שות מהרשם חלק ה· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן לא
נשאלתי במלח שנידוך והניחוהו בקערה חולבת שאב"י על כירה חמה בכדי שיתייבש המלח שבו ואח"כ קודם המליחה ערבו המלח שבקערה בכדי שיתערב הכל יפה ומלחו בו בשר ונשאר עוד הרבה מלח בקערה ולכאורה כיון דהי' רותח ויס"ב אף דאין מליחה לכלים אסור ע"י החום ופסקתי דהבשר כשר וטעמא דידי דהא הקערה לא נבלע בו מתחלה רק בעירוי כ"ק (וגם אם ניחוש לדבר גוש גם בזה יש דיעות ושוב הוי ס"ס וכמ"ש לקמן) וסתם כלי יש בו ס' נגד הקליפה וגם בקערה אף שכ' הש"ך סימן ס"ט ס"ק ס"ה דא"ב ב ס' נגד קליפתו כבר כ' הבינ"א סימן ס' דהיינו בקערות רחבות ונמוכות ולא בקערות שלנו והביא ראי' מהש"ג פ' כירה וכ"ה בהגמ"ר פכ"א דשבת וא"כ כיון שהקערה היתה מלאה עם מלח בשעת חימום לא מיבעיא לשי' הש"ך סימן ק"ה דבלוע מכלי א"י רק בכ"ק ולשי' מג"א גם בשמו א"כ לא נבלע כלל רק בתוך המלח רק בכ"ק וכשעירבו אח"כ את. המלח נתבטל ברוב מה"ת כדין יבש ביבש וגם בלא נודע בטל מה"ת לשי' המני' ושאר אחרוני' בסימן ק"ט וגם אי נימא דמלח הוי כקמח מלבד דמלח למליחת בשר אינו דק כקמח דאסור למלוח בו כמ"ש בש"ע סימן ס"ט אף גם כבר כ' במש"ז א"ח תמ"ז סקי"ח דקמח של מצה טחונה דינו כיבש ביבש (וע' מש"ז סימן צ"ד דכל גרויפין ואורז ודוחן דינו כיבש ביבש אבל מלח דק יותר מזה כנודע) ועוד דגם לח בלח מב"מ בטל ברוב מה"ת ולגבי דרבנן שוב יש להתיר מספק שמא לא הי' חם בכדי שהיס"ב ואף דהכירה למטה חמה הרי בכלי לא אמרי' חמח"כ וע' בש"ך סימן ק"ה סק"י פלוגתת הפוסקי' אי אמרי' במאכל שהונח בתוך כלי תתאה גבר ואני מצאתי בתוס' רי"ד פסחי' ע"ו דבכלי ל"א תתאה גבר ובהגהות י"ש הביא מתה"א להרשב"א ש"ה בית ג' שנחלקו בזה הרא"ה והרשב"א שם אבל לגבי כלי גופי' הרי קיי"ל דל"א חמח"כ וא"כ אם לא הי' חם למעלה במקום נגיעתו במלח כשר א"כ בנ"ד הוי סד"ר ולהקל, ואמנם גם אם הי' בודאי יס"ב יש להתיר דהא כבר כ' דהקערה גופי' לא נבלע בה יותר מכ"ק א"כ גם מה שנפלט לתוך המלח לא נפלט יותר משיעור זה א"כ יש ס' בכל המלח נגד טעם זה וכיון שעירבו המלח אח"כ הרי נתבטל בס' טעם החלב בתוך המלח ול"מ אי נימא דהוי כלח בלח הרי בלח קיי"ל דיש בילה וע' בט"ז א"ח סימן תצ"ח וגם אי נימא דהוי כיבש ונימא דאין בילה (וע' ר"ה י"ג ע"ב ובמהרי"ט ח"א סימן י"ח ומל"מ פ"ו ממעשר ה"ז ופי"ד ה"ח וע' בר"ן פ"ה דע"ז ד"ה חוץ מטבל וע' ירו' פ"ה דדמאי הל' ה' וגה"ש שם וע' בב"מ סימן ק"ט וע' ברא"ש פ"ג דחלה מ"ח ומ"ט וע' תשו' בר"א חא"ח גבי חיטי' המצומחים ואכמ"ל) מ"מ הרי הפמ"ג בא"ח סימן ס"ט סקכ"א צידד דיש ס' בחתיכה נגד המלח לשיטת כמ"פ ואם כי בשו"ת ספ"י בפו"כ השיג עלי' (א"ה ע"ש בשו"ת יד יוסף סימן נ"ג וע' בתוי"ר בשם משיבת נפש וע' ת' ב"ש סימן נ"ה וחוו"ד סימן צ"ו וע' בת' קול יהודה שמצדד במלח דק דיש ס' נגד המלח שנימח) וכמ"ש בתשו' א' מכבר מ"מ הרי כיון דעכ"פ רוב המלח אין בו בליעת חלב וא"כ י"ל דהמלח שמלחו בו הוא המלח הכשר דכל דפריש מרובא פריש וקודם שנודע האיסור אפי' בפי' לפנינו אמרי' כן ואי נימא דנבללו הכל א"כ נתבטל בס' וכמש"ל, ועוד דעכ"פ עשרים יש בהחתיכה נגד כל המלח א"כ יש ס' נגד מיעוט המלח שנבלע בו טעם החלב ובפרט שהקערה אב"י ונ"ט בר נ"ט דלשי' כמ"פ יש להתיר בזה דאין המלח כקורט של חלתית וע' בינ"א סימן מ"ח ובב"מ סימן צ"ו שהקילו באב"י ונ"ט בר נ"ט בשאר דברים חריפים וע' בש"ך שם סקי"ז בדין דבר חריף יבש דיש צד להקל, ועוד נראה דאי נימא דהמלח דינו כיבש ביבש א"כ אף שנבלע הבליעה מהקערה לתוך המלח גם בלא רוטב מ"מ לא נבלע רק במה שנוגע בקערה ושוב אין הבליעה יוצא מהמלח גופי' מזה לזה א"כ שוב יש ס' בהבשר נגד מעט המלח שנגע בקערה ונתערב בשאר המלח, ועוד נראה דגם אם עירבו המלח בשעת חימום בכל פעם בכדי שיתייבש הכל מ"מ הרי כבר כתבתי דא"צ לשער רק נגד קליפת הקערה דלא נבלע בו רק ע"י עירוי ואף דיש דיעות דגם בעירוי נאסר הכל הרי שוב הוי ס"ס דשמא לא נבלע בו רק כ"ק ועוד דשמא באב"י ונ"ט בר נ"ט יש להתיר ובפרט דמלח ל"ה חריף לשי' כמ"פ וכמ"ש, וא"כ הרי כבר כתבתי דיש ס' בכל המלח נגד טעם החלב ומכ"ש דיש ס' בהבשר, והמלח לא נ"נ מקודם אפי' בפחות מס' דהיתרא בלע ועוד דלשי' כמ"פ במליחה ל"א חנ"נ, שוב מצאתי בס' חמ"ד הל' תערובות סימן כ"ב שנשאל בזה והתיר מקצת טעמים שכתבתי ע"ש.
וא"ל דאף דיש ס' בהבשר נגד טעם החלב מ"מ עכ"פ צריך הבשר קליפה דשמא מליחה אינו אוסר יותר מכ"ק אבל ז"א דכיון דלשי' כמ"פ סגי בששים א"כ שוב הוי ס"ס בצירוף דיעות הסוברים דמלח ל"ה ד"ח ובפרט באב"י ונ"ט בר נ"ט יחדיו וכמש"נ ועוד דלא נודע באיזה מקום נמלח בהמלח שי"ב טעם חלב א"כ בטל הקליפה ברוב קליפות המותרות וע' במש"ז סימן ק"ה סקי"א (א"ה וע' מש"ז צ"ד ס"ק ז' ד"ה שאלה) ובפלתי סימן ס"ט סקי"ט ובפרט לפמ"ש בפי"פ עה"ת פ' צו דהא דיבש מפליט כ"ק מכלי הוי רק חומרא דרבנן ומדאורייתא שרי ע"ש א"כ גם בספק א' יש להתיר בנ"ד, וגם אם לא הי' הקערה מלאה מלח א"כ י"ל דבנ"ד הי' צריך ס' נגד כל הקליפה וא"כ לא הי' ס' בהמלח נגד כל הקליפה אבל הרי עכ"פ יש ספק שמא לא הי' חם הקערה למעלה כלל רק במקום שנגעה בהכירה וגם אם הי' חמה שמא אין המלח בולע ביבש ממה שלמעלה וע' בש"ך סימן ס"ט סקס"ד ודג"מ שם, ועוד דעכ"פ שלשים יש א"כ שוב הי' ס' בהבשר נגד חלק שלשים מהמלח כמובן, כנלע"ד פשוט, ולא הוצרכתי להאריך רק לפי שראיתי בשו"ת ב"ש ח"ב סימן קכ"ד קכ"ה שנשאל כעין זה ולא העיר כלל דהקערה גופי' בלע רק כ"ק ולכן נסתבך שם בדין זה, והדבר פשוט לענ"ד כמ"ש, ועיי' בב"ש סימן נ"ה בד' הפמ"ג סימן ס"ט די"ל דאין הבלוע יוצא מן המלח לבשר ויש לדון בזה גם בנ"ד ע"ש עוד בזה, ואף דלאו"ה בעיראות הרבה בולע בכולו ע' ט"ז סימן צ"ה אבל הח"ד ד תמה ובכל הפוסקים לא נזכר ד"ז והוי סד"ד עכ"פ ושוב הוי ס"ס וכמש"ל ואף דכלי חדש בולע בכולו עס"י צ"ג אבל י"ל שמא בפעם ראשון לא נשתמשו בחלב רק במים גם שמא לא נשתמשו בעיראות הרבה תוך מעל"ע ולכ"ע שרי ע' ח"ד סימן צ"ה שם וגם לא קיי"ל כאו"ה.