שות מהרף· רבי יעקב פראג'י
סימן פט
שאלה חתן שיש לו שותף בחנות מהו לנעול החנות כל ימי המשתה מפני שהחתן אסור בעשיית מלאכה מידי דהוה כאבל:
תשובה
לא היא ולא דמי כלל לאבל דבאבל מה שאסור במלאכה הוא משום דאסור לו להתעסק בדבר שמסיח מלבו צער האבלות או יבא לו ממנו קורת רוח ולפיכך אין מלאכתו נעשית אפילו ע"י אחרים ומשום הכי שני שותפים שאירע אבל לא' מהם נועלים חנותם שלא יעשה השותף בפרהסיא אבל החתן שהטעם שאסור במלאכה הוא משום שיהיה שמח עמה כל שבעת ימי החופה א"כ כל שיושב עמה בבית ולא יתעסק בדבר שמונעו מלשמוח עמה אפילו מלאכתו נעשית ע"י אחרים שפיר דמי כל שאינו נמנע מלשמוח עם כלתו ודבר זה נלמד ממאי דאמר בגמרא בענין אלמנה נשאת בחמישי ונבעלת בששי הואיל ונאמרה בו ברכה לאדם ופריך ותבעל בחמישי הואיל ונאמרה בו ברכה לדגים ומשני ברכה דאדם עדיפא ליה וא"נ משום שקדו דתניא מפני מה אמרו אלמנה נשאת בחמישי ונבעלת בששי שאם אתה אומר בה' למחר משכים לאומנותו והולך לו שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא שמח עמה ג' ימים חמישי בשבת וערב שבת ושבת מאי איכא בין ברכה לשקדו איכא בינייהו אדם בטל א"נ י"ט שחל להיות ערב שבת ע"כ וכתב הרא"ש ז"ל נראה דטעמא דשקדו עיקר הילכך אם אדם בטל הוא יכול לישא בכל יום ואם בעל מלאכה הוא לא ישא אלא בה' ויבעול בששי ע"כ הרי למדנו דאע"ג דתקינו רבנן דלא יבעול אלא בששי דחיישי' שאם יבעול בה' שמא ישכים למלאכתו אפילו הכי אם הוא אדם שהוא בטל דלא חיישינן ליה להכי שפיר דמי שישא אשה בכל יום מימי השבוע נמצא דעיקר הדבר דכיון דהוא מקיים תקנה דרבנן שישמח עמה כמו שחייבו' די בהכי:
עוד נלמוד ממאי דילפינן איסור מלאכה בחתן כתב הר"ן בריש כתובות וז"ל והכי איתא בפרקי רבי אליעזר בפי"ו החתן דומה למלך מה מלך אינו יוצא לשוק לבדו אף חתן אינו יוצא לשוק לבדו מה מלך אינו עושה מלאכה אף חתן אינו עושה מלאכה ובאגדה אמרו החתן דומה למלך מה מלך אינו עושה מלאכה אף חתן אינו עושה מלאכה עכ"ל וכ"כ הרב המגיד על מה שכתב בפ"י מה' אישות וכן תקנו חכמים שכל הנושא בתולה יהיה שמח עמה שבעת ימים ואינו עוסק במלאכתו וכו' כתב הרב המגיד מפורש בתוס' ובפר' ר' אליעזר:
הרי למדנו שהטעם שאסרו החתן במלאכתו הוא משום דדומה למלך וכיון שכן דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה מלך מלאכתו נעשית ע"י אחרים כמבואר בס' שמואל במשפט המלך כדכתיב ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלוך עליכם את בניכם יקח ושם לו וגו' ולחרוש חרישו ולקצור קצירו וגו' וכן מבואר בהרמב"ם ז"ל בפ"ד מה' מלכים א"כ פשוט הוא דכמו שהמלך מלאכתו נעשית ע"י אחרים הנה חתן מלאכתו נעשית ע"י אחרים: