אור ברסלב

שות מהרשם חלק ה· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן י

סימן ט

ע"ד השאלה במי שנדר ע"ד רבים שלא ישתה יין רק יין צימוקים מחשש יי"נ ועתה נצטוה מרופא לשתות יין עם סממנים מרים לצורך רפואה וא"ב חשש סכנה רק לחזק בריאת גופו מחולשת מזגו ושאל אם יש להתיר ואמרתי דבאמת מבואר ביו"ד סימן רנ"ח דאם שתה משקים שאין ראוים פטור אבל אסור עכ"פ וא"א להתיר כיון דנדר עד"ר וכאן אינו דבר מצוה כי אין בו חשש חולי גם לפי דברי הרופא רק שיעץ אותו לחזק הגוף וליכא דבר מצוה ומהגם די"ל דהוי כנדר לדבר איסור להנצל מחשש יי"נ והן אמת שדעת השב"י בח"א סימן ס"ג לצדד להקל ביין שי"ב לענה דא"ב משום יי"נ וחלק על הצ"צ והסכים עמו הבר"י ביו"ד סימן קכ"ג וע' בבל"י שם א"כ י"ל דבנדרים הלך אחר הכוונה וכאן נתכוון רק להנצל מיי"נ ואולם היינו ביין שבא מהגיתות מעורב בלענה אבל בזה שהיין בא לכאן ממרחקים בלא שום תערובות והוא רוצה עתה לערב בו סממנים מרים א"כ לא בטל כלל חשש יי"נ, ואמנם אם הי' בזה חשש חולי אפי' שאב"ס הדבר פשוט דהוי במקום מצוה. ועוד דכיון דבנדרים הלך אחר הכוונה א"כ כיון דכל החומרא שקיבל ע"ע הוא רק משום חשש יי"נ והרי בתשו' רמ"א שהובא במג"א סימן שכ"ח התיר לחולה שאב"ס לשתות יי"נ בזה"ז דקיל טובא ואף דלא קיי"ל הכי כמ"ש האחרונים מ"מ נלפע"ד למצוא תקנה בחשאב"ס שצריך לשתות יי"נ שלא נמצא כמוהו יין כשר לפמ"ש הרמ"א ביו"ד סימן קנ"ה סעי' ג' ובש"ך שם סקי"ד דשלכד"א מותר לשתות יי"נ בזה"ז גם בחשאב"ס א"כ נראה לפי המבואר בש"ס דסוטה דף י"ח ע"א בשתה דרך סיב או שפופרת דהוי בעיא דלא איפשטא אי הוי דרך שתי' בכך או לא ובגליון שם בשם הערוך מפרש דסיב היינו כמו ספוג שבולע המים והוא מוצץ בפיו המים שבתוכו ע"ש א"כ יוכל להטביל ספוג ביין ולמצוץ היין דהא קיי"ל דכל בעיא דלא איפשטא בדרבנן להקל וכיון דיי"נ בזה"ז דרבנן א"כ אמרי' דבכה"ג ל"ה דרך שתי' ויש להקל שפיר כמ"ש, או שישתה דרך שפופרת וכדומה, דהוי שלא כדרך שתייתן ושרי בחשאב"ס, וא"כ בנ"ד שנדר רק כדי להנצל מחשש יי"נ ובכה"ג דאפי' יי"נ ממש שרי א"כ גם משום נדרו מותר בזה בחשאב"ס, וכיוצא בזה כ' הט"ז בא"ח סוס"י ת"ר דגם בקיבל עליו תוס' שבת לא חמיר טפי מביהש"מ ושרי בשבות דלא קיבל עליו יותר בהוספה ממה שיהי' אסור בביהמ"ש ואף דהמרדכי שם מחמיר בזה מ"מ בנ"ד מסתבר דאזלי' אחר הכוונה ובכה"ג לא קיבל ע"ע כמ"ש ובפרט דעכ"פ יוכל לשאול ע"ז ולהתיר. (א"ה ע' מ"ש במהרש"ם ח"א סימן קכ"ד וח"ד סימן קל"ז בזה, ואגב ארשום מה שהביא בשע"ת או"ח סימן קפ"ב בשם השבו"י דהשותה מכוס ע"י קנה חלול מן הדין אין הכוס פגום, השבו"י אינו ת"י אבל יש להוכיח מתוס' פסחים ק"ה סע"ב ד"ה שמע עי"ש, ולדברי השבו"י הרי יש עצה שישתה מכוס שי"ב רביעית ע"י קנה חלול ואולי י"ל דאין זה חיבוב מצוה כיון דל"ה דרך שתי' וי"ל דלא יצא יד"ח כוס ובפרט לפמ"ש הט"ז ומג"א סימן ק"ל דמצוה לגמוע גמיעות גסות וע' סוכה מ"ט).

תוכן העניינים

שות מהרשם חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה