שות מהרשם חלק ד· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן קמד
ב"ה אור ליום ה' פקודי תרס"ה ברעזאן. לכבוד הרב הגדול מוה' חיים נ"י דומ"צ דק"ק לאצק.
ע"ד שאלתו בהמנהג שנהגו שם שכל הבעה"ב עושים להמו"ץ שליח למכור חמצם בנרשמים והוא משכיר דירה א' משלו להעכו"ם ואג"ק מוכר החמץ. והנה בדין אג"ק של השליח גם בתשו' ח"ס חא"ח סימן קט"ז מפקפק הרבה ע"ד רע"א וגם מ"ש רו"מ לחלק בין אפטרופס לשליח יפה כתב וכבר קדמו בשו"ת ברכת יוסף חח"מ סימן כ' כדברי רו"מ ממש אבל גוף הפקפוק בהקנין כסף כבר נשאלתי בזה מאז דלשי' התוס' בב"מ ע"א אין שליחות לעכו"ם בכה"ג ואין השליח יכול לזכות בהכסף עבור המוכרים. והשבתי שכבר הארכתי בחיבורי משפט שלום סימן קפ"ג והוכחתי שדעת כמ"פ אינו כן אך דמ"מ הוי ספד"ד. והנה גם פה"ק המנהג כן ואני עושה כתב הרשאה שכל המוכרים חותמים עליו ושם כתוב בפירוש שמצוים להעכו"ם הקונה שיתן הכסף להמו"צ ובזה יקנה לו חמצם וכה"ג לכ"ע מהני. ועוד שהרי בתשו' פמ"א ח"ב סימן נ"ב העלה דגם אחר יכול למכור חמצו של חבירו דזכין שלא בפניו ורמז אליו הפת"ש יו"ד ססי' ש"כ ושם בגוף התשו' מביא כמה ראיות ובמק"א הארכתי בזה מדברי קצה"ח סימן רמ"ג סק"ח וסי' שפ"ב סק"ב דיש לפקפק בזה והבאתי מתשו' בר"א סי' ק"א ונאו"ד סימן ל"ט ושו"ת דברי חכמים סימן ק"ט ואכמ"ל ועכ"פ בכה"ג שנותנים הרשאה לשליח וכותבים שידו כידם ושיתן העכו"ם הכסף לידו לכ"ע אין שום פקפוק ועוד הוספתי בזה דברים ואין עת האסף ושם הארכתי גם בענין קנין אודיתא ובפרט שעושין גם תק"כ ומאהריטש דמהני מדין סטומיתא ועוד שע"י שנותן להערל מהריטש נעשה כשכיר ופועל ודמי למקח דגם להתוס' יכול לזכות להמוכר כמ"ש בנתה"מ סי' ק"ה ובפרט לשי' מח"א דבפועל יש שליחות לעכו"ם (וגם בכתב הרשאה נכתב אני מוסר להערל הקונה) וכיון שנתבאר דמהני הכסף א"כ נקנה להעכו"ם המקומות של בעלי החמץ הנרשמים גם כן בהצעטליך ושוב נקנה החמץ אג"ק של בעלי החמוצים בעצמם וא"צ לבוא לדברי המק"ח שיקנה אג"ק של השליח ומ"ש רו"מ דא"צ לקרוא להעכו"ם בשט"מ וסגי שיאמר לו שמוכר לו ע"פ קנינים הנזכרים בהשטר מובן מאליו שא"א להסביר ד"ז כלל להערל ויש להנהיג שיעמוד אצל המו"צ איש בקי בלשונם ולהסביר היטב כל הכתוב בהשט"מ והבו דלא ליסיף קולות ואני נוהג לקרוא כל השט"מ יום א' קודם ע"פ ובהגיע שעת מכירת חמץ אני אומר לו רק כי כפי הדברים שנדברו אתמול אני גומר עתה המקח ובפירוש נאמר בהשט"מ כי המעט כסף שנותן הוא על שכירות המקומות ועל קניית החמץ ושיקנה נגד הכל והשאר נזקף במלוה. ובדבר המזיגות שבהכפרים אם הם רק מוזגים (שענקירס שלוקחים שכירות ואין הי"ש שלהם אז מהני מכירה שעשה הפר"פ וגם בזה יש חשש שהמקומות והכלים של ישראל והוי אחריות על ישראל ובית ישראל ובפרט אם המוזגים קונים הי"ש בודאי ל"מ המכירה של הפר"פ ולכן הנכון שכל המוזגים יעשו הרשאה לבעל הפר"פ וירשמו כל המקומות וכלים להשכירם גם כן להעכו"ם בשליחותם: