אור ברסלב

שות מהרשם חלק ד· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן קמו

סימן קמה

ב"ה ב' ויגש תרס"ו ברעזאן. לכבוד הרב המאה"ג החריף ובקי מוה' שמעון וואלטוך נ"י רב בעיר לייפציג. את

לתשו' מכתבו מיום ב' דחנוכה אם מותר להדליק נ"ח על הבאהן לא מצאתי הדבר מבואר אבל הלא מי ששילם בעד כל הלילה הוי כשכר' לו בית דירה לאכול ולישן שם וחייב בנ"ח ומ"ש רש"י ביושב בספינה י"ל שהיו אז ספינות פתוחות בלא קירוי והרוח מנשב ולא הי' בגדר בית כלל. ואף דהבאהן אינו עומד במקום א' ורכוב כמהלך לא נמצא בשום מקום שיהי' צריך בית קבוע למה שמצותו בשביל פרסומי ניסא כנלענ"ד מסברא. ומ"ש רו"מ במ"ש בקו"א לגי"ד אות רל"ו בדין קילוח שעושין להנשים דא"צ ז"נ והבאתי מד' התפל"מ ורו"מ הביא ראי' מהרא"ש רפ"ג דנדה כמו שרמזתי שם אם כי יפה העיר הנה לפמ"ש הב"י ומעיו"ט שדברי הרא"ש סובבים את"ל שאין לחלק בין חתיכה גדולה לקטנה יש לפקפק בזה דגבי שפופרת יתכן להיות דקה מן הדקה משא"כ בחתיכה אינו מצוי דקה מה"ד ומ"מ יותר נוטה כדעת רו"מ בדעת הרא"ש ואפריון נמטיי'. והעיקר יקר בעיני בענין זה לפמ"ש בחיבורי ששמעתי מפי רופאים גדולים כי בשום אופן אין מכניסין שום אינסטרימענט לתוך פי המקור כי יש סכנה להכניס שם אינסטרימענט רק מסביב מבחוץ עושין כל המשיחות והקילוחין וכן שמעתי ממילדת מלומדת ובקיאה לכן עכ"פ אינו מצוי ואין לחוש למלתא דל"ש וליתר שאת יוכלו לשאול את הרופא ע"ז ואם כן היא אין שום חשש ואם מכניס לתוך פי המקור להרחיבו וכדומה אז אם הוא דקה מן הדקה יש להקל ובפרט דלשיטת תפל"מ יש להקל בכל גווני ונודע מעשה תקפו וגבורתו כאשר העידו עליו כמה גדולים שהי' נכד להג' ר' העשיל והי' גאון מובהק ומפורסם בעולם וכדאי לסמוך עליו ובספר תפארת צבי על הלכות נדה מהג' תלמיד השב יעקב הכריע כי עד עובי ב' אצבעות היא בכלל דקה וא"כ בכה"ג יש לסמוך להקל. (קצת מזה כבר נדפס בקו"א החדש] ובדין הולד כפי דברי הרופא שמת בהיותו בן ג' חדשים ויש רגל"ד שהרי לא הרגישה בו כלל אין לחייבו להוציאו משם ועמ"ש בס' אר"ח החדש לאו"ח סימן תקכ"ו והגהותיי שנדפסו שם בשמי מכמ"ק בזה ובכה"ג דנ"ד לכ"ע פטור מלקברו:

תוכן העניינים

שות מהרשם חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה