שות מהרשם חלק ד· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן קנ
ב"ה יום ו' עש"ק תרס"ט ברעזאן. לכבוד הב' כהלכה החריף ושנון כמר משה קליגהאפט נ"י.
לתשו' מכתבך ע"ד השאלה שאחר שחפרו קבר לצורך מת מצוה צוה א' לסתום החפירה ונקבר המת בקבר אחר אם יש איסור בדבר. הנה ד"ז היא ברמ"א יו"ד סימן של"ט ס"א בשם ר"י ז"ל וז"ל ואסור לחצוב שום קבר להיות פתוח עד למחר שלא יקברו בו המת באותו היום ויש סכנה בדבר ע"כ ומשמע דאם סותמין אותו ואינו פתוח ל"ל בה וע' סנהדרין מ"ח החוצב קבר לאביו והלך וקברו במקום אחר ה"ז לא יקבר בו עולמית ומשני משום כבוד אביו ה"נ מסתברא וכו' אא"ב משום כבוד אביו שפיר וכו' וכ"ה בש"ע יו"ד סי' שס"ד סע"ז דרק משום כבוד אביו אבל אחר מותר לקבור בו ע"ש וע' פת"ש סק"ז לענין מצבה אי דמי לקבר וע"כ מיירי שמתחלה חפר הקבר בשביל אביו ונמלך מלקבור בו והניחוהו בקבר אחר ע"כ איני רואה שום איסור בדבר (ובגוף דינו של הרמ"א הנה לכאורה היא נגד הש"ס דמ"ק ח' ע"ב ורש"י ותוס' ד"ה אין חופרין וכו' ומצאתי בברכ"י או"ח סי' תקמ"ז אות ג' שהעיר בזה והביא בשם הרב מהר"א לחלק דבחופר סתם ואינו מפרש לשם מי שרי אבל בחוצב טבור איש מיוחד גוסס אסור דלא ליתרע מזלו וצ"ע שהרי סיים שאם יניחנו פתוח ימות א' מבני העיר אך לפמ"ש בפח"י והובא בעקרי הד"ט חאו"ח סי' י"א אות י"ג דאם מכסה הקבר בנסרים או במחצלת שרי י"ל דהתם חפרו וחזרו וכיסו אבל בעקרי הד"ט פקפ ע"ז וכ' דאין להתיר וכ"ה ביוסף אומץ וזכל"א הספרדי ח"ג יו"ד ה' אבל אות ק' סקכ"ו. ואולי חזרו ומלאו בעפר תיחוח והחפירה הי' רק שיהא ניקל להוציא העפר וע"ש בזל"א דאם נקבר קודם עלות השחר סגי בכיסוי נסרים ואם חופר אחר צה"כ לצורך יומו יש להקל וע"ש בעהד"ט וע' בשד"ח מע' אבל אות קס"ח דדוקא לחפור לצורך גוסס אסור אבל לצורך אדם בריא אין קפידא כמ"ש הריב"ש וב"י וע"ש דבזמן מגפה ח"ו יחפרו פחות מעומק שיעור הצריך ואז אין חשש והש"י יגדור פרצות עמינו ויקוים ובלע המות לנצח וגו':