אור ברסלב

שות מהרשם חלק ה· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן סח

סימן סז

ע"ד השאלה בא' שנשא אשה ולא ידע משום מום ואח"כ כ נודע לו שיש בה מום מכבר דבאיזו זמן נשתטית וחזרה ונתרפאה וגם אחר נשואין הי' כן איזו פעמים רק שאינה בגדר ע"ח ועתים שוטה המבואר בסימן קי"ט משום דהי' רק בזמן עיבור ורוצה לגרשה וליתן כתובתה והיא אינה רוצה והנה הדין מבואר בסוס"י קי"ז בב"ש דאם לא ידע מקודם יוכל לגרשה בע"כ רק דבנ"ד י"ל דכיון שאחר שנודע לו מזה ישב עמה עוד כמה שנים ואף שטוען סבור הייתי שתתרפא וכדומה מ"מ י"ל דאינו נאמן בזה ומדשתק מחל וע' כתובות ע"ז א' ואה"ע קנ"ד דקי"ל דא"י לומר סבורה הייתי לקבל ועיינתי בתשו' מהרי"ק שורש ק"ז שממנו מקור ד' רמ"א סימן קי"ז ואעתיק תוכן דברי התשו' לפי שיש בה כמה דברים נחוצים ואין הספר מצוי וז"ל ע"ד יעקב שטוען על אשתו ט' מום והיא אומרת דידע ומחל שהרי שהה עמה כמה שנים ולא ערער כו' אבל לדידן דס"ל דאסור לגרש בע"כ אפשר שאם מחל על המום שחזרה דינה ככל הנשים כו' ומ"מ לענ"ד ניהו שחייב בכתובתה ושלא יוכל להוציאה בע"כ מכח תקנת הגאון דפשיטא דאין להקל בה בלא ראי' מ"מ אין בידינו לכופו להיות עמה כו' ונהי דודאי אין להקל נגד תקנת ר"ג לגרש בע"כ מ"מ אין בידינו ג"כ לכופו להיות עמה מאחר דאפ"ל דבכה"ג לא תיקן ואפי' נאמר שמחל בשעת בעילה שהרי חזקה היא שבדק ואפ"ה בעל ודאי לענין כתובה מהני הך סברא דכיון דנתרצה שעה א' ומתוך כך בעל נתחייב בכתובתה מכח אותה שעת רצון דאי כנס ומת לאלתר שחייבי' היורשים ליתן כתובה אבל א"מ לענין שיתחייב להיות עמה לא מצינו דצערא דגופא לא מחל אינשי ובודאי שאין צער יותר מזה להיות עם אשה שהוא קץ בה ואשר כ' שמא ענ"ב והבאתי ראי' מטא"ל לא דמי דהתם הוי דבר השוה בכל הנשים וכל פריצה תטעון כן כו' ועוד דהתם דין היא שלא להאמינה שהרי אשה זו בחזקת היתר לבעלה עומדת וכיון שיש להסתפק שמא ענ"ב אין להוציא מחזקתה כו' אבל הכא שאין מוציאה מחזקתה דאדרבא היא בחזקת שלא להתקבל לבעלה כו' ועוד הכא יש להאמינו שהרי יש רגל"ד וכו' ואשר כ' דל"ש לומר סבורה הייתי לקבל אלא במלתא דמאוסתא כהא דמוכה שחין כו' א"א לומר כן לחייא בר רב כו' ומיהו י"ל דלחייא היינו דאיכא בין רבנן לרשב"ג כו' ומ"מ נלענ"ד דלא צריכין לטעמא דסבורה הייתי לקבל דבשלמא התם גבי איש שהי' בו מומין והיא יודעת בהם אין לה להנשא לו להפסידו כתובה כו' להפסידו יציאות הסעודה להטריחו בה באמרה שמתרצית במומו ותקבלה אי לאו דקים לה שתוכל לקבלו ולפיכך כי הדרה בו לאחר נישואין דין הוא שתקבלהו בע"כ אי לאו דסבורה הייתי כו' אבל היכי שלא נודעו המומין עד אחר נישואין מה מפסידה אם בא עלי' כיון שהוא פורע לה כתובתה דאדרבא טוב לה שיבא עלי' משאם הי' מוציאה תיכף בלא כתובה ועוד דניחא לה דתיפוק עלה שמא דאישות כדאמר בב"מ ס"ז גבי אילונית ואי הוי מפיק לה לאלתר ל"ה נפיק עלה שמא דאישות כדנפיק היכי דלא מגרש לאלתר, ומ"ש לכופו משום ביטול פו"ר אי הוי פשיטא לן דבכה"ג תיקן הגאון שלא לגרש בע"כ דספק איסורא לחומרא מ"מ לא פשיטא לן ואיך נכוף אותו להוליד בני שנואה ואפשר לומר דשרי לגרשה בע"כ או לישא אחרת דבמקום מצוה לא גזרו כמ"ש המרדכי פמ"ח אע"פ שיש קצת לחלוק כו' ואשר כ' דפשיטא להוציא מיד הבעל לכל הפחות הנדוניא דהועלת לי' והבאת ראי' ממ"ש מהר"ם גבי הני דיוציא ויתן כתובה דאע"ג דל"ה דינו לכוף להוציא בלא ראי' ברורה מ"מ כתובתה נוציא ממנו כו' נלע"ד דשא"ה שחייבוהו חכמים ליתן גט וכתובה והרי היא עומדת וצוחת שהיא רוצה ממנו גט כדברי חכמים שחייבוהו בכך ומותר לקרותו עבריינא אם לא יוציא ויתן כתובה כו' ודאי דין הוא שנוציא ממנו הכתובה דפשי' דלענין ממון ישכח ביד חכמים שהרי הפקירן הפקר ואע"ג דלענין איסור א"א החמור אין כח ביד חכמים לכופו מאחר שאינו אלא פושע בעלמא אבל הכא שהיא מעכבת את הגט והוא רוצה ליתן איך נוציא ממנו הכתובה ולא הנדוניא והרי לא נתנה כתובה לגבות מחיים בלא גט ואיך תתפוס ה החבל בב' ראשין להוציא הכתובה ולעכב הגט וגם במורדת לא אשכחן מדינא דגמ' שתוכל להוציא מיד הבעל אפי' בלאותי' קיימים אלא היכי שיוצאה בגט אבל בלא גט לא ודינא דמתיבתא שכ' מהר"ם אינו אלא תקנה שתקנו רבנן סבוראי כדי שלא יצאו בנות ישראל לתרבות רעה והכא ל"ש לומר הכי עכ"ל מהרי"ק שם, ומסוף דברי מהרי"ק הנ"ל יש לפשוט מה שנחלקו הט"ז סימן ע"ז עם השב"י וב"מ שם אם מחויב להחזיר לה קודם הגט נדוניא שלה וממהרי"ק מוכח לחלק בין אם המניעה של הגט מצד הבעל ובין אם המניעה מצדה, ועכ"פ מבואר מדבריו דמה שנודע לו אחר נישואין וישב עמה בשתיקה לא אמרינן דמחל כיון דאינו מפסיד בזה כלל וא"כ לפמ"ש הב"ש דהיכי דלא נודע לו קודם נשואין יוכל לגרש בע"כ א"כ גם בנ"ד יוכל לגרש בע"כ, והנלע"ד כתבתי.

תוכן העניינים

שות מהרשם חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה