שות מהרשם חלק ד· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן סט
ב"ה עש"ק פ' בשלח תרמ"ד. להרב המאה"ג מוה'
שמואל ני' אבד"ק קוטצמאן ברוקאווינא.
מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו אודות מקוה א' שיש לה מעיין מתגברת וכשחפרוה ומצאו שם שטף מיד הניחו שם ארגז עם ב' נקבים גדולים יותר משפופרת הנוד וכשפותחים אפילו נקב א' יורו המים כחץ ערך ב' מינטין בגובה כ"ט צאהל [ושיעור מקוה שם הוא בגובה כ"ג צאהל] ואז יעמדו המים ולא יוסיפו ולא יגרעו מזה לעולם וגם כששופכין מיד חמין לשם יזלו ולא יוסיפו בגובה יותר [והנה רו"מ האריך דאין להתיר לסתום ב' הנקבים כמ"ש בתשו' נוב"י דהוי קבעו ולבסוף חקקו ול"מ רק בשאובה דרבנן וכ"פ המכהמ"ש ותשו' ב"א ותשו' רע"א ובפרט דגם אם סותמים ב' הנקבים זוחל מעט והאחרונים ביארו מ"ש הרשב"א דאין זוחלין ניכרת היינו כשמטפטף אבל בזוחל אפילו בקילוח דק ויראו שחסר הוי זוחלין ולסתום הנקב בסיד וצרורות א"א כי יהיה נימוח תיכף אבל צידד דהא בנ"ד הוי ודאי מעיין ורמז לדברי מהרי"ט ותשו' נט"ש סי' כ"ג דבכה"ג דאין המים נפסקים לעולם אין לחוש שהוא מי תמצית וגם הוא רחוק מהנהר ערך שמונה מאות אמה ובפרט שהמקוה בגובה יותר מהנהר ובפרט בנ"ד שהזוחלין הם רק למעלה משיעור מ"ס דהרמ"א סעי' נ' מחמיר רק לכתחילה וגם אין לחוש שמא ירבו שאובים במשך כמה לילות כדמוכח בסי' ר"א ס"כ וסכ"א ולכן הסכים שיהיה נקב א' סתום לגמרי בברזא של עץ והנקב הב' יסתום בפקק רפוי של מטלנית פחותים מג"א ובפרט דגם לפקוק בדבר המקב"ט שרי [כמ"ש הש"ך ס"ק פ"ו דהוי רק מונע הזחילה] או בעשב שקורין "מחך" דמבואר בתשו' רע"א דהוי כפתוח או אפשר יתירו בלא שפיכת מים חמין בגובה יותר ויטבילו הנשים בדרך שכיבה לאורך המקוה דהוי כדיעבד כיון דא"א בע"א זת"ד] והנה מ"ש רו"מ מדין קבעו ולבסוף חקקו דל"מ בדאורייתא כבר הבאתי במ"א דברי הר"מ בפיהמ"ש פ"ד דמקואות מ"א שכ' בעצמו כן ואח"ז מצאתי בתשו' ח"ס סי' קצ"ח שדיבר מזה אבל בתוס' רי"ד לשבת ט"ו מפורש ג"כ דבדאורייתא ל"מ קבעו ולבסוף חקקו והביא ג"כ ראי' מש"ס דב"ב הנ"ל ואמנם אם יעשו סתימה בברזא של עץ שלא יהיה שוה עם הנסרים רק בולט מעבר לדף לתוך קרקע כבר העלה בתשו' מהרי"א חיו"ד סי' רי"ד וסי' רכ"ה דבכה"ג לכ"ע לא הוי כלי והיינו כשעושין הברזא ארוכה בלוטה מעבר לנקב עד שיורד ונוקב לתוך עומק הקרקע שתחת התיבה דבכה"ג מיקרי דרך בנין והיכי דקבעו ובנה עליו לכו"ע מהני אף בשל תורה ומקור הדברים הם מתשו' מהרמ"פ הובא בטו"ז וסד"ט סימן קצ"ח והוא תירץ בזה הקושיא מב"ב ס"ו עיי"ש וה"נ בכה"ג שתוחב הברזא לתוך הקרקע הוי שפיר דרך בנין ושרי גם לכתחילה לכו"ע עיי"ש. וכפי שכתב רו"מ שיעשו סתימה לנקב ב' במטלנית או בעשב מא"ך גם אם יזחול מעט מעט יש להקל וכבר הארכתי בענין זה בתשו' להרב. המו"צ דק' פיסטין ואין חשש כלל בנ"ד ומ"ש רו"מ לחוש מחמת ריבוי המים שאובים ע"י הנזילה לחוץ הנה לפמ"ש הדג"מ ע"ד הש"ך סקמ"ג יש להקל במעיין ועיין תשו' השיב משה סי' מ"ה בזה ובנ"ד גם אם נחוש שמא המים באים מהנהר כבר העלה המסרמב"א בתשו' גו"ר הספרדי כלל ד' סי' ד' דדינו כמעיין וזהו דלא כמ"ש בתשו' מהרי"א חיו"ד סי' רי"א ועיין תשו' נחלת אבות סי' ל"ה שהעלה דגם ברובו שאובים יש להקל במעיין בשעה"ד וע' תשו' ח"ס סי' רט"ז מ"ש בזה ועכ"פ בכה"ג בנ"ד נראה להתיר בכה"ג ויותר נכון לעשות כן ולא להתיר לכתחילה לטבול דרך שכיבה. והנה מ"ש רו"מ מהתוספתא בהא דחופר בצד הנהר דהוי כמי תמצית שהביא בהגהת י"ש סעי' מ' ועיין בכ"מ פ"ט דמקואות ה"ג ויש לתמוה ע"ד מהרי"ט בשניות יו"ד סימן י"ח שלא הביא מרמב"ם וכ"מ מזה ועיין בנח"א שבס' האשכול סימן נ' בשם מי"ט בזה ומדברי תשו' הרא"ש כלל ל"א מוכח דס"ל כתי' א' של הכ"מ ועיין תשו' שו"מ מ"ג ח"א סימן כ"א מ"ש בזה מהא דפ"ו דפרה וקצרתי בזה בנ"ד שהוא רחוק ת"ת אמה וגבוה יותר מהנהר לכן אין חשש בזה ואחר ימים אחדים הגיעני שאלה זו ממש מהרב הגאון אב"ד דק' סניטין והשבתי לו ג"כ כנ"ל: