אור ברסלב

שות מהרשם חלק ד· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן כב

סימן כא

למחו' הרה"ג מו"ה משה באב"ד ני' כעת הגאבד"ק לבוב בתו"ה.

בדבר שאלתו ביהודי א' שהיה לו פרה מבכרת ויען כי הי' מגיע למלך מס עשו השרים עליו משכנתא (פענדינג) ושומא וכתבו ד"ז בכתב כנהוג והפרה הנ"ל היתה ג"כ בהמשכנתא ושומא ועתה ילדה בכור. וע"ז הביא דברי הצ"צ סימן ס"ד שהביא מש"ס דבכורות ט"ז וב"מ ע' גבי ארנונא דכיון דאי לא יהיב לי' זוזא תפס לי' הוי יד עכו"ם באמצע. ואולם כבר דחו דבריו המריט"א פ"ב אות ח"י וז"י ובא"י דלפמ"ש התוס' לחלק בין אם הי' מתחלה של העכו"ם דבזה לא נפיק מרשותא מכח סברת אי בעי תפיס משא"כ היכי דהיה מתחלה של ישראל ואף דאנן קיי"ל כלשון ב' בפ"ק דפסחים דבכל גווני ארנונא פוטר היינו משום דהעכו"ם נוטל חלק בגוף הולדות ע"ש וא"כ בנ"ד אף דהמלך משכן הפרה מ"מ ידוע דאין מנהגו ליטול לעצמו גוף הבהמה רק עושים ליציטאציע למכרה לכל מי שבא לקנותה ואם ביני וביני תאבד או תמות הבהמה יגבה המלך לחובו ממקום אחר והוי באחריות ישראל א"כ י"ל דבכה"ג כיון דהיה תחלה של ישראל לא הוי כיד עכו"ם באמצע:

ומה שהביא מש"ס דב"ב נ"ה א"כ בטלת ירושת בני הבכור וכו'. הנה כבר רמז לזה הח"ס ביו"ד סי' שט"ו אבל לפ"ז בואו ונחדש הלכה דכל מי שחייב מס למלך גם בלא עשו משכנתא כלל אפ"ה יפטרו בהמותיו מבכורה דהא בש"ס התם ולפמ"ש התוס' שם דטעמא משום דמס המלך הוי כגבוי, א"כ בלא משכנתא יופטרו מבכורה ע"ש ותבין. ועיי' בב"ש אה"ע סי' ק' ס"ק י"ד מ"ש מהגמ' ותוס' הנ"ל. ובאמת שמצינו בתוס' קידושין ל"ו ע"ב ד"ה כל מצו' וכו' שכ' לחד טעמא דהא דקרבנות ח"ל פטורים מתו"מ משום שמשועבדים למס המלך ע"ש. אך יש לדון דהא הח"ס שם כ' די"ל דבמס המלך לכ"ע דדמ"ד במה שמגיע לו לצורך הנהגת המלוכה ולכן הוי כיד עכו"ם גם אי בעלמא לא מהני ע"ש ואולם הנה הב"ש סי' כ"ח סק"ג כ' בפשיטות דאע"ג דצריכה להחזיר מדד"מ מ"מ מדאורייתא קנתה החפץ ע"ש ומבואר דס"ל דקנין דד"מ הוי רק דרבנן ואם כי האב"מ שם והח"ס סי' שי"ד חלקו עליו וכ' דבדד"מ לכ"ע הוי מה"ת גם אי סטומתא רק מדרבנן אבל באמת נעלם מהם דברי עליות הר"י שהובא באס"ז ב"ב נ"ה וברשב"א גיטין י' דד"מ מהני רק בגדר סטומתא ומנהגא ועיי' רדב"ז ח"א סימן תק"ג דמשמע דמנהגא מהני מד"ת. ועכ"פ להסוברים דסטומתא דרבנן ה"נ דד"מ וע' פמ"א ח"ב סימן נ"ב ור"מ מינץ סימן ה' דס"ל דקנין סטומתא רק מדרבנן. אבל גם אי נימא דקנין דד"מ מה"ת ובפרט במס המלך מ"מ הרי מבואר בר"ן נדרים כ"ח דמותר להבריח מכס ומס המלך מדינא דהפקע"ה שרי ורק משום ח"ה אסור ול"מ להסוברים דהוי רק מדרבנן כמ"ש הב"ש סימן כ"ח סק"ה א"כ גם בזה הוי רק זכות דרבנן וגם לפמ"ש בגליון שלי להשיג ע"ז מתוס' ב"מ פ"ז ותוס' בכורות י"ג דמבואר דהוי מה"ת מ"מ עכ"פ אין בו קנין עצמיי רק חובת גברא הוא דרמי עליו לבל יחלל ש"ש ואיך נימא דהוי כיד עכו"ם באמצע כיון דלא רמי שיעבודי' על גוף הבהמה כלל ועיי' בשו"ת טור האבן סי' ה' שהעלה דמה"ט בעכו"ם לכ"ע שיעבודא לאו דאורייתא כיון דהפקע"ה שרי ורק משום ח"ה אסור ע"ש וה"נ בזה. ואמנם לגבי תו"מ דרבנן דכבר כתבו האחרונים דכל איסור דרבנן לא הוי רק חובת גברא ולא איסור חפצא ולכן שפיר כ' תוס' בקידושין דלגבי תו"מ דרבנן מהני שיעבוד מס המלך לפוטרו אבל בבכור דאורייתא שפיר י"ל דלא מהני כלל שיעבוד המלך והא דארנונא פוטר היינו משום דהתם לוקח חלק בגוף הולדות והם קנוים לו וא"כ הוי גזל ממש וגז"ע אסור מה"ת לשיטת רוב הפוסקים. ויש לדון בזה עפ"ד החכ"צ סי' כ"ו שכ' דאיסור גז"ע הוי רק להרגיל נפשותינו במדות טובות לבל יבא לגזול ישראל א"כ י"ל דהוי רק חובת גברא אבל אין דבריו מוכרחים ואנן קיי"ל דלא דרשינן טד"ק. אבל בנ"ד שהחפיצים רק משועבדים למלך ואין לו זכות עצמיי בגוף הפרה שוב י"ל דאין בכח שעבוד זה לפטור מבכורה דהוי מה"ת. שוב מצאתי בפ"ת לחו"מ סוסי' רע"ח בשם קה"י סי' ה' דהיכי דנמכר בשומא בדיקדוק כפי החוב אף שיש חוב המלך כל זמן שלא נגבה הוי של בעה"ב ומוחזק לענין בכור ודין המלך כשאר ב"ח דמכאן ולהבא גובה:

ומ"ש חתני הרב הגאבד"ק יאנוב ני' לחדש דבבכורה דגם הפקר פוטר א"כ גם קנין דרבנן כיון דקיי"ל דהבד"ה מה"ת נהי דלא הוי קנין מה"ת כמ"ש הג"פ סי' ק"כ ומק"ח סי' תמ"ח מ"מ מהני לפטור מבכורה מכח הבד"ה כבר קדמוהו האחרונים בזה. ואני כ' במק"א דיש לדון לפמ"ש הלח"מ מה' מלוה ומבואר ביותר בשו"ת טור האבן סימן ח"י דהיכי דחל הקנין דרבנן קודם שהיה עדיין נ"מ לשל תורה מהני שפיר הקנין לשל תורה ופלפלתי בזה הרבה מסוגיא דפסחים ה' ובדברי הלבוש סי' ת"מ ואכמ"ל א"כ גם לענין בכור שפיר מהני הקנין שמכר הפרה קודם שילדה י"ל דמהני שפיר לכ"ע הקנין דרבנן גם לפטור מבכורה של תורה. ועיי' בשו"ת נט"ש סימן ל' שפסק להתיר בקנין דרבנן מטעם ד' הלח"מ הנ"ל וסיים דגם שלא בשעה"ד יש להקל והביא דברי הפמ"א ח"ב סי' נ"ב בזה שפסק ג"כ להקל וסיים שהוא עמוד נכון לסמוך עליו. ובכ"ז בנ"ד אין כאן קנין כלל רק שיעבוד בעלמא ולכן לענ"ד אין מקום להקל לפי שיטת האחרונים החולקים על הצ"צ. זולת בצירוף הטלת מום ע"י עכו"ם אז יש לצרף סברת הצ"צ. ועיין שו"ת טוטו"ד מ"ק סי' רס"ט שהחזיק בדעת הצ"צ אבל בנ"ד גם הוא מודה ע"ש ותבין. ומ"ש דבנ"ד שעשו מעשה וכתבו בפנקס י"ל דכ"ע מודו להצ"צ. לענ"ד המעשה הלז לא מעלה ולא מוריד ועיין תוס' ב"ק ס"ו ע"ב ד"ה ועוצבא ותבין:

ואח"ז ביום ח' כ' סיון תרנ"ד השבתי כפי הנ"ל גם להרב מו"ה אפרים אויערבאך ני' אבד"ק הארחוב ברוסיא ומה ששאל אם מותר להניחה ביד העכו"ם ולא יפדנה עיין בשו"ת מהר"מ מלובלין סוסי' ל"א דא"צ לפדות הבכור אך בנ"ד יש לחוש שמא ימכרנה לישראל ולכן מחויב לפדותה זולת אם יבורר שישאר ביד עכו"ם:

תוכן העניינים

שות מהרשם חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה