אור ברסלב

שות מהרשם חלק ה· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן סה

סימן סד

עוד להנ"ל. ע"ד השאלה בראובן שקנה בית ש' אחר פטירתו מיורשיו כל שטחו בעומק ורום רק חלל שאפע קטנה פתוחה לשוק השאיר מורישם בצוואה לפני מותו לחלק ההכנסה שלה בכל שנה ביום היא"צ שלו לעניים ובהשרפה דשם נהרס כל הבית וחזר ר' ובנה בפנים חדשות ומגרעות נתן לבית להכניס בתוך הכותל שחפע כפי מדת הראשונה להיות עומדת לצדקה ומפני הוצאות הבנין רבו עליו נושים ואין לו הצלה רק אם יוכל ליקח מהבאנק בהלואה על הבית כנהוג ואולם ע"י שיור מקום השאפט הנ"ל בלתי אפשר ליקח אצלם מעות כי חק הוא אצלם לבלתי תת על בית אשר איננו בשלימות להלוה ולזאת רוצה הבעה"ב להפריז על מדת שיוי השאפע לתת מחירה כפלים באופן שבעד דמי ממכרה יקנה חנות מכיפת אבנים (גוד) גדולה יותר במדתה ותכפיל הכנסתה לצדקה וגם בנינה בטוח וחזק יותר, אכן האפטרופס בן המתנדב ירא לנפשו אולי יחשב כמועל בשליחות הצדקה בזה עכת"ד השאלה, והנה יש בזה ב' חקירות אם נחשב בזה שינוי מדעת הנודר וגם אי נימא דלא תליא בדעת נודר אי מיחשב שינוי מדעת העניים המקבלים, ורו"מ הביא מהא דיו"ד סימן רנ"ט דבנשתקע שם בעלים ממנה יכולים הציבור לשנות אפי' לדבר רשות ונסתפק אי בנ"ד שנכתב בערכאות על שם הנודר אי מיחשב נשתקע, והדבר פשוט דבכה"ג לא מיחשב נשתקע חדא דהא מבואר בטוח"מ וסמ"ע סימן ס"ח סק"ה דכל מילי דערכאות קלא אית לי' ועוד דהא העניים המקבלים יודעים בכל שנה שהוא לזכרון נשמתו ומבואר ברש"י ע"ז ז' דגדר נשתקע הוא שלא יצא דבר זה עוד מפי אדם ולכן בכה"ג דנ"ד לא מיחשב נשתקע, וגם כבר הביא רו"מ דברי המאירי למגילה דהיכי דהקדיש לעניים אין ביד ציבור והגבאי לשנותן למצוה אחרת, אמנם בירושלמי פ' בה"ע ה"א בסופה אי' פלוגתא בזה וז"ל רחב"ב אזל לחמץ יהבו לי' פריטין למיפלגא ליתמי ולארמלתי' נפק ופלגין לרבנן מהו שיהא צריך להפריש אחרים תחתיהם רז"א צריך להפריש רא"א א"צ להפריש ר"י בשם רא"א א"צ להפריש ריב"א ר"י ר"א בשם ר"ח כל המצות עד שלא נתנו לגזברין את רשאי לשנותם משנתנו לגזברין א"א רשאי לשנותן וכפי הנראה הא דקאמר ריב"א ר"י ר"א כו' הוא ענין בפ"ע וקאי על מצות שאינם לעניים או דלא מיירי לענין דין הגבאי דהא מעיקרא אמרו ר"י ור"א גופיי' דא"צ להפריש תחתיהן וסברו דביד גבאי לשנות, ואמנם באמת בנ"ד אינו ענין כלל לכל הנך דינים דהא כבר האריך מהרי"ק שורש ה' והובא בקיצור בב"י סימן רנ"ו ובגוף התשו' מבואר באריכות בדין מעות שהתנדבו אנשים לעניי ירושלם והושמו ביד גזברים ממונים לעשות כפי ראות עיניהם ואח"ז רצו לשנותם לצורך בנין בהכנ"ס והאריך שם דהעיקר כהפוסקים דגבאי יכול לשנות לד"מ וגם להסוברים דגבאי א"י לשנות היינו גבאים שגובים מבה"ע ומחלקים דאפשר דיהבי אדעתא דנפשיי' ולא ע"ד הגבאים אבל היכי שהתנדבו נוחי נפש לכפרת נפשם איזו מעות ונותנים לגבאים ודאי מסתלקי מכל וכל ויש להגבאים כח כמו בה"ע ואפשר עוד יותר מבה"ע ואף די"ל דבכה"ג דהפסדו עניים פסידא דלא הדר י"ל דכ"ע מודו דא"י לשנות דהא גבו לשם עניים אלו אבל זה דוקא כשגבו לצורך עניים ידועים שזכו בהם עניים אלו אבל בנ"ד שהי' הנדבה שיהי' הקרן קיים תמיד ומהריוח יתנו לעניים אשר ימצאו באותה שעה בודאי אין זכות להעניים בזה כלל ויש כח להגבאים לשנות אפי' בפסידא דלא הדר ובפרט שיש בזה תועלת קצת גם להעניים כדי שיהיו תושבי העיר עמהם באהבה עכת"ד שם, וע' רשד"ם חיו"ד סימן קס"ב ג"כ בענין זה וע' בתשו' מהרי"ט ח"א סימן ס"ג שהאריך בדין א' שנדר מעות לצורך לומדי תורה ונתן ביד גבאי ואח"ז רוצה לבנות ביהמ"ד והשתדל להשתכר ולהעדיף בשכר המעות להחזיק ביד מי שילמוד שם בביהמ"ד והעלה דאף שמתחילה נתן להת"ח הלומדים כל א' במקומו כיון דיש בידם לילך להביהמ"ד הנ"ל וללמוד שם אין כאן רק שינוי מקום למעליותא וכ"ע מודו דיכול לשנות וגם עכ"פ אין כאן פסידא להת"ח וגם דוקא היכי דנמסר ליד גבאי שאינו יורשו בזה א"י לשנות אבל היכי דהגבאי הוא יורשו הוי כלא בא ליד גבאי עדיין דיורשו במקומו הוא והוי כמו ביד הנודר עצמו וגם העלה שם דל"ש בזה דין מלקד"ה דאין הכונה לקיים דיבורו דוקא רק לקיים רצונו וכונתו וכדמוכח בסו"פ מציאת האשה גבי משליש מעות לבתו דבנשואה כ"ע לא פליגי דאמדי' דעתי' שלא הקפיד אלא קודם שתנשא וכיון דהשינוי הוא למליותא אמדי' דעתי' דניחא לי' בזה עכת"ד מהרי"ט שם, וע"ש עוד בסימן כ"ב מ"ש בדין זכיית עניים שאינם מבוררים שחלק המח"א ה' צדקה סימן י' י"א ע"ד מהרי"ק וע"ע במח"א סימן ב' שם בזה ועמ"ש בחיבורי סוס"י רי"ב בתשובתי שם בזה להעיר בענין סברת אין ברירה שכ' מהרי"ט שם, גם יש לדין בזה דהאיכא עניים שלא באו לעולם אז כלל וא"א לזכות עבורם כלל וא"כ י"ל דהזכי' בטילה לגמרי לשי' כמ"פ ע' חו"מ סוס"י ר"ג ובמ"ש בחיבורי שם מכמה מקומות בזה, אבל בנ"ד אין צורך כלל לזה כיון דלא יגרע בזה זכות העניים ואדרבא יהי' להם ריוח בזה וגם תיגדל המצוה בזה הרי הנידון הזה מבואר במהרי"ט הנ"ל וע' מהרשד"ם חיו"ד סימן קס"ט ג"כ בנידון כזה ותבין ובנ"ד עדיפא מנידון מהרי"ט והדבר פשוט ומבואר דיוכל לשנות וע' במהרשד"ם חא"ח סוס"י ל"ו ג"כ בנידון כעין זה ומוכח ג"כ כמ"ש רק דהתם כ' בצוואה לפ"מ שיהי' נראה בעיני בנו כו' ע"ש ותבין וע' במרדכי פ"ק דב"ב ובב"י סימן רנ"א וימצא מבואר דמהני אומדנ' לשנות גם מעני לעני היכי דמוכח אומדן הדעת דאיכא מצוה יותר גדולה בהשינוי יעו"ש ומכ"ש בזה דאית להו רוחא וע' בחו"מ סימן קס"ד וסימן שי"ב ס"א וסמ"ע שם דאפי' בבעל עליי' ושוכר יוכל להוציאו ממל"מ אי לאו משום דבעי למיטרח בכניסה ויציאה ומוכח דהיכי דל"ש הך טעמא כופין על מדת סדום וה"נ בנ"ד, ולכן הדבר ברור דיוכל האפטרופס למכור ולהחליף על חנות של כיפת אבנים אם יוגדל בזה הריוח לעניים בלא פקפוק.

תוכן העניינים

שות מהרשם חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה