שות מהרשם חלק ה· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן פב
לכבוד הרב המופלג והחו"ב ב בנש"ק מו"ה
יצחק מרדכי הכהן ראבינאוויטש נ"י
מראדאמסק. היום הגיעני מכתבו ומפני רוב המכתבים וחלושת מזגי לא אוכל לצאת בכותבת הגסה ואשוב בקצרה. ע"ד המאשין של נחשת שא"ב שום סדק והלישה נעשה ע"י סיבוב הבית יד והמצה נילושה במהירות והנחשת קר תמיד ונקי בלי שום דבק הנה כפי ציור שאלתו בודאי נכון אבל מ"ש רו"מ בשם פיה"מ להרמב"ם פ"ב מפרה דטבע הנחשת שלא יתדבק בו שום דבר לא מצאתי שם אבל היא בפי"ב דפרה, אבל י"ל דהיינו שלא יבלע בו כמ"ש בתוספתא שם וכהא דנדה י"ג (א"ה וע' ש"ך יו"ד סימן ס"ח בשם רי"ו) אבל בצק אפשר שידבק בו דהרמב"ם מיירי במים אבל הנה במג"א סימן תנ"ה סק"ט כ' דטבע הנחשת להתחמם ולכן לא יחזיקו בו מים שלנו אבל מ"מ הרי סיים שמנהג ללוש בהם וגם הכל לפי ראות העינים ואם רואין שאין מתחמם ע"י גלגול העיסה וגם אינו מתדבק בו כלום בודאי נכון וראוי להתיר כדי למעט המכשולות שהידים מתחממות וגם שוהה הרבה וגם עיסה מתדבק להידים כנודע ובפרט דאפשר להשגיח שאם יתדבק מה יקנחוהו תיכף וינקוהו ומ"ש בשם ח"א דהחדש אסור מה"ת ד"ז מביא לידי גיחוך.
וע"ד הבאר מים, שהמים נוזלים מן המעיין שם להנהר ע"י מסננת בקילוח ולפעמים נמצא שם חמב"פ שהערלים משליכים שם, והעתיק תשו' הגאון בעל נפש חי' ופקפק עליו והנה לע"ד באם שאין להם מים אחרים כבר כתבתי במהרש"ם ח"א סימן רכ"ג וסימן קפ"ו והבאתי שם מ"ש בש"ע הרב סימן תס"ז ובפרט בקו"א לסימן תמ"ב להתיר גם תוה"פ ע"י סינון בגד עב וע' ת' ב"ח סימן ק"ז באמצע התשו' בד"ה ואעפ"כ קבעתי להלכה בחי' שיש היתר גם בזה שיסנן הכל ע"י בגד עב וכו' שגם בפת ביין יש היתר ע"י סינון בבגד וכו' עינינו רואות דע"י בגד א"א שיכנס ממנו אפי' משהו וא"כ אף בחמץ יש להתיר ע"י סינון ואע"פ שלא הזכיר הרמ"א היתר סינון מ"מ הדין דין אמת בלי ספק וכך אני מורה ובא וכו' עכ"ל שם, אך בגוף הדין בכבוש בבאר שהמים מחולפים פקפקתי שם בסימן קפ"ו דמ"מ נשאר מעט גם ממים הקודמים ונכבש בו מעל"ע ואוסר במשהו וכן בשל הפקר כמ"ש השע"ת ושו"ת גא"י ובדע"ת סימן ס' הסירותי תלונות בעל יד יהודה מסברא זו וגם בשו"ת משפטים ישרים סימן שס"ב פסק כן ובפרט דטבע לחם לצוף ע"פ המים ואם אין רואין צף שום דבר אין להחזיק ריעותא סוף דבר שאם אין להם מים אחרים יש להקל בשעה"ד אבל בודאי אם נמצא מים אחרים אין להקל. ומה שהקשה ע"ד רש"י כתובות ע"ג ע"ב דקטן אין לו קידושין דכי יקח איש כתיב ובסנהדרין נ"ב ע"ב ד"ה פרט יליף מקרא את אשת איש לענ"ד לק"מ דקיחה היינו בכסף כריש קידושין וזה נלמד מקרא דכי יקח למעט קטן שאינו קונה בכסף אבל בסנהדרין שם דקאי למעט יבם כמ"ש התוס' מש"ס קידושין י"ט והיינו בבא עלי' דקטן בן ט' ביאתו ביאה וקמ"ל דליכא חיוב מיתה וע' בערל"נ סנהדרין שם מה שתמה ע"ד רש"י מהש"ס דקידושין שם בזה, ובמ"ש בדע"ת בסופו שאם נתלחלח חלק א' מן ט"ו ע' במהרש"ם ח"א יו"ד במפתחות לסימן קצ"א בארתי היטב.