אור ברסלב

שות מהרשם חלק ה· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן לט

סימן לח

ב"ה ב' תזריע כ"ו ניסן תרל"ז. לק' קארליפקא להמופלג בתורה מהר"ח לנדא. נ"י

ע"ד שאלתו במי שגירש את אשתו ושם אביו של המגרש הי' נקרא בפ"כ דוד אייזק ובמכתבים הי' חותם דוד יצחק צבי וכתבו בהגט בן דוד יצחק צבי דמתקרי דוד אייזק ועתה נודע כי נשתנה שם אבי' מ"ח והי' עולה לתורה בשם חיים דוד יצחק ואם כי במכתבי' הי' חותם דוד יצחק צבי ונקרא בפ"כ דוד אייזק מ"מ הי' עולה לתורה תמיד בבוטשאטש בשם חיים ג"כ בצירוף שם דוד יצחק ושלחו שנית אצל הבעל שיסדר גט אחר ושינה את טעמו ואינו רוצה לגרש שנית ורוצה תרקבא דדינרי, ועתה נפשו בשאלתו אם מותרת האשה להנשא בגט זה והנה הדין מבואר בא"ע סימן קכ"ט דבלא כ' שם אבי' כשר ובשינה שם אבי' פסול ולכאורה יש לדון דלא כ' ש"א היינו רק אם לא כ' כלל אבל אם כ' מקצת השם והשאר לא כ' הוי כמי שנקרא ב' שמות וכתב רק שם א' דהוי שינוי השם וכמ"ש בשו"ת ב"א חאה"ע סימן פ"ו בפשיטות וה"נ בנ"ד כיון דכתב ש"א וכ' שם העיקר דוד יצחק צבי ולתורה נקרא חיים דוד יצחק ונודע דשם העיקר הוא שם שעולה בו לתורה ואף שדעת הט"ז דאין לכתוב על שם החתימה דמתקרי וא"כ י"ל דבנ"ד גם לכתחלה הי' ראוי לכתוב דוד יצחק צבי דמתקרי חיים דוד יצחק ודמתקרי דוד אייזק אבל מלבד די"ל דמ"מ שינה שם דמתקרי עכ"פ פ אבל גם בלא"ה ה הרי כבר צידד בט"ג ש"א אות ח' סק"מ דהיכי דשם עריסה הי' כן יתכן לכתוב גם ע"ש החתימה דמתקרי לכ"ע וגם בתשו' ח"ס ח"ב א"ע סימן כ' הסכים כן להלכה למעשה וע' בט"ג בליקוטי שמות מ"ח סקט"ז שכ"כ לענין שמ"ח דמותר לכתוב דמתקרי ע"ש החתימה דמתקרי קאי על תחלת הקריאה וה"נ בזה וע' תשו' נא"ד סוס"י א' בשם חיים שהביא מד' הג"פ בדין אם העלי' והחתימה סתרי אהדדי איזו שם הוא עיקר ובמח"כ נעלם ממנו דזהו דוקא באינו מחמת חולי אבל אם שם א' ע"י חולי לכ"ע הוא העיקר כמ"ש הג"פ וט"ג בכללים סקט"ז בסופו בשמו, וז"פ, גם לא דיבר שם מהא דשם אבי' שאני וצ"ע,

אבל לענ"ד יש להקל בזה חדא דגוף דין שינה שם אבי' כבר נודע מ"ש העבה"ג בתשו' סימן נ"ה להקל וכל האחרונים תפסו עלי' אבל כבר הביא הג"פ בשם בעה"ע ע דמיקל בשינה שם אבי' אי איכא ע"מ ולפמ"ש הג"פ סקנ"א וסקמ"ג וסקמ"ט בשם כמ"פ דשינה שם אבי' פסול רק מדרבנן משום חשש לעז ודלא כהב"ח א"כ י"ל לפמ"ש הש"ך ביו"ד רמ"ב דבדרבנן י"ל כדאי הוא יחיד אפי' במקום רבים לסמוך עלי' בשעה"ד וכיון שדברי העיטור נעלמו מהב"י אפשר להקל ולסמוך עלי' כמ"ש בשו"ת ברכת יוסף סימן ס"ג אות י"ט וע"ש אות י' ואות י"ז שכ"ה גם ד' הרשב"א ור"נ גאון, וגם כבר כ' בתשו' בשם תשו' מהרמ"פ סימן ל"ה שהביא בשם מרדכי ארוך להקל בשינוי שם אבי' וכ' המהרמ"פ להדיא דתליא במחלוקת הפוסקי' אם שינה בדבר שא"צ וזהו כדברי עה"ג וע' תשו' נט"ש סימן צ"ב שהוכיח מתשו' מהרי"ו סימן קצ"ב שהבין ג"כ כונת התוס' כד' עה"ג, וא"כ לא יחיד הוא העה"ג בזה, וראיתי בתשו' ראנ"ח סימן י"א בדין כ' שם האב והי' כהן ולא כ' הכהן וכ' דיש צד קולא לשי' הרשב"א והרא"ש דשם אבי המתגרשת אינו מעכב בגט וגם לשי' כתבי מהרי"א דסובר דשם אבי המגרש מעכב אפשר לחלק בין אבי המגרש לאבי המתגרשת מיהו י"ל דעדיף טפי בלא כ' שם האב ובין אם כתבו ולא כ' הכהן דהוי כשינה שמו וכענין כ' השם בלא חניכא או בב' שמות ולא כ' אלא האחד הוי כמו שינה ובאנו למחלוקת הראשונים במשנה בדבר שא"צ לכתבו כגון שם עירו ושם עירה ובכתבי מהר"י באותה תשובה שמצריך שם אבי המגרש אינו מחלק בין לא כתב כלל ובין כתב ומשנה דשקיל וטרי להכשיר באותו גט ששינה המגרש שם אבי' ותולה הענין בצורך כתיבת שם אבי המגרש דאת"ל דא"צ לכתוב שם אבי המגרש הי' אותו גט כשר אע"פ ששינה שם אבי' ומ"מ לדעת האומרים בדבר שא"צ לכתבו אפי' שינה כשר וה"נ בחסרון שם כתיבת הכהן כמו שינוי מ"מ כיון שא"צ לכתבו כשר מיהו לאו כללא הוא דדוקא בשינוי מקום לידה דלא נמשך מזה קלקול דכ"ע לא בקיאי במקום לידה להכיר שיש בו שינוי וגם העדים לא מיפסלי בכך דלאו אכולי מילתא מסהדי אבל בשינה שם אבי' אפי' את"ל שא"צ מ"מ שינוי פסול וכ"נ מתשו' הרא"ש מיהו מהתה"ד ל"נ לחלק בכך דבתשו' קל"ז גבי גט שנכתב פ' בן דן ול"ה שם אבי' כן שקיל וטרי אם צריך לכתוב שם אב ומוכח דאין חילוק אבל בסימן קס"ז מוכח דמחלק ג"כ והוא כפוסח על ב' הסעיפים אבל עקרא דדינא פרכא דחסרון שם הכהן ל"ה שינוי אלא כמו שהי"ל ב' שמות במקום א' ולא כ' רק שם א' דכשר כפי הנראה מתוס' פ' השולח גבי והוא דאתחזק בתרי שמי, ואע"פ שהפוסל בחסרון כתיבת הכהן צ"ל לדעתו דגרע מהי"ל ב' שמות ולא כ' אלא א' מהם דהב' שמות חלוקי' זמ"ז וכל א' נדרש לעצמו ויש שקורא אותו בשם א' ויש שקוראו בשם ב' אבל אין קורא ב' השמות יחד אבל כינוי כהן הוא כמו ששמו כפול מב' שמות ואינו נקרא כלל בשם א' בלתי שם האחר ובכה"ג בכתב שם א' לבד ל"מ דהוי ככתב חצי השם בלבד והכי ס"ל בכהן לפסול בחסרון כיון שנכתב בחתימתו וקריאתו לס"ת בשניהם יחד הו"ל כחצי שם מ"מ י"ל דבדבר שא"צ לכתוב כמו אבי המתגרשת ל"ה שינוי ממש ואפשר שיש להקל בכה"ג וכו' עכת"ד, וע' שו"ת בר ליואי א"ע סימן כ"ו הטעם משום דאינה עולה לתורה וליכא לעז רואים ובזה י"ל טעם ראנ"ש שיובא להלן וק"ל וגם בשו"ת מהרא"ן ששון סימן ל' התיר בבת יוסף טנס וכ' בת תאניס והכשירו חכמי עירו ולמדו מת' ר"י האחרון דאם המגרש רחוק אף ששינה שם עירו ומקום עמידת עדי' וסופר ושינה שם אבי האשה כשר במקום עיגון והרא"מ חלק עליהם וכ' הראנ"ש דדוקא בשלא נתן לידה ובקל יכולי' להשיג גט אחר אבל במקום עיגון וכבר בא לידה מותרת לעלמא.

אבל העיקר נראה דבנ"ד ל"ה שינוי כלל דגם היכי דנקרא בב' שמות יחד וכ' רק שם א' לענ"ד אינו שינוי השם רק כחסרון בעלמא ודלא כהב"א הנ"ל וכן מצאתי בתשו' נט"ש סימן ע"ב באמצע התשו' שהביא כן להדיא בשם מהראנ"ח סימן י"א דכותב שם א' משני שמות ל"ה בכלל שינוי דהו"ל ככותב חצי השם והוי כלא כתב כלום ע"ש וגם נ"ל ראי' מד' מהרי"ק שהובא ברמ"א סוס"י גבי נהר שי"ל ב' שמות דכותבי' שניהם ואם יש ספק בדבר אין כותבין אלא א' דתמיד יש לכנוס לספק חסרון מלספק שינוי ע"ש ומבואר דאם נקרא בשניהם וכותב רק א' הוי רק חסרון ולא שינוי ואף די"ל דהתם אינו נקרא בשניהם יחד רק לפעמים שם זה ולפעמים שם זה והב"א מיירי בנקרא בשניהם יחד הרי גם בנ"ד אינו נקרא בשניהם יחד דהא החתימה הוא כפי שכ' בגט דמתקרי וכבר כ' דבנ"ד מותר לכתוב דמתקרי גם ע"ש החתימה וגם אי הוי ספק בדבר עכ"פ ל"ה שינוי כמ"ש הש"ך בח"מ סימן מ"ט בשם ראנ"ח (ובמק"א כתבתי להוכיח מכמה מקומות דהיכי דלא ממעט בפירוש דבר אחר אינו ממועט מכללא מדלא א הזכירו ודוקא אי כתב בפירוש למעט אז ממועט וא"כ ל"ה שינוי) וע' בג"פ סקמ"ג במ"ש מתשו' הרא"ש כלל מ"ה בדין כ' הכינוי של אב לבד דכשר וביאר דקמ"ל דלא תימא כיון דכתב רק הכינוי הוי כשינה ולא כחסרון וקמ"ל דכשר כיון דגם בשמו כשר בשם הכינוי וא"כ ה"נ בנ"ד כיון דאם כתב רק שם שנקרא בפ"כ כשר א"כ לא גרע מ"ש גם שם החתימה, וע' שו"ת א"ש סימן כ"ה שנעלם ממנו ד' הג"פ וע' נו"ב מ"ת סימן קי"ג שהאריך ג"כ בד' תשו' הרא"ש הנ"ל ולא ידע ג"כ מד' הג"פ הנ"ל, וע' שו"ת א"ש סימן צ"ב צ"ג והעיקר כמ"ש וגדולה מזו כ' התוי"ט בהגהותי' לטור אה"ע שנדפס בחיה"ר דגם בהחליף השם ראשון לשני ל"ה שינוי בשם החב ובאמת כי הג"פ ס"ק ס"ג וצ"ט כ' בפשי' דהוי שינוי אבל התוי"ט שם כ' שהסכים עמו הג' בעל מג"ש ולענ"ד י"ל קצת סמוכין ממנחות ס"ד ב' גגות צריפין או צריפין גגות אע"ג דאנח ידי' אחת אאיגרא תחלה וחדא אצריפא ומשמע דאין קפידא בזה. ועוד דכבר כ' בשו"ת מהר"ם מינץ סג"ל סימן ט' בדין דילג מאתים דלדידן דאיכא ע"מ לא בעינן מוכח מתוכו וכשר ואף דמזויף מתוכו גרע היינו היכי דהזיוף במעשה בידים ששינה וכ' להיפוך אבל אם בא בהשמטה שלא כ' מה שהי' צריך ואף דהמספר משתנה עי"ז מ"מ כיון שלא כ' שקר בידים אין זה בגדר מזויף מתוכו וע' בש"ך סימן מ"ג ס"ק... ובפרט דהתה"ד סימן רכ"ח צידד דלדידן דקיי"ל כרבא לא קיי"ל כלל כהך תירוצא דמזויף מתוכו ודוקא לרבה הוצרכו לחלק בכך ועכ"פ בכה"ג שלא שינה בידים י"ל דלכ"ע ל"ה מזויף מתוכו וע' שו"ת שו"מ מהד"ג ח"ב סימן נ"ו וא"כ ה"נ בנ"ד.

ועוד דכבר כ' בשו"ת נחלת אבות סימן כ"ז דלפי טעם הרא"ש שכ' הב"י דשינה שם אב הוי רק מחשש לעז א"כ ל"ש זה רק בשינה בשם הנקרא בפ"כ אבל בשם שנקרא לס"ת ל"ש זה כלל וע' בפ"ת קכ"ט סק"ה בשם חמ"ש כה"ג ובסקכ"ח בשם מהרי"מ ג"כ כה"ג וע' שו"ת א"ש סימן ס"א ג"כ בזה וה"נ בנ"ד אך דלכאורה י"ל דבנ"ד שאומר שעשה כן בכונה גרע טפי אבל כבר כ' בתשו' לאוזיראן להוכיח דאין חשש בזה דביטול המודעות מהני גם לזה והבאתי ד' המא"נ וט"ג וכמה דוכתי בזה, ועוד דבנ"ד אינו נאמן לומר שעשה כן בכונה שהרי נשבע בחרם שאין לו שם יותר וא"כ אאמע"ר וכמבואר בתשו' הר"ן סימן מ"ג כה"ג להדיא ובע"כ שהי' שוגג ולא ידע אז כלל מזה ולבי' אנסימן ואף שיש עד א' מעיד כדברי' שאמר כן קודם הגט שישנה וישמיט שם האב בכונה לפסול הגט י"ל כיון דיצא הדבר בהיתר ע"י מעשה ב"ד אין עא"נ לאסור והא דמבואר בב"י דעא"נ גבי שינוי שם אב כבר כ' בס' מכתב מאליהו דטעמא משום דהוי מלתא דעל"ג וע' פ"ת סקכ"ד שנעלם ממנו דברי מ"מ הנ"ל וע' שו"ת נחל"א סוס"י י"ד וכללא הוא בידינו דאין עא"נ בדבר שבערוה, אבל יש לדון בזה לפמ"ש המרדכי ב"ב פח"ה סימן תקכ"ח בשם ראב"ן דאף דאאמע"ר מ"מ אם יש ע"א מסייע נאמן להשים אע"ר והא דפלוני רבעני לרצוני מיירי דאין העד שעמו יודע אם הי' לרצונו וכ"ה בראב"ן פ"ב דכתובות וע' בתשו' ח"ס חא"ח סימן י"א ואני מצאתי בבדה"ב שבב"י אה"ע סוס"י קנ"ב דלפי תי' ב' מוכח דס"ל להלכה כד' המרדכי א"כ י"ל דבנ"ד כיון דהבעל בעצמו אומר כן בצירוף העד שוב הוי ב' עדים ונאמן לפסול הגט ואם אמנם מצאתי בבדה"ב בב"י יו"ד סימן רכ"ח שכ' בשם הריב"ש להיפוך וגם בתוס' מכות ו' ד"ה נרבע יציל מוכח כהריב"ש אבל מ"מ קשה להקל בחומר א"א נגד הראב"ן ומרדכי וב"י הנ"ל, אבל כיון שהמא"נ סימן כ"ו מיקל להדיא גם באמר כן לפני ע"א ואף דטעם שכ' בסוף התשו' משום דאאמע"ר נדחה לפי הנ"ל ובמח"כ נעלם ממנו ד' המרדכי וראב"ן הנ"ל וגם נעלם ממנו תשו' הר"ן הנ"ל והוא הביא כן בשם מעשה חייא, אבל עכ"פ שאר הטעמים שלו נכונים דבביטול המודעות נתבטל הגי"ד שמקודם א"כ יש להקל בשעה"ד ואף דמש"ש דהוי דברים שבלב יש לפקפק דבכה"ג דאיכא אומדנא דמוכח ל"ה דברים שבלב, אבל מ"מ יש לקיים דברי' וקצרתי, ובכ"ז אם אפשר להשיג גט אחר מהראוי להשתדל בזה כי גם בשו"ת ארי' דב"ע חא"ע סימן כ"ח מחמיר בכה"ג ששינה שם א' בכונה בב"ד וגם י"ל דביטל המודעות ל"מ בזה כיון דחזינן ששיקר בשם א' ועמד בב"ד בשקרו א"כ זה מעיד על דעתו שלא הי' הגט בלב שלם ואף דהמא"נ דחה ד"ז כיון שהט"ג הניח בצ"ע ובתשו' ארי' דב"ע מחמיר אין מהראוי להקל שלא בשעה"ד, וע' שו"ת שו"מ מ"ת ח"ד סימן פ"א שהחמיר בנידון כעין זה וע' בשו"ת א"ש סימן ר"א להקל, והנלע"ד כתבתי, שוב עלה בלבי דהבעל ל"ה עד בזה כיון דתחלתו בפסול דבשעת ראיית העדים הי' בעלה ובפרט דלפי דברי' גם עתה הגט פסול וקרוב הוא וא"נ להעיד וכה"ג מצינו ביבמות מ"ז לדבריך נכרי אתה ואין עדות לנכרי וע' בתוס' כתובות כ"ה ע"ב ד"ה הרי כו' שכ' כה"ג לענין קרוב דלדבריך קרוב אתה ואין אתה נאמן להעיד, ולפ"ז אדרבא נתבטל כל העדות כיון דנמצא א' קא"פ ואף דמקיימי דבר שאני כמבואר במכות ו' הרי דבר זה שנתכוין לערער ומעיד עכשיו ע"ז לבטל הגט אין זה בגדר מקיימי דבר והבן וגם בלא"ה אין עא"נ בדשב"ע ואין נ"מ בזה לבטל כל העדות, ובפרט דכיון דנוגע לו בעסקי ממון הוי נוגע ופסול אבל ד"ז תליא אי נוגע פסול מה"ת דאי רק מדרבנן לא נוכל להקל עי"ז כמובן ובתשו' א' הארכתי בענין נוגע ואכ"מ, ולפמ"ש הש"ך ח"מ סימן ל"ה סק"ז דגבי עכו"ם דבידו לגייר ל"ש לומר דתחלתו בפסול ודמי לנגיעת ממון דתליא בפלוגתא וה"נ בידו לגרשה, אבל מ"מ מטעמא דלדברי' קרוב הוא וא"נ שפיר נוכל להקל, כנלע"ד, ותמהני על המחברי' שלא דברו מזה וי"ל לפמ"ש בתשו' מיימוני ה' אישות דאי לפ"ד העד ליתא לחזקה עא"נ ולשי' כמ"פ גם בדשב"ע נאמן ע"א אי ליכא חזקה כנגדו ע' בר"ן פ' התקבל בשם הרמב"ן ומהרי"ק ש' ע"ב וע' נו"ב א"ע נ"ט א"כ ה"נ בנ"ד וכיון שלא העידו עוד בב"ד יחד לשי' כמ"פ לא נתבטל עדות הכשר אבל י"ל דהוי ס"ס בפלוגתא דרבוותא ובכה"ג יש להקל גם נגד חזקה דא"א ובפרט שכבר יצא בהיתר.

עוד יש לדון בזה דבדין מרומה הרי בעי דו"ח ועשאי"ל ולשי' רמב"ם בהכחשה והזמה יחד ל"ה הזמה ויש לפלפל הרבה וקצרתי כי אין לסמוך ע"ז לדינא, גם י"ל להסוברי' דקורבה דאישות מדרבנן א"כ א"א להקל ע"י פיסולו.

תוכן העניינים

שות מהרשם חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה