שות מהרף· רבי יעקב פראג'י
סימן עח
שאלה נשאלתי משלחני אחד שערל אחד הביא לו לקנות טבלה של כסף ועליה צורת ישו' וצורת אמו בולטים אם יוכל לקנותה אמרתי לו לא תוכל לקנותה עד שיבטלנה הערל תחלה דהיינו שישבר בה שבר רגל או שבר יד או יעשה בה מום הלך השואל ולמחר חזר ובא אלי ואמר לי עשיתי כאשר צויתני ושברה הגוי בידו ועתה באתי לשאול אם מותר למכור אותה לערל אחר אמרתי לו אם היא באופן שיכול לתקנה ולעובדה או לאו הוציאה והראה אותה לי נסתכלתי בה וראיתי שלא עשה באליל כלום אלא שבר בטבלה שבר קטן אמרתי לו בני מה עשית השבר הזה לאו כלום הוא שלא עשה באליל כלום ועכשיו שלקחת אותו בלי ביטול ה"ל ע"ז של ישראל ואין מועיל לה בטול עולמית ובאמת שעגמה נפשי לשואל הקונה שידעתי שהיה חרד שרצונו היה לקנותה בהיתר אלא קרה ששגג וישבתי מתבודד מה לעשות לו אם נסמוך על סברת המתירין שכתב רבינו הגדול בש"ע י"ד סי' קמ"ו סעיף ח' שכתב שאם מכרה לצורף ישראל יש מתירים וידוע הוא שהשלחנים שבעיר הזאת הם כמו צורפים שלוקחים זהב וכסף ומערבין טוב ברע ורע בטוב ומתיכים ואע"פ שלפעמים אינם מתיכים אלא מוכרין הדבר כמו שלקחוה הא לא איריא שהצורף נמי לא כל כסף וזהב שלוקח מצרף אלא כפי אשר יראה שההנאה קרובה יותר עושה אם רואה שיותר נשכר בצירוף מצרף וא"כ רואה שיותר נשכר במכר הדבר כמות שהוא מוכר ואם היינו שלחני היינו צורף אבל לא מלאני לבי להתיר מאחר שהוא איסור תורה דהא הר"ן ז"ל אע"פ שנראו לו דברי הרמב"ם שמתיר אפילו הכי כתב דאזלינן בה לחומרא משום דהוייא ספיקא דאורייתא ענה השואל ואמר אחזירנה לו אמרתי לו וגם חזרה אינך יכול להחזירה דכיון שקנית אותה זכית בה וה"ל ע"ז של ישראל וכשתחזירנה הוי מכר שאתה מוכרה לו עכשיו ואסור אמרתי לו אם עדין לא פרעת המעות היית יכול להחזירה אמר לי פרעתי מקצת ועדין בידי מקצת נסתכל' בצורה וראיתי שהטבלה חתיכה בפני עצמה והצורה בפני עצמה אבל היו מחובשים אמרתי לו עכשיו יש לך תיקון שתאמר לגוי אני לא אקח ממך במעות שנתתי לך אלא הטבלה והחזר לו הצורה ואחר שיבטלנה קחנה ממנו וכן עשה הפריד הטבלה ולקח אותה בדמים שנתן לו והחזיר לו הצורה ואח"כ שבר הצורה ובטלה ונתן לו בה שאר הדמים כל זה השתדלתי לעשות כדי שיהא ההיתר פשוט אליבא דכ"ע:
ומ"מ נלע"ד שאף אם היה שקנה ומשך ונתן כל המעות יש לסמוך על דברי המתירין במכר לצורף ישראל וז"ל הר"ן ז"ל בפ' רבי ישמעאל על מה דתנן מכרה או משכנה רבי אומר בטלה וחכמים אומרים לא בטל ובגמרא זעירי אמר רבי חנינא ורבי ירמיה בר אבא אמר רב חד אמר מחלוקת בצורף גוי אבל בצורף ישראל ד"ה ביטל משום דמידע ידע דישראל תבר לה וחד אמר אפילו בצורף ישראל מחלוקת וכתב הר"ן ולענין הלכה מסתברא דכיון דפלוגתא דאמוראי וכו' נקטינן לחומרא כרבנן דאמרי לא ביטל דרבי' נינהו ואליבא דמ"ד דאפילו בצורף ישראל מחלוקת דספיקא דאורייתא לחומר' וכן נראה דעת הרי"ף שהביא משנתינו בצורת' והשמיט הך שקלא וטריא דצורף גוי וצורף ישראל דאלמא ס"ל דלרבנן בכל ענין לא בטיל. אבל ראיתי לרמב"ם ז"ל שכתב בפ"ח מה' ע"ז או שמכר לצורף ישראל הרי זו בטלה אבל אם משכנה לגוי או לישראל שאינו צורף הרי זו אינה בטלה. ונ"ל שהרב סמך בהא דאמר' בגמרא ת"ר לוה עליה או שנפלה עליה מפולת אינה בטלה ואמרינן עלה וצריכא דאי תנא לוה מדלא זבנה זבוני לא בטלה ובודאי משמע דסתמא דשקלא וטריא בגמרא סלקא דלא כרבנן וכיון שכן סוגיין כמאן דאמר בצורף ישראל ד"ה בטל והכי קאמר אי תנא לוה עליה הוה אמינא התם הוא דאפילו לוה עליה מצורף ישראל לא בטיל דכיון דלא זבנה זבוני לא בטלה מכלל דאי זבנה בטלה אבל למ"ד דאפי' בצורף ישראל מחלוקת היכי אמרי' סתמא מדלא זבנה זבוני לא בטלה והא לרבנן אפילו זבנה לא בטלה אלא כדאמרן ונראה שלזה כיון רש"י ז"ל שכתב לוה עליה גוי אפי' מצורף ישראל הילכך כיון דפלוגתא דאימוראי היא אי בצורף ישראל מחלוקת או לאו סוגיין כמאן דאמ' דבצורף ישראל דברי הכל בטל נקטינן כוותיה וכדברי הרמב"ם ז"ל ומ"מ הרי אתה למד מדבריו שדעתו ז"ל דבצורף דוקא ולא כדברי רש"י ז"ל עכ"ל:
הרי הר"ן ז"ל מעיקרא כתב דכיון דפלוגתא דאמוראי ולא ידענא מאן אמר הא ומאן אמר הא נקטינ' לחומרא ולבסוף כשהביא דברי הרמב"ם ומצא להם ראיה מהגמרא כתב הילכך כיון דפלוגתא דאמוראי היא אי בצורף ישראל מחלוקת אי לאו סוגיין כמ"ד דבצורף ישראל דברי הכל בטל נקטינן כוותיה וכדברי הרמב"ם הרי הר"ן הביא ראיה ברורה מהגמרא לדברי הרמב"ם והסכי' לדבריו ולמדנו עוד מדבריו דגם רש"י ז"ל הכי ס"ל הרי למדנו דלרש"י והרמב"ם והר"ן ז"ל ס"ל דבמכר לצורף ישראל ביטל וכיון שהרמב"ם הוא מרי דאתרא בארץ מצרי' הכי נקטינן כמבואר בתשוב' הרשב"א ז"ל סי' רנ"ג ובתשו' הר"ן ז"ל סי' מ"ח דף נ"א ע"ב ואלהי הצבאות יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אכי"ר: