שות מהרף· רבי יעקב פראג'י
סימן עד
שאלה מעשה בסעודת ס"ת הביאו בכלל המינים שבסעודה מיני מתיקה שברכתן שהכל ונתנו בתחלה ערקי למסובין כמנהג וברכו עליו שהכל והיה שם בע"ת שאמר שאין ברכת הערקי פוטרת את מיני המתיקה מברכת שהכל מפני שאין אכילה ושתיה מצטרפו' כמו שכתוב בהל' יום הכפורים:
תשובה
צירוף אכילה ושתיה אינו ענין לפיטור הברכה ראשונה אלא הענין הוא שאם אכל חצי שיעור אכילה ושתה חצי שיעור שתיה לענין איסורין איתמר אינן מצטרפות שלא נחשוב כאילו אכל שיעור שלם ונתחייב עליו מלקות ולטעם המורה לא יצדק דין זה דאין אכילה ושתיה מצטרפין לענין ברכה אלא בברכה אחרונה שאם אכל כחצי זית ממיני מתיקה ושתה חצי רביעית אין אומרים כבר שתה ואכל ובין שניהם יש כשיעור שכיון שלא שוו בשיעוריהן אינן מצטרפין ומדאינן מצטרפין הרי לא אכל ולא שתה שיעור המחייבו ברכה אחרונה אבל לגבי ברכה ראשונה מה ענין צירוף לשיעור דהא ברכה ראשונה אין לה שיעור שאפילו לא אכל אלא כל שהו ולא שתה אלא כל שהו זקוק הוא לברך ברכה ראשונה ואם איתא לדעת המורה כד אשמעינן מרן ז"ל בסי' ר"ו סעיף ה' ז"ל מי שבירך על פירות שלפניו ואח"כ הביאו לו יותר מאותו המין או ממין אחר שברכתו כברכת הראשון אינו צריך לברך עכ"ל ואם איתא להאי סברא דהמורה הוה ליה למרן לאשמעינן הא ולכתוב ודוקא שמה שהביאו לפניו מין אכילה אבל אם מה שהביאו לפניו מיני שתייה אינן נפטרין בברכה ראשונה אע"פ שברכותי' שוות ובאיזה מציאות אשכחנא דאכילה ושתייה ברכה א' זה פשוט בסי' ר"ה סעי' ב' על המים שבשלו בהן ירקות מברך הברכה עצמה שמברך על הירקות עצמן וכו' ע"כ אלא ש"מ דליתא להאי סברא דהמורה ומסתייעא סברתין ממה שכתב מרן בסימן ר"ב סעיף י"א מי שריית צימוקים ותאני' וכו' ולכן ירא שמים לא ישתם אלא בתוך הסעודה או יאכל פרי ז' מינים וגם ישתה מים כדי שיצטרך לברך ברכה א' מע"ג ובורא נפשות ע"כ הרי לך בהידיא שמברך ברכה א' על אכילה ושתייה ויוצא בה י"ח שניהם בין י"ח ברכה ראשונה בין ידי חובת ברכה שנייה ואלהי הצבאות יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אכי"ר: