שות מהרשם חלק ד· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן קנב
עוד להנ"ל.
ובדבר ח' של שידוכין כבר האריך בת' נוב"י מהד"ק חיו"ד סי' ס"ח אבל משום ח' הקדמונים שנדפס בתשובות מהר"ם ב"ב בסופו ות' ר"מ סג"ל סי' ק"ב שתקנו ר"ת ורשב"ם וק"נ רבנים בח' גדול ונורא הביא כי מ"ש דהקנס לא יפטור לא נתקבל בעולם (עיין הגהות רב"פ וכבר הביאו הטו"ז יור"ד סוסי' ד"ז) מלבד שגם בזה יש פקפוק גדול כו' בתשו' הרא"מ סימן כ"ב ובפרט בתשו' הריב"ש החדשות סי' ל"ב מפורש דיש לפסוק כן מ"מ י"ל דמנהגינו כהסמ"ע מ"ע שהביא הנוב"י שם אבל בלא קנס אין מקום להתיר. ואם יש איזה טו"ת יקוב הדין וכתורה יעשו ומ"ש מדברי השד"ח בדין ח' הקהלות הנה בנ"ד שתקנוהו הב"ד הגדול שבישראל ח"ו להקל בלא קנס וכן פוסקים בכל ב"ד מובהקים שבישראל אם אין אמתלא המועלת בדתה"ק ועי' ת' הרי"מ חא"ע סי' כ"ה ותשו' השיב משה יו"ד סי' מ"ח.
ועד"ש במי שפרע לחבירו סך נ' זהובים ואח"כ בא המלוה וטען שלא הי' אלא מ"ה אי הוי כא"י א"נ או א"י א"פ והביא מחלוקת הטו"ז והש"ך סי' רל"ב לענין מטבע מזויפת והנה בד"ז כבר הארכתי במשפ"ש סי' רל"ב ובקונ' משמ"ש שם מכמ"ק בזה:
ומ"ש רו"מ בשם השו"מ לדמות למ"ש הר"ש פ"ב דמקואות אין לו דמיון כלל דהתם האי גברא יצא לגמרי מטומאה של תורה ונולד ס' על טומאה אחרת דרבנן לכן יצא מחזקתו אבל הכא נגד מ"ה זהו"כ שכבר פרע נפטר מחיובו אבל סך ה' זהובים שהם מעות אחר וחוב נבדל לא יצא עוד מחזקת חיוב ועתוס' ריש ב"מ בד"ה ואין ספק וכו' ע"ש בסוה"ד וה"נ בנ"ד וגם מה שהשיג ע"ד השו"מ יפה השיג.
אבל בגוף הנידון אינו דומה לנידון הט"ז וש"ך ך דבשלמא היכי שנמצא מטבע מזויפת וכדומה שהלוה לא עלה בדעתו לבדוק כלל ומסופק בזה, הוי כא"י א"נ או א"י א"פ אבל בנ"ד שהלוה ספר ומנה המעות וגם המלוה ספר ומנה והו"ל לדקדק במנין ומסתמא דקדק כמנהג העולם ואם מוצא אח"כ שנחסר ה' זה"כ איהו דמפסיד אנפשי' דהו"ל לספור היטב וא"נ לומר טעיתי להוציא ממון דט' טעיתי היא טענה גרועה וע' סוסי' פ"א וקכ"ו סי"ג דהוי מילתא דל"ש וגם היכי דנאמן בעי' שיהיה לו מיגו והרי מיגו להוציא ל"א ולכן זה דומה לברי ושמא כיון דל"ש שיטכה כדאי' רפ"ב דכתובות וע"ש בתוס' ובעה"מ ה"מ ומלחמות וה"נ בנ"ד:
תושלב"ע
סוף הספר