אור ברסלב

שות מהרשם חלק ה· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן מג

סימן מב

ב"ה ב' תשא תרל"ו. לק' אוזיראן להדיין דשם

ע"ד שאלתו באיש ואשה שהסכימו ביניהם שיגרש אותה בג"פ ונסעו ללאשקיוויץ לקבל שם ג"פ וקודם סידור הגט נזכר הבעל שזה ג' שנים גנבה מאתו תכריך כתבים של ביתו ושדותיו ותבע אותה להחזירם לו והאשה אמרה שאינם בידה כי הם בפקדון ביד איש א' ותחזירם לו אחר הגט והתעקש הבעל שאינו רוצה ליתן לה הגט ואמר להמסדר שרוצה להטיל תנאי בגט ורצה המסדר ליתן הגט ליד הבעל וימסור לה הבעל הגט אחר החזרת הכתבים והאשה היתה להוטה לקבל הגט ונתייראה שלא יחזור בו הבעל והבטיחה לו בע"פ וגם נתנה לו כת"י באו"ש וח"ח להחזיר לו הכתבים אחר הגט ובאם לא תקיים כן יהי' דינה כעוברת על השבועה והח"ח, וכ"ז הי' בפני המסדר והעדים והמסדר אמר לבעל שאסור להטיל תנאי בגט ולכן עשה כנ"ל וסידר הגט כנהוג כפי המבואר בסה"ג בלא שום תנאי, ועתה אחר הגט לא החזירה לו האשה הכתבים ורוצה הבעל לבטל הגט כי בשום אופן ל"ה מגרשה בלא החזרת הכתבים עכת"ד השאלה, ורו"מ האריך בכמה טעמים לבטל הגט והנה באמת כמעט כל דבריו מבוארים בשו"ת מהר"מ מלובלין בדבר הגט ש"מ מווינא שרצה לבטל הגט מטעם אומדנא וגי"ד וכל חכמי דורו חלקו עליו כמבואר באריכות בתשו' גאו"ב סימן נ"ב בתשו' הסמ"ע וביותר מבואר בשו"ת ב"ח החדשות סימן צ' וסימן צ"א וגם אני הארכתי בזה בתשו' א' מכבר וכעת לא יספיק לי הזמן להאריך אבל בקיצור אני אומר כי מ"ש הב"ח שם דאף דגי"ד בגיטא ל"ה מלתא היינו רק אחר מעשה הגט אבל קודם המעשה י"ל דמהני גי"ד וגם הט"ז ביו"ד סימן קפ"ה כ' כה"ג ואולם מתשו' הרא"ש שהובא בטור אהע"ז סימן קמ"א בראובן שמינה שליח להוליך גט לאשתו ואמר לשליח אם תאבה האשה לבא אלי לאשבילה אקיימנה ואם לאו פטר אותה בגט וכ' הרא"ש דאפי' אם הי' עדיין ראובן באשבילה כשבאו שמה האשה והשליח ולא הי' רוצה להתפייס עמה הי' יכול השליח ליתן הגט כי לא הטיל תנאי במינוי השליחות שיתבטל אם תבא האשה לאשבילה אלא דברים בעלמא וגי"ד בגיטא לאו מלתא היא ע"ש ומבואר דגם גי"ד שהי' בשעת מינוי השליחות לאו מלתא היא אבל בב"ח מבואר דדוקא קודם כתיבת הגט מהני גי"ד א"כ לק"מ מתשו' הרא"ש הנ"ל אבל מתשו' רש"י שהובא במרדכי ר"פ השולח מוכח כן וגם מדברי רשב"ם ורמב"ן ורא"ש ב"ב פח"ה שנדחקו לפרש הא דקאמר הש"ס התם מודעא דמאי אי דגיטא גילוי מלתא בעלמא הוא מוכח דאין לחלק כן ואם כי הב"ח בתשו' שם רצה לפרש באמת דהכונה כשגי"ד קודם הגט אבל מדברי הראשונים הנ"ל מוכח להיפוך וע' בקצה"ח סימן ר"ה בשם הרמב"ן בזה וגם בתשו' מבי"ט ח"ב סימן ל"ז הביא בשם תשו' ר"י בי רב להדיא דגם גי"ד שקודם התחלת הגט לאו מלתא הוא וגם לפי דברי המבי"ט שחולק שם היינו היכי שהתנה תחלה תנאי גמור אבל בגי"ד לבד מודה שם. ואולם גם לשי' הב"ח הרי העלה שם דכל זה דוקא לפ"מ שהי' נוהגים בימי הש"ס וראשונים ליתן גט בסתם אבל בזה"ז שנהגו לומר בפירוש בלא שום תנאי ממילא כל הגי"ד ואומדנות בטלים וע"ש שכ' להדיא דהיכי דעשו חרם לא סמכו רק על החרם ובפרט כיון שהמסדר אמר לו בפירוש שאין להטיל תנאי בגט גמר ומגרש וסמך על החרם דאל"כ לא הו"ל לגרש שם והו"ל ליקח עמו הגט ולגרשה בביתו וכיוצא בזה כ' התוס' ביבמות ס"ה ע"א ד"ה אי כו' דהיכי דהי' יכול לבדוק ולא בדק ליכא שום חשש, וע' בתשו' מהרי"ט ח"ב אה"ע סימן י"ג בדין שכ"מ שהי' לו אח מומר ובאו אליו המסדר ועדים לסדר גט לאשתו ואמר שיש מטלטלין של אמו שיתנום לה וכ' שם דאפי' אם אמר מפני המטלטלין ההם אני מוציאה ואם לאו לא הייתי מוציאה כל שלא התנה בתנאי בשעת נתינת הגט ליכא חשש ביטול על הגט רק משום לעז והיכי שהוציאו הדבר מלבו ואמרו לו שאין להטיל תנאי בגט רק יסמוך על הבטחתם וכן עשה כיון דהו"ל לאתנויי ולא התנה גמר ומגרש לה ואין הגט תלוי כלל בנתינת המטלטלין ואפי' משום לעז ליכא יעו"ש וה"נ בנ"ד, ע כ נלפע"ד דהגט כשר, ואמנם מבואר בח"מ סוס"י ט"ו וכמה דוכתי דיוכלו הב"ד לגזור על האשה שלא תנשא לאיש אם אינה מחזרת מה שגזלה וע' שב"י ח"ג סימן קכ"א בזה ולכן גם בנ"ד יעשו כן.

תוכן העניינים

שות מהרשם חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה