אור ברסלב

שות מהרשם חלק ד· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן קטז

סימן קטו

להרה"מ בתורה מוה'

מאיר זייגיל ני' בק' קראסילב במדינת רוסיא.

מכתבו הגיעני ובדבר מה ששאל בדין חלב ושומן ובשר שיש ספק אם נמלח החלב עמהם וכ' דשומן וחלב הוי מב"מ וסד"ר להקל כמ"ש הצ"צ סי' מ"ג והובא גם בפמ"ג סימן ס"ט בשפ"ד ס"ק מ"ג וסי' צ"ח סק"ח אך שתמה ע"ז דא"כ יאסר לבשל השומן בקדירה של בשר דא"כ שוב יהי' עם הבשר מבשא"מ וגם אי נימא דכוונת הצ"צ לבשל בקדירה חדשה אכתי ניחוש שמא יבשל בקדרת בשר וכדקיי"ל ברסי' צ"ז גבי פת ובט"ז שם לענין מדוכה עכ"ד. והנה באמת נעלם מכת"ר דברי הפמ"ג סימן צ"ח במש"ז דאם נתבשל תחלה במינו ונתבטל ברוב מה"ת שוב גם בנתערב אח"כ בא"מ לכ"ע שרי דכיון דהותר כבר הטעם שנתבטל ברוב שוב א"ח ונאסר כלל גם בלא טעם דסלק ולא נחלקו רק בנתערבו ביחד וא"כ אזדא לי' כל החשש של רו"מ וגם בלא"ה י"ל דבספק איסור אין לגזור עוד שמא יבשל עם שא"מ וכה"ג כ' התוס' בפסחים נ"ו בשם ירו' לענין שמא יעלה ויתלוש דבספק ניצודו ביו"ט לא גזרי' ע"ש ואף דלאו כללא הוא מ"מ אין להוסיף גזירות כדאי' בירו' פ"ד דשביעית הל' ד' אבל בנ"ד אין צורך לזה וכמ"ש:

ומה ששאל בדין ב' קדירות המבואר בסי' קי"א דאם נפל איסור דרבנן ויש קדירה א' של איסור וא' של היתר דתלינן דלתוך איסור נפל ואם שניהם היתר שניהם אסורים איך הדין אם איסור א' אסור רק לבעליו ולאחרים מותר וכגון בנתבטל במזיד המבואר בסי' צ"ט וכדומה אי ניזול בתר בעלי' ותלינן דלתוך איסור נפל או דנימא דכיון דלאחרים שרי הרי מוסיף קלקול ומ"ש דנתלה דנפל לתוך זה דלמא נפל לאידך דהיתר הרי בשניהם מוסיף קלקול. והנה לענ"ד כיון דמוסיף קלקול לאחרים שניהם אסורים וכיוצא בזה מצינו בש"ס דפסחים ע"ג בהא דהשוחט חטאת בשבת לע"ז בחוץ דחייב ג' חטאות ופריך והא מקלקל הוא ומשני דתקנו להוציא מידי אמ"ה ופירש"י דתיקנו לב"נ והיינו משום דלגבי ישראל לא תקנו כלל דבלא"ה אסור משום ש"ח ובמק"א פלפלתי הרבה בזה בכמה אנפין בביאור ד' רש"י ורמב"ם בענין זה ואכ"מ. ועכ"פ מבואר דאף דלגבי בעלים לא הוסיף שום תיקון אפ"ה חייב משום דתיקנו לאחרים וא"כ ה"נ בנ"ד כיון דמוסיף קלקול לאחרים הו"ל כשניהם היתר ולא תלינן מידי ואף דהפמ"ג סי' ט"ו כ' דהתם משום דעומד לב"נ כיון דמתחלה שחט לע"ז אבל מדברי מהרי"ט שהביאו האחרונים שהקשה בהא דשוחט בשבת דשחיטתו כשרה והקשה דנימא אעל"מ ותי' דלא יתוקן האיסור אי נימא דאסור וק' הא יהי' מקלקל וצ"ל דמ"מ תיקן מידי אמ"ה לב"נ א"כ מוכח דגם בשחט כשרה אפ"ה הוי תיקון משום דחזי לאחריני וה"נ בזה ואף שהט"ז בחו"מ סימן ר"ח תי' הא דשוחט בשבת משום דהזמן גורם האיסור אבל מהש"ס פסחים מ"ח מוכח דבדאורייתא אין חילוק בין אם האיסור מחמת עצמו או דבר אחר גרם לו יעו"ש ותבין ובע"כ כתי' מהרי"ט ומוכח כדברינו גם הערני ח"א מהא דהובא במג"א רסי' שי"ח לענין דשיל"מ ממשנה דביכורים יעו"ש ותבין כי קצרתי. ז"ז אין הנושא סובל אריכות וגם אין פנאי להאריך והנלע"ד כתבתי:

שוב מצאתי בשו"ת נר"א סי' ז' באמצע התשו' שנתעורר בספק זה אי היכי דאסור לו ומותר לאחרים אי תלינן לומר לאיסור נפל והביא ג"כ מהא דסי' שי"ח הנ"ל וחזר ודחה הראי' ע"ש באורך בזה:

תוכן העניינים

שות מהרשם חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה