שות מהרשם חלק ד· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן קנא
ב"ה. ה' דעשיה"ת תשרי תרס"ט ברעזאן. גמח"ט לכבוד הב' המופלג וכו' כמר משה סופר בהגאבד"ק ערלוי שליט"א (וכעת הרב הגדול החריף ובקי דיין דק' הנ"ל].
אם אמנם קשה לי מאוד להשיב היום נתאמצתי למען ידידות מר אביו שליט"א להשיב תיכף:
בדבר מנעל ביוה"כ ליוצא בו ברה"ר כבר כתבתי בתשו' לק' גוראב בפולין גדול לדחות ד' המנ"ח והבאתי ממהרש"א עירובין צ"ו ד"ה לא ס"ד וכו' דגבי תפילין גם אי שוי"ט לאו זמן תפילין ואסור ללובשן (כמ"ש בש"ע או"ח רסי' ל"א) אפ"ה הוה בכלל מלבוש גם בשוי"ט כיון דעכ"פ מניחין בחול וה"נ בזה כיון דבחול הוה דרך לבישה גם בשבת ויו"כ שרי להוציאן דרך לבישה ודוקא היכי דגם בחול אסור ע"י ב"ת הוי משאוי וגם כיון דלכל חולה ואיסטניס שרי לא הוה משאוי ועיין במחה"ש סימן תרי"ד סק"ב בשם א"ר די"ל שהרועים יוצאין בה לכל אדם שרי ובפרט שהרי בעוה"ר אינם נזהרים ורבים לובשין מנעליהם ובפרט ביציאה לחוץ לשוק גם הבאתי מהש"ס דביצה ח"י ע"ב ורש"י דליכא מידי דבשבת שרי וביו"כ אסור אף דטעמא דמיחזי כמיקר עצמו לא שייך ביו"כ וה"נ בזה אך בזה י"ל דדוקא בדרבנן מקילין מה"ט ולא בשל תורה ועכ"פ בזה"ז דליכא רה"ר אלא כרמלית לשיטת רוב הפוסקים בודאי י"ל כן ומטעם ראשון גם בשל תורה שרי אבל גם טעמו של רו"מ הוא נכון ויפה אמר: