אור ברסלב

שות מהרשם חלק ד· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן קכט

סימן קכח

אור ליום ועש"ק ויקרא תרס"ה ברעזאן. שוכ"ע לכבוד הרב הג' החריף ובקי מו"ה פנחס סג"ל ני'ראבד"ק גו"ו.

מכתבו מגלה עפה הגיעני ולאשר אץ טלי להשיבו מיד והמון מכתבים דופקים עלי אשיב בקצרה. ע"ד שאלת בעסק המאשין לעריכת המצות ע"י כח העלטקטערי ואין בו מעשה אדם זולת מה שפותח המסגר בבוקר וממילא הולך המאשין ועובד עבודתו ואין בזה מעשה אדם זולת התחלת הלישה ומה שנותן לתוך הוואלצין למאשין של הלישה ולמאשין של העריכה ורו"מ האריך למעניתו והנה מה שהמציא דל"מ מ מחשבת האחר דומיא דזה מחשב וזה עובד הנה יעיין ברשב"א חולין י"ב דמפורש להיפוך ועי' תשו' מהר"י אסאד יו"ד סי' י"ב שהעיר מדברי הרא"ש נדרים ע"ב שהביא רו"מ וביאר שם ליישבו ע"ש ועכ"פ הדבר מפורש ברשב"א בשם הר"י דמהני בזה ש שליחות וגם מ"ש רו"מ בשם מהרי"ח א"ז יעי' בהגהותי שבס' אר"ח החדש שהבאתי דברי ר"ח או"ז אבל להיפוך שחולק שם ע"ד המחמיר וגם הבאתי שם דברי הרדב"ז שרמז רו"מ וע"ע בר"ם שי"ק על מנין המצות מצוה יו"ד אות ב' מ"ש בדברי הירושלמי בזה דמה"ט ס"ל דבעי' דוקא שיאפה בע"פ אחר חצות משום דבעי שימור לשם אכילת מצה אבל לדידן אין ראי' וע"ש עוד בזה וגם באות ג' מ"ש ע"ד החמד משה:

אבל לדינא נראה כמ"ש רו"מ דבנ"ד אין יוצאין לשם מצת מצו' כיון דליכא שום מעשה אדם וגם להמקילין במאשינן משום דההתחלה נעשה ע"י האדם ומיחשב הכל כח האדם היינו משום דההתחלה ע"י האדם אבל בנ"ד שגם ההתחלה אין בו אלא שמסיר המונע דהיינו פתיחת המסגרת הרי זה לא מחשב מעשה וכמ"ש הש"ג והובא ברמ"א יו"ד סי' של"ט ס"א דהסרת המונע לא מיחשב מעשה כלל ובמק"א העירותי מדברי הר"מ במו"נ בהקדמה לח"ב הקדמה י"ח דמוכח להיפוך אבל להלכה אין לסמוך ע"ד אגדה וגם יש להעיר מהא דשבת ס"ג ב' ה"נ קא עביד מעשה דאמר רבב"ח משפחה היתה שהי' פסיעותיהן גסות ובתוליהן נושרות ועשו להם כבלים ושלשלת ולא נשרו ונראה מזה דבכה"ג מקרי מעשה מה שהצילם מנשירת בתולים אבל מ"מ י"ל דבהטלת הכבלים עשו מעשה ולא דמי להסרת מונע ממש וע' תוי"ט סופ"ה דמקואות ותוס"ח שם ועכ"פ בנ"ד שתותח רק המסגרת והכח העלעקטרי עושה מאליו א"א להתיר למצת מצו' בשני לילות הראשונות ומ"מ אם א"א למחות ולתקן קץ יש לצדד דאף דמצה לאו סתמא לשמה קאי מ"מ הכא שעושה תחלת הלישה ע"י אדם ועושהו לשמה והוא מניח העיסה לתוך היואלצין וכל הנעשה ע"ד הראשונה נעשה א"כ בכה"ג לכ"ע סתמה לשמה קאי כדאי' כה"ג בריש זבחים ב' ע"ב לכן נראה דבדיעבד יוצאין במצה זו ורק באפשר באחרות מהיות טוב לקיים המצוה במצה הנעשית ביד"א לשמה והנלענ"ד כתבתי:

ואם מותר לאפות עכ"פ אלו המצות לשאר ימי הפסח אם יש לגזור שמא ישתמשו בהם על ב' לילות ש"פ הגם שאחז"ל בירושלמי פ"ב דשביעית ה"ד דאין מחדשין על הגזירה ואין מוסיפין על הגזירה וגם יש לצדד דמשום קיום מ"ע אין לגזור כמ"ש כה"ג התוס' מנחות ס"ח ע"א ד"ה והא כתיב וכו' ובמק"א הבאתי ראי' לזה מש"ס דיומא ס"ה ע"ב וגם מהתוס' שם מ' ע"ב ד"ה שמא וכו' אבל יש כמה סתירות לזה מש"ס דסוכה כ"ג ע"א גזירה שמא תברח ושם כ"ו א' גזירה שמא ירדם ושם ג' ע"א ועוד הבאתי מכמ"ק בזה ואכמ"ל אבל מ"מ בנ"ד א"צ לזה דגבי דבר הנמסר לרבים יש לגזור ביותר כמו"ש ש בחיבורי גי"ד בדע"ת סי' ל"ג סקס"ה לכן אין לכן להתיר ד"ז:

וע"ד שאלתו בעשה שליח למכור חמצו בע"פ והשליח הלך לדרכו ולא נודע אם מכר החמץ ורו"מ האריך לפלפל בענין חשע"ש והנה בד"ז כבר הארכתי בתשו' א' לק' באביב ואין עת להעתיק פה האריכות אבל הנה מ"ש רו"מ דבנ"ד אתחזיק איסורא הנה לפמ"ש הנו"ב היו"ד סי' ס"ה דבדלא הי' פ מקודם שהגיע זמן האיסור אינו בכלל חז"א א"כ ה"נ הרי קודם הפסח בזמן היתר לא הי' שום נ"מ וכה"ג כתב המג"א סי' תל"ט לענין נודעו ב' הספיקות ביחד דקודם ז"א לא מקרי נודע הספק כיון שלא הי' נ"מ בזה. אבל כיון דמבואר בתוס' עירובין ל"ב א' דביש לו עיקר מה"ת גם ר"נ מודה בזה דמיחשב כשל תורה וא"כ ה"נ בנ"ד וע"ש עוד בתוס' ל"ז ע"ב ואף שהנו"ב כ' דהרמב"ם לא ס"ל כן שהרי גם בתחומין י"ל עיקר מה"ת חוץ לי"ב מיל ואפ"ה ס"ל דחשע"ש והעלה דהרמב"ם לא ס"ל כדעת הג"א סופ"ק דעירובין ואני מצאתי גם בהגמ"ר דקידושין סי' תקס"ה בזה אבל הנה בשו"ת ברכת יוסף א"ע סי' ג' דבתחומין לא מיחשב יש לו עיקר מה"ת כיון דאחר שאמרו חז"ל תחומין ב' אלף אמה א"א שיבוא לחוץ לי"ב מיל וכסברתי כתב גם בישועי"ק או"ח סי' ת"ה א"כ אין סתירה להתוס' ומ"ש רו"מ מדברי הרוקח כבר הבאתי מזה בספר משפע שלום בהגהות משמרת שלו' שנדפס מחדש אבל מ"ש מפיה"ש לר"ת שכתב ג"כ כן יפה הביא:

אך בנ"ד כיון שסופו להתברר כשיבא השליח לביתו או ע"י מכתב בכה"ג לכ"ע לא סמכי' על חשע"ש דגם בדאיכא ס"ס אין להקל בכה"ג כמ"ש הג"פ למהרמב"ח לא"ע סי' קכ"ט ס"ק קי"ג בשם הרשב"א ועמ"ש בדע"ת סוסי' מ"ה סק"ט וגם להמקילים שהבאתי שם מ"מ לענין חשע"ש בודאי אין להקל בכה"ג ובפרט שאין הדבר תלוי בשליח לבד כמו"ש הנו"ב ומבואר כן בתוס' גיטין ס"ד אבל אי משום הא נראה דדוקא התם דתליא באדם מיוחד או האשה אז י"ל דשמא לא תתרצה אבל בנ"ד שיוכל למכור לאיזו ערל שירצה וכמה עכו"ם איכא בשוקא הרוצים לקנות ולהרויח אחה"פ אין זה סברא וכה"ג אי' בב"מ ד' ע"ג סוע"ב ובפרט בד' ט"ז ריש ע"ב דמסתברא מלתא דרב בשדה סתם אבל בשדה זו לא ופרש"י דבשדה סתם הרבה שדות מצויות ליקח וה"נ בנ"ד ולכן יפה כתב רו"מ שאין להתיר בנ"ד:

ומ"ש בהא דאו"ח סי' תרצ"ד ס"ד עפ"ד כלבו סי' קט"ז יישר כוחו ואפריון נמטיי' כי קולע אל המטרה והוא אמת לאמתתה של תורה (ושוב לא נצרך לעשות ט"ס במרדכי ובש"ע שהכונה אחת היא דאם אין עניים שוב אין לו תובעים ושוב לא חל החרם של הקדמונים ומ"ש בתשב"ץ וכלבו ובמרדכי עניים דא ודא אחת היא]:

תוכן העניינים

שות מהרשם חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה