שות מהרשם חלק ד· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן קמט
ב"ה ד' תצא תרס"ח כוח"ט ושוכט"ס לכבוד ח"ב הרב הה"ג וכו' מו"ה משה ישראל נ"י ראב"ד ומו"צ דפה. א"ה תשובה זו השיב לי לק' טשארטקוב בהיותי שם איזו שבועות למלאות מקום דודי הרב]
היום קבלתי מכתבו הארוך ומה ששאל בא' שחיבק את אשתו בימי מניקתה ופירסה נדה באמצע ודחפתו בידי' אם צריך הבעל כפרה והנה בגוף הדבר הלא במינקת הוי ושא"ק והרשב"א בתה"א כ' שנ"ל עיקר דאינה חוששת ורק שיש לחוש להראב"ד והוי רק חשש להחמיר וכיון דהו"ל ספק אם החיבוק בתחלה הי' בגופה ואם רק דרך מלבושה גם הרמב"ם מודה דדוקא בקירוב בשר ס"ל דהוי מה"ת א"כ סד"ר ולקטלא ומה שדחפתו בידי' בודאי אינו דרך חיבה ואדרבה להיפוך ולשי' כמ"פ אין להחמיר בכה"ג בשאר קורבות וגם לאחר שניכר הוסת אף דלפעמים רואה אח"כ מ"מ תרתי איכא כיון שהיא בהנקתה ולכן בכה"ג בשוגג ודאי א"צ כפרה ורק שיתן איזה סך לצדקה והעיקר עזיבת החטא שיזהר מעתה והלאה בכל כה"ג. לא אדע אם הי' בלילה ואולי וסתה רגילה רק ביום ויש כמה דיעות להקל. ובגוף דין שאר קורבות יעוין בת' מעיל צדקה סי' י"ט ות' פ"י ח"ב סי' מ"ד וע' חמ"ח סי' כ' בשם רשב"ץ דהעיקר כהרמב"ן אבל המע"צ הנ"ל כ' להיפוך ובת' פ"י הביא מת' הרמב"ן שמסופק בזה והוא מהרשב"א.