שות מהרשם חלק ד· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן מד
להרב מוה'
יצחק
צבי ני' מו"צ ד"ק קאואווא.
בדבר שאלתו באשה ששמה פרידא וחותמת בב' יודין ולבסוף חותמת פעמים בעי"ן ופעמים ביו"ד ופעמים בה"א וספק איזהו הרוב ורו"מ האריך והביא ד' הט"ג ש"נ אות ו' סק"ג ואות ז' ס"ק ואות ז' ס"ק כ"ה וש"א אות ו' סק"ג ואות ז' ס"ק כ"ה וש"א אות ו' סק"ג ואות ז' ס"ק כ"ה וש"א אות ו' סק"ג וסק"ז ושו"ת א"ש סי' מ"ה וסימן מ"ט וס' ד"ח ודברי נוב"י בשם טאלצי וצידד לכתוב ב' גיטין הא' פרידא והב' פרידי. ולפענ"ד כיון דהט"ג ש"נ אות ב' סק"ז כ' דחתימת אשה לא מעלה ומוריד ובפ"ת שם הביא בשם קרית חנה ששמע מהשב"י דגם לכתחלה אין לחוש ע"ש ועיין בט"ג שם אות י' סק"ב ואות ס' סק"ב וא"כ ניהו דבעלמא אין לשנות החתימה ועי' שו"ת נא"ד סימן ח' ט"י בזה וגם בתשו' ספר יושיע סוסי' פ"ה בדין שם ריזה דיש לכתוב בה"א בסוף אם חותמת כן אבל בנ"ד שחתימתה משינה מפעם לפעם ודאי אין להשגיח על חתימתה כלל ויש לכתוב פרידא. ולכן אף שכתבתי בתשו' לסניטין בשם זידא דאם חותם בב' יודין לכתוב כחתימתו מ"מ בנ"ד ודאי דאין לחוש לחתימתה המבוגבנת בכל עת ובדין אליעזר ליפא ונקרא ליפא שחולק בשו"ת חא"ש על הט"ג בליקוטי שמות ובד"ח שער התשו' דחה דבריו גם אני נוהג כהט"ג ובפרט כיון דאם כתוב דמתקרי על המכונה כשר כמ"ש בתשו' רמ"א ודיעבד אם כ' אליעזר המכונה ליפא כשר וע' תשו' חסל"א סימן ל"ג בדין שלמה זלמן שפסק לכתוב כן לכתחלה ולא הביא ד' הח"ס וט"ג הנ"ל אבל דיעבד יש להקל וכמ"ש. ובדין שבועת אין לי אם צריך המשביע לקב"ח הנה כבר כ' השכין סי' פ"ז דבכל שבועת ספק א"צ לקכ"ח ודחה ד' הט"ז ומר"ש בשבועת אין לי שפסק בתשו' חסל"א סי' ט"ז דא"צ לקב"ח ולא הביא ד' השע"מ ועכ"פ לשיטת השע"מ הדין פשוט: