שות מהרשם חלק ד· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן קלא
ב"ה. ד' פ' ראה כ"ז אב תרס"ז ברעזאן רום ישע וברכה לכבוד הרב הגדול החו"ב החכם השלם מוה' משה ראטטענבערג נ"י רב בק"ק נירענבערג.
לתשובת יקרתו בדבר מי שרוצה לגרש את אשתו על ידי שליח ושמו פנחס בן חזקי' פייבל מעריסה ובפ"כ נקרא פייבל ובהיות המגרש בעיר סקאלע היה נקרא לתורה בן חזקי' פייבל וזה כמה שנים הנהו בעיר נירענבערג ונקרא בטעות בן חזקאל פייבל ורו"מ האריך נשרטי השאלה ולענ"ד הדבר פשוט שאין בידו לשנות שם אביו ולכן לצאת מידי חשש הנכון כמו שסיים רו"מ לעכב עוד ל' יום ויעלה לתורה בכל ב' וה' וש"ק בן חזקי' פייבל כפי שם אביו האמיתי וכן יפרסם במכתב לטוח בביהכ"נ שיש שם או שיכריז השליח ב"ד ויהיה דבוק ל' יום בכותל ביהכ"נ וכיון שהיה נקרא בפ"כ רק פייבל יכתוב בן חזקי' פייבל דמתקרי פייבל שכן הסכימו הט"ג והח"ס ע"ש בלק"ש סקל"ד בשם אליעזר ליפא ובפ"כ ליפא ואף שבשו"ת חא"ש סי' ק"ל וקל"ו העלה לכתוב המכונה כבר פשטה ההוראה כהט"ג וח"ס וע' הגהות ד"ח על ת' חא"ש שדחה גם כן דבריו ועוד דמתקרי במקום המכונה כשר כמ"ש בתשו' רמ"א לכן מוטב לכתוב כן ואם א"א לעכב הגט עד לאחר ל' יום מותר לכתוב בן פייבל שהיא שם שהי' נקרא בפ"כ ולהשמיט שם שעלה לתורה כמ"ש בפת"ש סי' קכ"ט סק"ב בשם כמה שו"ת אפי' בשם המגרש ומכש"כ בשם אביו והן אמת שמצאתי בת' רמ"א סי' פ"ד ובד"מ סימן קכ"ט סקכ"ה בשם ר"י מינץ ובג"פ שם סוס"ק קי"ד שהחמירו בכה"ג מ"מ בשעה"ד יוכלו להקל אבל בדאפשר לעכב ל' יום בודאי יצא מכל חשש:
וע"ד א' מקלי הדעת אשר זה זמן שהתקוטט עם אשתו ונסע ללבוב וכ' לה שם ג"פ ובא לביתו והזמין שני עדים ונתן לה ג"פ בע"כ ואשתו נבהלה ובאה לפני רו"מ ומנע את הבעל מלישא ועבר זמן עד שנתרצה הבעל לחזור ולדור עמה. והנה רו"מ זוכר שבגט הי' נכתב מקום עמידת האשה בלבוב והוי שינוי מקום עמידת האשה וגם זוכר שהי' פקפוק בכתיבת השמות וכעת הבעל שואל איך ינהג לענין שיקדשה מחדש וז"ב. ורו"מ הביא מש"ע א"ע סי' ק"נ סעי' ד' וב"ש שם סק"ו ובש"ע א"ע סי' ס"א וב"ש והגהות רעק"א וגם הביא משו"ת חוע"ר א"ע ס' ס"ו גם הביא מס' מי נדה להג' מהרש"ק ז"ל בקונ"א לסי' קצ"ב סעיף ד' באריכות. והנה בגוף דברי הש"ע יעוין ת' תשב"ץ ח"ג סי' מ"א כ' דאם לא הי' הגט אלא פסול ולא בטל אם יחזירנה הבעל צריך לקדשה שנית אבל אם הוא בטל א"צ לקדשה שנית ואם יברך הוי ברכה לבטלה ע"ש ומוכח דאם רק פסול צריך גם לברך שנית וזהו כדעת תוע"ר שהביא רו"מ. ומ"מ בספק נראה דלא יברך ז"ב וא"כ בנ"ד אף ששינה מקום עמידה הרי כשר בשעה"ד אך דאיכא עוד ספק פקפוק בהשמות ונכתב ע"י מי שאינו בקי כלל ומי יודע אם קראו העדים הגע כלל א"כ הוי ספק פסול ובטל לכן אין לברך:
ובדין מחזיר גרושתו ע' בברכ"י יו"ד סי' שצ"א סק"ב דאין לברך וע' שו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות נ"ו נ"ז ובמק"א הבאתי מתשו' הרי"ף סי' ל"ה אבל מצאתי בכנה"ג שהביאו ודברי הרדב"ז המובא בפ"ת א"ע סי' ס"ב סקכ"א שהביא רו"מ דברי הרדב"ז סותרים זא"ז כמ"ש בגן המלך סימן קל"ג והחופה יש לסמוך על שמביאה לביתו ביחוד
וע"ד הג"פ שבאשה שמה אסנה וחתימתה אסנא. לענ"ד אין לשנות חתימתה ושם אסנה היא תרגום של סנה ובמדרש ש"ר פ"ב כמה טעמים שנמשלו ישראל לסנה וה"נ י"ל שהוא משם סנה הגדל על כל מים ויש לו ה' עלין ע"ש במדרש:
וע"ד שם אבי המגרש שנקרא בפ"כ ליב וחתם כן. אמנם יש ספק בשמו הקודש איך הי' נקרא לתורה וקשה לבררו ודעת רו"מ לכתוב רק ליב לבד כמ"ש כה"ג בפת"ש ריש סי' קכ"ט בשם כמה שו"ת אבל אני מצאתי בתשו' רמ"א סוסי' פ"ד שהחמיר בכה"ג גם בשם אביו וע' ג"פ סוס"ק קי"ד וגם בד"מ אות כ"ה בשם ר"י מינ"ץ אבל היינו שלא להשמיט שם האב לגמרי אבל בתשו' רמ"א הנ"ל החמיר גם בכה"ג וצ"ע והטוב בעיניו יעשה. פלפולו הוטב בעיני. וגם אנכי הרביתי חזון בענינים אלו אמנם אין עתותי בידי להשיב ע"ד פלפול ואתו הסליחה. ומה שהעיר על הגהות רעק"א ליו"ד ח"א סי' פ"ז על ש"ך ס"ק י"ד. והראה לרש"י מגילה ד' י"ג ד"ה וכשילדתה אמה כו' יפה הראה בזה:
ושם לבציא שנקרא בפי העולם בפתח אחר הלמ"ד ורו"מ הביא מתשו' מגה"ש סי' נ"ה ע' ט"ג בש"א אות ל' סק"ד לענין ליבא ובד"ת אות ל' סק"ג וה"נ יש לכתוב לבציא בלי א' אחר הלמ"ד אף שבס' שם עולם שנדמ"ח חולק על הט"ג והד"ח דיש לכתוב לאבא שלא יטעו לקרותו ליבא בחירק. אבל לענ"ד כיון דכינוי זו היא לשם ארי' ויודא ולא נמצא שיקרא בחירק רק בפתח או בצירי סגי לכתוב בלי א' דבצירי ודאי לא יטעו כיון דנכתב בלא יו"ד וע' תשו' א"א סי' ע"ה כנלע"ד: