שות מהרשם חלק ד· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן לב
ב"ה ו' ואתחנן תרמ"א בוטשאטש. להרב מ'
ברוך
רייטליר ני' מבוזנאב.
ע"ד השאלה בס"ת שנמצא בו בפ' דברים בפסוק ד' אלקינו דבר אלינו ונכתב ד' אלינו דבר וכו' שנשמט הה"א מהשם אלקינו והנה מה שהאריך רו"מ בדין נטפלין לאחריהן שנכתבו בטעות כבר הארכתי בתשו' והבאתי מתשו' מהרי"ל סי' קצ"ב להקל ונעלם מהאחרונים ולכן הדבר פשוט דמותר למחוק הינ"ו ויושארו רק אות אל"ף למ"ד ויסיים השם ועי' בתשו' ח"ס חיו"ד סי' רע"ג בדין כ' אלים שפסק ג"כ דמותר למחוק הי"ם וכדאי הוא לסמוך עליו:
ואמנם בדין אותיות הראשונות דיש לחוש בנ"ד שמא נתכוין לכתוב אלינו ולא נכתבו לשם קדושת השם כלל ול"מ בזה העברת קולמוס כמ"ש הש"ך סי' רע"ו ורו"מ הביא מ"ש האחרונים דגמרו וקידושיו באים כאחד א"כ יש להקל אבל הוא תמוה דדוקא היכי דנכתבו בתחלה בסתם אז ס"ל דמהני קידושיו שבסופו גם למפרע אבל בנתכוין לחול כ"ע מודו דל"מ:
ואולם יעוין בתשו' מהרי"א חיו"ד סי' רס"ט שהאריך מאוד בנידון כעין זה בכמה צדדים ומסיק להקל בספק יע"ש טעמו ונימוקו ולא יספיק כעת הזמן להעמיק העיון בזה אבל כדאי הוא הג' הנ"ל לסמוך עליו ורו"מ הביא בשם שו"ת עט"ח שהחמיר בזה אבל לא דיבר שם מצדדי קולא שכ' בתשו' מהרי"א הנ"ל ולכן יש להקל. ומ"ש רו"מ מהא דפשטה קדושה בכולה כבר הרגשתי בהערה זו מכמה שנים אבל אין לבנות ע"ז יסוד לדינא. וז"ז אין פנאי להאריך כ"ד ידידו: