אור ברסלב

שות מהרשם חלק ד· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן ג

סימן ב

להרב מו"ה

שלמה זלמן פרעגיר נ"י מו"צ דק' קעשיניב (במדינת רוסיא).

מכתבו הגיעני וע"ד השאלה בגט שהי' שם אבי המתגרשת אליהו ונקרא בפ"כ עלק בסגול תחת העי"ן ונכתב בגט בת אליהו המכונה אליק באלף ומכח מה שהוסיף יו"ד בין הלמ"ד לקו"ף אף דכפי המבעא אין לפסלו אבל מכח האלף י"ל דהוי שינוי דנקרא בפתח ואף דיוצא משם אליהו הרי גם באברהם עבר כותבין בעי"ן ואף דהוי בשם האב בכינוי כבר פסלו כמה מחברים בגט שכ' בת שלמה עראנטה בהא שהכינוי הי' עראנעו בחולם כמ"ש המרח"ש עכ"ד. אמנם לפענ"ד כיון דכתב בתחלה שם הקודש אליהו שידוע לכל שנקרא בפ"כ אלי' בסגול אף שנכתב באלף א"כ גם כינוי אלק שנכתב בלשון המכונה שיוצא משם אלי' ורק משום געגוע מוסיפין לבסוף אות ק' שוב ליכא שינוי גמור ולא חשש לעז דיהי' ניכר להקורא שהוא ג"כ בסגול וראי' ממ"ש בד"ח ש"א אות י' בשם יאנעשא דאם כ' בעי"ן כשר כיון דיוצא משם יעקב דנקרא בפתח ונכתב בעי"ן וכ"נ בזה. וגם אם הוא ספק אם נקרא בסגול או בפתח יש להקל בזה דהוי עכ"פ כלא כתב שם אביו כלל דכשר ואינו בכלל שינוי שם האב וע' בע"ג ש"א אות נ' סק"ה בשם הירש שהביא משם אלי' שנקרא בפ"כ בסגול דמ"מ כותבין באלף משום שידוע שנצמח משם אליהו ע"ש וראי' מתשו' מהריב"ל ח"ג סי' ע' בדין שם פאלומבה אם צריך לכתוב אלף אחר הפ' ופסק דודאי צריך לכתבו לכתחילה אך בדיעבד לכאורה יש לדמות למ"ש הריב"ש בדין הגט שכ' בו הדרה בתולמסיאן ולא היתה האשה שם דכיון דיש לפרש ג"כ הדרה מכבר הו"ל כלא כתב כלל וה"נ בזה כיון דאפשר לקרות ג"כ באופן המסכים לשמה י"ל דכשר דיעבד אבל ז"א דשא"ה דבלא כתב שם העיר כשר לכן כיון דמשמע הכי ומשמע הכי לא גרע מלא נכתב כלל דכשר משא"כ בשם האשה ע"ש והובא בג"פ סי' קכ"ע סוסק"ג והביא שם ג"כ דברי מהרח"ש סי' ב' הנ"ל בדין כ' בת שלמה ערנטה והי' נקרא בחולם והמהרי"ט פסק להקל כיון דהשינוי מחמת לשון ערבי שבכל מלה שקורין בחולם כותבין בה"א לבסוף וגם אם הדבר מסופק הו"ל כלא כ' שם אבי' דכשר והמהרח"ש דחה כיון דבמקום הנתינה השינוי ניכר וגם מזה הוכיח הג"פ דהיכי דהוי לשון מסופק בשם אבי' דגם המהרח"ש מודה להקל ומסיק כן להלכה ע"ש ובאמת שכן מוכח גם בתשו' מהרח"ש סי' ג' גבי תנס תונס וע' בכנה"ג סי' קכ"ח הגב"י אות נ"ב ותבין וה"נ בנ"ד כיון שהזכיר מקודם שם הקודש והכינוי יוצא ממנו ונודע לכל דהנקרא בשם אלי' הוא בסגול תחת האלף ומחמת געגוע נקרא עלק בקו"ף גם אי נימא דמשמע הכי ומשמע הכי הו"ל כלא כתבו כלל דכשר וע' בערוך ערך ענליקי מ"ש מהפסיקתא שהוא לשון עזר בלשון יוני וע' ירו' פ"ז דשבת ה"ב בד"ה המלבנו כו' אלוקה ובק"ע פי' שם מקום ובפ"מ פי' שהוא מלשון אליתא המצית ובפרט דמצינו גם שם עלוקה בעין שנקרא בפתח וע' תוס' עירובין י"ט ד"ה והאיכא דעלוקה שם חכם ונקרא בפתח והכל לפי הענין וכן שם עזרי' מלכים ב' ט"ו ועוד בכמה מקומות:

וגם בגוף דין שינה שם אבי' אף שהאחרונים החמירו ראוו גם במקום עיגון ודחו דברי העה"ג בשתי ידים כבר כתבתי בכמה תשובות לק' זאלישטשיק ולק' קארליפקא ועוד לכמה מקומות דבתשו' מהרמ"פ סי' ל"ה הוכיח ממרדכי הארוך להקל בשינוי שם האב כיון דא"צ לכתבו וט' תשו' נט"ש סי' צ"ב מ"ש מתשו' מהרי"ו סי' קצ"ב ג"כ בזה להקל וע' בתשו' ראנ"ח סי' י"א בדין כ' שם אבי המתגרשת בלא כהן והי' כהן דנהי די"ל דכיון דכתב שמו ולא כ' כהן דמי לשינה שם האב כדין מי שי"ל ב' שמות וכתב רק האחד ובאנו למחלוקת הראשונים בדבר שא"צ לכתבו אי השינוי פוסל ויש לחלק בין שם הלידה ובין שינה שם האב אבל בתה"ד סי' קל"ז גבי גט שנכתב בן דן ולא הי' שם אביו כן מוכח דס"ל דאין שינוי פוסל אבל בסי' קס"ז מוכח להיפך והוא כפוסח על ב' הסעיפים ומתשו' הרא"ש מוכח דפוסל שינוי ומ"מ י"ל בנ"ד דל"ה שינוי ממש ויש להקל בשם אבי המתגרשת עכת"ד שם וגם בתשו' מהר"א ששון סי' ל' גבי בת יוסף טנס שנכתב בגט בת יוסף תאניס שהכשירו חכמי עירו ולמדו מתשו' ר"י האחרון דאם המגרש רחוק אף ששינה שם עירו ומקום עמידת העדים וסופר וגם שינה שם אבי האשה דכשר במקום עיגון והרא"מ חלק עליהם והראנ"ש מסיק להקל במקום עיגון וכבר ניתן לידה ע"ש ובנ"ד דליכא שינוי מוכחת כלל י"ל דכ"ט מודו להקל גם שלא במקום עיגון כיון שכבר נתגרשה. ומ"מ אם אפשר להשיג גט אחר בניקל מיראי הוראה אני להקל בזה יגרשנה שנית אבל אם הבעל רצה להתרפס ברצי כסף נלע"ד להקל בזה:

תוכן העניינים

שות מהרשם חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה