שות מוהרץ· רבי צבי הירש חיות [מהרצ"ח]
סימן ג
עודני עוסק בשני השערים הקודמים לבאר להקורא החכם הרבה ענינים בכללי אגדה, ובפרט בענין המקורות והמעיינים אשר נרמזו בין בירושלמי בין בבבלי, אמרתי לא אעזבהו, עד אשר אשלים הדבר אשר כבר התחילו הבונים הלא המה החכמים המבקרים, לחשוב בפרוטוט המקומות אשר רמזו בעלי התלמוד, וכן המפרשים הקדמונים על ספרי אגדה, בלי הזכרת שמם, לפעמים מצינו המקור ולפעמים עד כה נעלם מאתנו, ואחשוב למשפט לחשוב כל המקומות אשר התעוררו החכמים המבקרים, ולהוסיף פה מה שמצאתי אני, כמו (תענית ח' ע"א) בענין חולדה ובור, אין אנו יודעין המקור לאגדה זו במדרש, רק רש"י ותוס' מבארים לנו תוכן הענין מבעל הערוך ובלי ספק היה לו ספר אגדה למעיין מאיזה אגדות אשר היו לראשונים: (חולין ק"ז ע"א) מים הראשונים האכילו בשר חזיר, מים אחרונים הרגו את הנפש, לא נודע לנו המסופר בביאור היטב בפרטית רק מן מדרש ותנחומא פ' בלק. (סנהדרין מ"ד ע"ב) ענין דבעי' מוכסא נובעים שם מדברי הירושלמי פ"ב דחגיגה, אף על פי דמשונה הספור בירושלמי מכפי המבואר ברש"י, בכל זאת ידענו דגירסות שונות נפלו באגדות כמ"ש למעלה: ואנכי מצאתי עוד איזהו אגדות ברש"י בהעלמת המקור, ועמדתי אחר החיפוש על מקורם. (קידושין ל"א ע"ב) ד"ה אסתייעו מילתא ובדברי התוס' כי הקב"ה שופך חמתו על עצים ואבנים, והמשל הנזכר שמה, הכל מבואר במדרש שוחר טוב על קרא מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך: וע' רש"י (קידושין ס"ט ע"ב) ד"ה ואבינה בעם הלוים קצצו בהונות ידיהם, ולא רצו לשיר שיר ה', ונמצא כל הענין במדרש שוחר טוב על פרשה על נהרות בבל ע"ש: רש"י (מגילה ט"ז ע"ב) ד"ה כל זמן שברוך קיים הביא דברי המדרש בהעלמת המקור, והכוונה על מדרש שיר השירים קאפ' ד' דאמרו שמה דעזרא לא עלה מבבל לארץ ישראל קודם, מפני שהוצרך לברר תלמודו בפני ברוך ע"ש: ומזה חמין יש לחשוב עוד מ"ש רש"י (תענית ך"ז ע"ב) ברביעי על אסכרה וכתוב בי' מארת חסר, ענין זה מבואר בירושלמי כאן בתענית, ובמדרש פ' בראשית, ורש"י העלים המקור. (מכות ך"ד ע"א) ודובר אמת בלבבו כגון ר' ספרא ענין הסיפור ממעשיו הצודקים נובע מספר השאלתות, ובלי ספק היה נודע הענין מאיזה ספר אגדה גם כן14: (יומא ס"ז ע"ב נדה ס"א ע"א) דמלאכי חבלה ירדו משמיםלארץ בימי מתושלח והרב ב"י רצה להוכיח מכאן דרש"י שאב מספר הזוהר, אכן אין הוכחה אחרי דכל ענין הפלת המלאכים עזא ועזאל נזכר בילקוט פ' בראשית בשם מדרש אבכיר, ואולי היה מדרש זה למקור לדברי רש"י כאן. רש"י (ברכות ח' ע"ב) וכשיועצין אין יועצין אלא בשדה, כ' רש"י דאמרו אינשי אזנים לכותל, והך דאמרו אינשי ט"ס וצ"ל דאמרו חז"ל דהרי דבר זה דאזנים לכותל מבואר במדרש ויקרא רבה, סדר אמור פ' ל"ב, וז"ל א"ר לוי אזנים לכותל אזנים לדרך, וע' חופת אליהו רבה בסוף ספר ראשית חכמה שער ו' נאמר שמה בזה"ל ששה דברים צוה רבינו הקדוש ג' ליראת חטא וג' לדרך ארץ וכו' ואל תשיח אחר הכותל דאחז"ל אזנים לכותל, הרי דמביא זה בשם דברי חז"ל, ולא בשם אמרו אינשי, ומזה תדע להגיה כן בדברי רש"י: וכן מה שתמהתי למעלה פ"א ע"ד רש"י (ב"ב ח' ע"א) בפרנסת העורב דהקב"ה מזמין לו יתושים בצואתו, עתה מצאתי כי ענין זה נמצא בילקוט יתרו בשם תנחומא. על מצות כיבוד אב ואם, וע' ג"כ יפה מראה פ"א דפיאה:
ומן המקומות אשר הביא רש"י ז"ל ונעלם לנו עד עתה המקור, הנה חשבתי למעלה בפ"א הרבה מהם, והחכם רי"ל בספר הדרשות שלו מונה המקומות אלו, היינו מ"ש רש"י (נדרים נ' ע"א) עובדא דר' עקיבא על איזה אופן נתעשר מן המטרינותא ומן טרנוסרופוס, ומקור מעשה זו בלי ספק בספרי אגדה. רש"י (סוטה ך"ב ע"א) עובדא דיוחני בת רטובא בלי הערות המקור, ובלי ספק שאב מספרי אגדה. (מעילה י"ז ב') הביא רש"י ותוס' שם אגדות ירושלמי ענין בן תמליון ע"ש ואין בידינו עתה אגדותירושלמי: (רש"י בכורות ט"ז ע"א) ד"ה ואליבא שכתב דהכי אמרינן בספורי אגודות (צ"ל אגדות), העין דומה לעולם קטן, העפעפים נגד הרקיע, והתחתון נגד הארץ, והלבן אשר מקיף את העין נגד ים אוקיאנוס ע"ש, ואנו אין לנו שום רמז לזה בספרי אגדה שלנו עכ"ל הנ"ל -ויש להתעורר כי קצת מאגדה נרמז במס' דרך ארץ זוטא ס"פ ר"א הקפר אומר, נאמר שם העולם הזה דומה לגלגל עינו לבן שבו זה ים אוקיאנוס שמקיף את כל העולם ע"ש, - ובמאמר אגרת בקורת שלי הבאתי עוד הרבה כמו רש"י (סנהדרין ק"ו ע"ב) דפרעה צוה לשקוע הילדים בבנין החומה. רש"י (סנהדרין ל"ט ע"א) לבאר ענין דמשלות שועלים, רש"י (סנהדרין מ"ז ע"א) ד"ה ויהי הם קוברים איש שכתב שזה היה נביא זקן מבית אל, רש"י (שבת ך"ג ע"ב) אף הן היו באותו הנס דע"י אשה נתהוה הנס. רש"י (ע"ז ע"ז ע"ב) ד"ה אדכר מה דעבדית בלילה, ובכל אלו נעלם מאתנו המקור לסיפורים אלו המרומזים, וכאן באתי להוסיף עוד, מה שמצאתי ספרי אגדה ברש"י ותוס' בלי לפרט בשמותם מאין באו להם, רש"י (סנהדרין ק"ו ע"ב) ד"ה אינו עומד כלהו מפורש באגדה, בלעם אמר כנחלים ובת קול אמר נטיו, וע' ג"כ רש"י ותוס' (תענית ך' ע"א) בזה, וע' רש"י (שבת פ"ט ע"א) פארן שפרו ורבו פירש"י מאז שאמר להם שובו לכם לאהליכם, ילדו נשותיהן זכרים, ולא אתפריש מהיכא עכ"ל ובגמרא אמרו סתם ומנ"ל לרש"י באמת דילדו אז זכרים והאגדה אשר היה לרש"י ז"ל נעלמה מאתנו. וע' רש"י (תענית ה' ע"ב) ד"ה מה זרעו בחיים אף הוא בחיים, כמו שמצינו במצרים וירא ישראל, ודרשינן ישראל סבא, וע' בראשית רבהסדר וישלח פע"ו פיסקא במקלי עברתי את הירדן ר' יוסי בר סימון בתור' ובנביאים ובכתובים, שלא עברו ישראל הים אלא בזכותו של יעקב וכו', ביבשה עבר ישראל את הים, זה ישראל סבא, וע' קודם לזה ב"ר פע"ד יאמר נא ישראל זה ישראל סבא, אבל על קרא וירא ישראל את היד הגדולה אשר נאמר בקריעת ים, כי גם זה נדרש על ישראל סבא לא מצאתי: וע' רש"י (תענית ח"י ע"ב) ד"ה בלודקיא שהרגו בתו של מלך ולא ידענו המקור, ובירושלמי תענית מבואר המעשה באופן אחר. רש"י (ע"ז י"א ע"ב) ד"ה קרקופלי של ר' ישמעאל כהן גדול מה שמספר כי היה מהרוגי מלכות זה מבואר בפיוט אלה אזכרה, ובקינה ארזי הלבנון, וכן ע"י ספר פרקי היכלות מובא סדר הדורות ערך ר' ישמעאל ע"ש, אכן מה שמספר רש"י כי מתוך יפיו נכספה בת קיסר והפשיטו עור פניו, לא ידענו המקור לזה, ועיין גם כן רש"י (שבת נ"ו ע"ב) לענין נתן דציצותא שמספר רש"י שאחזו המלאך בציצית ראשו, ובתוס' שם בשם מדרש שהיה נר דולק על ראשו, ולכל אלו לא נודע לנו המקור, וגם דברי המדרש לא נמצאו במדרשות שלפנינו, וע' רש"י פירושו (אבות פ"ב משנה י"ב) על המשנה הוי קל לראש, נמצא בסוף הוספה לפרש"י למה רחל מבכה על בניה מדרש אגדה ע"ד הנסתר, כשהלכו אבות ואמהות לפייס את הקב"ה על שהעמיד מנשה צלם בהיכל וכו' ולא ידענו המקור לאגדה זו, ומאוד אני מסופק אם ענין זה הוא מרש"י ז"ל, אף אם נחליט כי פירוש המכונה רש"י לאבות הוא באמת מרש"י - ואבאר זה במ"א - בכל זאת אין שום יחס לאגדה זו למשנה כאן ולא לפרש"י, ועוד דאין דרכו של רש"י ז"ל לפרש ע"ד נסתר:
כבר רמזתי למעלה פ"א בהגה כי דרך התוס' להביא ענינים בשם מדרש, בלי להראות אותנו באיזהו מדרש, ובאיזה מקום נמצאו דברי המדרש, וכאשר חפשתי אחר אלו המקומות לא מצאתי אותם, רק מעט מזעיר, וע"כ מדרשות אלו אשר רמזו עליהם בעלי התוס' המה מהמון המדרשים אשר נאבדו מאתנו, והיו לנוכח עיני הקדמונים הרוקח, שיבולי לקט, תניא, מנורת המאור, ריטב"א רמב"ן, מרדכי רא"ש ור"ן, ושאר פוסקים ומפורשים, וכאן אלקט מאיזהו דברי התוס' אשר הביאו מדרשים בלתי נודעים לנו, להחזיק החלטתינו ממדרשים אשר נאבדו מאתנו, עיין תוס' (ב"ב ע"ד ע"א ד"ה פסקי) שכ' יש במדרש למה נסמכה פ' ציצית לפר' מקושש מכאן שהמתים חייבים בציצית ע"ש, ולא נמצא בשום מדרש. ועיין תוס' (קידושין ל"א ע"א) ד"ה ובאת אמו וקרעתי' יש במדרש דהיתה מטורפת בדעת ולא נמצא במדרש. וע' תוס' (ב"מ פ"ד ע"ב) ד"ה שתין ספני מפרש במדרש שעמד עליהם נחשול של ים לטבעם ולא נמצא בשום מדרש שלפנינו, וע' (תענית י' ע"ב) ד"ה אל תרגזו יש במדרש אל תפסיקו מדבר הלכה ולא נמצא ואכ"מ להאריך רק לעורר על המעיין, כי הרבה מדרשות וספרי אגדות אשר בפי הקדמונים בשם מדרש סתם מכונים, נאבדו מאתנו. ודי כעת:
ידידו דוש"ת צבי הירש חיות