום יונתן בלשון א"ר יוסף, אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מה הוא, (מו"ק כ"ח ע"ב, מגילה ג' ע"א, סנהדרין צ"ד ע"ב) כל אלו העלה החכם ר"י צונץ במנין, ואנכי מצאתי עוד (מו"ק ב' ע"א, ובש"ס ר"ה כ"ב ע"ב) דמביא הש"ס תרגום יונתן בלשון ומתרגמינין, ולא בלשון כדמתרגם ר' יוסף כמ"ש למעלה בירושלמי אינו מובא בשום מקום תרגום יונתן, אולם במדרש ר"פ בראשית מובא תרגום יונתן בלשון ומתרגמין, וכן במדרש קוהלת פיסקא ועל העבים אצוה תרגם עקילס ועל נביאייא אפקיד דלא יתנבאון להון נבואתא, ושם ט"ס וצריך להיות תרגם יונתן כי כן נמצא לפנינו, ואולם עקילס לא תרגם רק בלשון יווני, וכבר התעורר בזה הרב בעל מאור עינים פמ"ה ע"ש:
לפני הקדמונים היה נמצא גם תרגום ירושלמי על נביאים, כמו שהתעורר החכם הנ"ל, ואולם לא נמצא אצלנו היום, והנה החכם הנ"ל מביא הרבה ראיות מן הרד"ק ואבודרהם שהביאו הרכה פעמים תרגום ירושלמי על נביאים, ועוד הביא דברי רש"י (תענית כ"ג ע"א) דמביא תרגום על תפילת חבקוק ולא נמצא אצלנו וע"כ בירושלמי, וכן מביא רש"י (תענית כ"ו ע"ב) תרגום ירושלמי על פסוק השמים כסאי דמנשה העמיד צלם בהיכל ע"ש, ואנכי מצאתי בתוס' (ב"ב ח' ע"ב) ד"ה ומצדיקי הרבים, הביאו תרגום זכרי' אשר לא נמצא אצלנו ובע"כ הוא בירושלמי, וע' ג"כ תוס' ((ב"ק) [ב"מ] ע' ע"ב) ד"ה תשיך דהביאו בשם תרגום ירושלמי והוה כד שלח פרעה, דהי' בין מתים שהחיה יחזקאל אחד דהלוה בריבית ולא החייהו ע"ש, ולפנינו לא נמצא מאומה בת"י פ' בשלח, וע"כ כוונת התוספות על ת' ירושלמי יחזקאל, וע' תוס' (בכורות ח' ע"א) ד"ה תרנגולת דכ' מקל שקד מתרגם חוטרא דלוזא, ולא נמצא אצלנו ביונתן על ירמי', וע"כ כוונת התוס' על תרגום ירושלמי נביאים, וכ"כ שם תוס' ד"ה ברדליס גיא הצבועים תרגם מישר אפעים ואצלנו ביונתן חולת אפעה, וע"כ כוונת התוס' על תרגום ירושלמי על נביאים:
עוד מצאתי כי מביאים במדרש ובירושלמי תרגומו של פסוק אחד מנביאים ולא נמצא אצלנו ביונתן, וע"כ היה נמצא בתרגום ירושלמי, ע' ב"ר פכ"ד פיסקא זה ספר תולדות אדם והכרמל ליער יחשב לחורש דבני אינש, ולא נמצא בתרגום שלנו, וכן בסמוך כי רוח מלפני יעטוף מה הוא יעטוף משלהי לי' וליתא לפנינו. ב"ר פל"א חרבות צורין גלבין דטינרי, לא נמצא לפנינו ביונתן ואולי בתרגום ירושלמי, ירושלמי פ' אין עומדין וארץ רפאים תפיל, א"ר תנחום מאדרעי וארעי' תפקידי' תפלט ולא נמצא לפנינו:
תרגום כתובים כתבו התו' (שבת קט"ו ע"א, ב"ק ב' ע"ב) שלא חברו ר' יוסף דהרי עדיין בזמן ר"ג הזקן נמצא תרגום איוב, וע' ריטב"א מובא בכותב ריש מגילה, אולם התעוררו מן (מגילה כ"א ע"ב) במגילה והלל עשרה מתרגמין, הרי שהיה תרגום כתובים נמצא אז ורש"י מחק גירסא זאת, דהרי אין תרגום בכתובים, והחכם ר"י צונץ התעורר דהרי רש"י עצמו (תענית י"ח ע"א) מביא תרגום תהלים, וכן (מגילה י"ג ע"ב) מביא רש"י תרגום אסתר, ואנכי אוסיף דהרי רש"י (חגיגה כ"ב ע"ב) ד"ה ויצבט לה תרגם ואושיט לה, הרי דמביא תרגום רות, ועוד מצאתי רש"י בפירושו לשמואל א' י"א פסוק ח' ויפקדם בבזק, הביא קרא משלי כצרור אבן במרגמה וגו' והתרגום היך ביזקא דכיפא בקלעא ע"ש, ותרגום זה נמצא אצלנו אות באות במשלי על פסוק זה הרי דהשתמש רש"י ז"ל בתרגומים אלו, ויותר תמוה דהרי במדרש מובא כבר תרגום ירושלמי על תהלים ע' תנחומא פ' פקודי וז"ל וכן אמר דוד ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדיו, ותרגם ירושלמי דמתבניא ברקיע לאתחברא כחדא בארעא, ונמצא כן לפנינו וכבר התעורר בזה החכם הנ"ל, והנה מכאן אין ראי' גדולה כל כך דאפשר דדבר זה הוא הוספה מזמן אחרון על הגליון כמו שנמצא במדרש זה מאמר מן ר' שרירא גאון, ומן ר' משה הדרשן, אולם אנכי מצאתי ענין חדש דבמדרש רבה מביא קרא עם תרגום, ונמצא אצלנו בתרגום ירושלמי: ע' ב"ר פי"ג לבשו כרים הצאן, אריב"ל בשעה שהמטר יורד בהמה מבקשת תפקידה, מ"ט לבשו כרים הצאן, ולבשו דוכרניאי ענא, וכן הוא לפנינו בתרגום תהלים שם, וע' תוס' (ר"ה ח' ע"א) ד"ה לבשו: וכן מצאתי ב"ר ר"פ וישב, נסו ואין רודף רשע, ערק רשיעי ולא רדיפין לי' כן הוא באמת בתרגום משלי אות באות: וגם תוס' השתמשו הרבה בתרגום כתובים ע' תוס' (ע"ז י"ב ע"ב) ד"ה הבולע נימא, ותוס' (שם כ"ב ע"ב) ד"ה רגלא, וע' תוס' (ב"ב ד' ע"א) ד"ה שכל הביאו תרגום אסתר וע' (שם ט"ז ע"ב) ד"ה בכוחלא שהביאו תרגום שיר השירים, אולם ט"ס נפל שם במ"ש תרגם יונתן נרד וכרכם, ובאמת תרגום שיר השירים אינו מן יונתן, רק היה כתוב ת"י היינו תרגום ירושלמי וטעו והדפיסו יונתן כמ"ש לעיל בשם הגאון אזולאי ע"ד התוס' סוף חגיגה, עכ"פ הביאו תרגום שה"ש, והחכם הנ"ל מביא כי הערוך מביא במקומות אין מספר תרגום כתובים, וצ"ל דזה דכ' רש"י דאין תרגום בכתובי', היינו כי לא נתחב' התרגו' בימי התנאים, ומפ"ז לא יתכן לשון הברייתא, בהלל ובמגילה עשרה מתרגמים דהרי אז לא היה כתובים מתורגם, אבל פשיטא דבזמן חכמי א"י בעלי המדרש וירושלמי נתקן תרגום זה, ומפני שהיה יקר תרגום זה בצרפת לא השתמש רש"י בו רק לפרקים כגון בעת חברו מסכת תענית ופי' על שמואל. וגם תרגום כתובים נלקה בחסר ויתיר, ומצינו במדרש מובאים איזהו תרגומים על מקראי קודש בכתובים ואינם לפנינו, ע' ב"ר ר"פ וישלח קדמה פניו הכריעהו, קדמי לרשע עד דלא יקדמונך ולא נמצא אצלנו ע"ש, וע' (נזיר ג' ע"א) דיש ספרים דגרסו ומתרגם ר' יוסף ושולח מים על פני חוצות, דכד משקין מיא לפירו ורבו, ודגריס הכי לא משתבש, דהרי תרגום איוב היה עדיין בזמן רבן גמליאל הזקן כמו שנזכר (שבת קט"ו ע"א) אולם תרגום זה אשר מביא הש"ס לא נמצא אצלנו21: