שות מהרשם חלק ד· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן ב
להרה"ג מ'
יהודה גרשון ני' אבד"ק ליסיעץ.
מכתבו הגיעני וע"ד השאלה בעיר שנוהגין לכתוב בגיטין שם הנהר ומי בארות ולא מעיינות ואירע גט ש"מ והרב לא הי' בביתו וסידר ח"א הגט והשמיע הנהר והוסיף מי מעינות וכ' דיתבא על מי בארת ועל מי מעינות (ורו"מ הביא ד' הע"ג בליקוטי שמות עיירות ונהרות ס"ק כ"ח דזה גרע משינה שם הנהר כיון דהנהר גדול ומפורסים תשמישו לכל העיר ובזה נדחה מ"ש הפ"ת סי' קכ"ח סק"כ בין ב' חצאי עיגול דלשיטת הב"ש כשר גם שלא במקום עיגוי וצדקו ד' הג"פ סקל"ג דדוקא במקום עיגון כשר וע' מ"ת ס"ק י"ע בשם שא"י ובפרט בנ"ד שכ' מעינות ואין שם מעינות כלל רק בארת והוא כ' בארות ומעינות והוי שינוי כמ"ש הב"ש סקי"ב וסקי"ד בשם הלבוש והוי שינוי העיר וגם מקום עמידת העדים וגם מקום דירה של הבעל והאשה ועמ"ש בג"פ סקי"ז בשם שו"ת הרא"ם ובג"פ סקל"ט דאין להקל גם בשעה"ד והשכ"מ הלך לעולמו בלא בנים ויש לו אח ורוצה לחלוץ וליכא עיגון כלל עכת"ד]. והנה לענ"ד יפה כתב רו"מ דהאשה צריכה לחלוץ מהטעמים שכ' רו"מ ואני מוסיף דלבד מה שלא כ' שם הנהר וכיון שכ' מעינות ובארות הוי כשינה שם וכמ"ש כה"ג בתשו' ראנ"ח סי' י"א גבי שם אבי האשה דאם כ' מקצתו גרע טפי ע"ש וה"נ בנ"ד אף גם שינה וכ' מעינות על בארות ואף שכ' הב"ש ס"ק ט"ז דגם בארות בכלל מעינות הרי כבר תמהו עליו מד' מהרי"ק וב"י וכבר כ' הנו"ב דדוקא אם יש גם מעינות אזי גם בארות בכלל אבל היכי דאיכא רק בארות לבד י"ל דגם הב"ש מודה ואף שהפ"ת הביא בשם ג"מ שתי' בע"א הנה בשו"ת השיב משה להג' מאוהעל ז"ל סי' ס"ז כ' בפשיטית ליישב ד' הב"ש כסברת הנו"ב הנ"ל ולפענ"ד יש להביא סמוכין לסברתם מדברי הר"ן בחי' לחולין יו"ד בהא דיציאה דרך אחוריו דדעת אביי הי' דדוקא בכלל יציאה גמורה יתכן לכלול גם יציאה דרך אחוריו אבל ל"ש למינקט לשון יציאה על יציאה דרך אחוריו לבד ומה"ט לא הוי קשי' לי' ממתני' ע"ש אף דרבא לא ס"ל לחלק בכך לענין יציאה דרך אחוריו מ"מ בנ"ד שפיר י"ל כן וכה"ג מצינו בש"ס וברש"י ב"ק מ"א לענין הנאה דנהי דהוי בכלל אכילה מ"מ ל"ש למינקט אכילה על הנאה לבד והול"ל לא יהנה ע"ש בד"ה היכי ובד"ה אבל ותבין. וא"כ הוי כשינה בשם העיר. וע' כנה"ג הג"בי אות צ"ז שהוכיח מתשו' ר"מ מינץ וב"י דבלא כ' בארות ומעינות חמור מלא כ' שם הנהר ומכ"ש בשינוי אבל לפענ"ד גם אי נימא דבכל גווני הוי בארות בכלל מעינות (וע' תשו' שם ארי' בהיספות שבסופו בשם הג' מוהר"ג ז"ל בזה שהאריך להקל וגם המחבר הסכים עמו) היינו היכי דלא הזכיר בהגט גם בארות אבל בנ"ד שכ' דיתבא על מי בארות ועל מי מעינות א"כ כיון שכבר פרע בארות בפ"ע לכ"ע א"א לפרש מ"ש מעינות דהוי בארות ובודאי הכונה על מעינות גמורים וכיון שלא נמצא שם מעין כלל בעיר שוב דמי לכתב בגמ' דיתבא על נהר ואין שם נהר כלל דדמי לשינה שם הטור וכמ"ש הפוסקים וכיוצא בזה מצינו בש"ס דשבועות כ"ג בהא דשחיי' בכלל