אור ברסלב
שות מהרף סימן סה

שות מהרף· רבי יעקב פראג'י

סימן סה

סימן סד

שאלה מי שלא התפלל מנחה ביום שלפני יום שמתחילין לשאול מטר שבתפלת ערבית צריך להתפלל שתים ראשונה לחובת שעתיה ושניה לתשלומי' אם ישאל מטר בשתי התפלות או די שישאל בראשונה מידי דהוה כמי ששכח להתפלל מנחה בשבת שמתפלל במוצאי שבת שתים מבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה:

תשובה

נראה לע"ד דמי ששכח ולא התפלל מנחה ביום שלפני יום שמתחילין לשאול מטר ערבית מתפלל שתים ולכתחלה חייב לשאול מטר בשתיהן ולא דמי למי ששכח להתפלל מנחה בשבת שיתפלל במוצאי שבת שתים מבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה כמבואר בטור א"ח סימן ק"ח ולא דמי למי ששכח להתפלל מנחה בערב ר"ח דמתפלל ערבית מזכיר יעלה ויבא בראשונה ואינו מזכיר בשניה כמבואר בבית יוסף א"ח סימן תכ"ב דהתם בהבדלה ויעלה ויבא אינם מעיק' התפלה של שמנה עשרה של כל הימים אלא שמזכירין מעין מאורע היום ולפיכך די לו שיזכיר בתפלה שהיא לחובת היום:

אבל שאלת המטר היא מטבע וחובת עיקר התפלה של כל הימים. דהא עיקר מצות התפלה הוא לשאול צרכיו שהוא צריך וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל בריש פ"א מהלכ' תפלה ז"ל מצות עשה שיתפלל אדם בכל יום שנאמר ועבדתם את ה' אלהיכם מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפלה שנאמר ולעבדו בכל לבבכם אמרו חכמים ז"ל איזו עבודה שבלב זו תפלה ואין מנין התפלות מן התורה וכו' אלא חיוב מצוה זו כך הוא שיהא אדם מתפלל ומתחנן בכל יום ומגיד שבחו של הקב"ה ואח"כ שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה ואח"כ נותן שבח והודיה לה' על הטובה שהשפיע לו כל אחד לפי כחו אם היה רגיל מרבה בתחנה ובקשה ואם היה ערל שפתים מדבר כפי יכלתו ובכל עת שירצה וכו' וכן היה הדבר תמיד ממשה רבינו ע"ה ועד עזרא כיון שגלו ישראל בימי נבוכדנצר הרשע ונתערבו בפרס ויון ושאר האומות ונולדו להם בנים בארצות הגוים ואותן הבנים נתבלבלה שפתם והיתה שפת כל א' וא' מעורבת מלשונות הרבה וכיון שהיה מדבר אינו יכול לדבר כל צורכו בלשון אחד אלא בשיבוש שנאמר ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם ומפני זה כשהיה א' מהם מתפלל תקצר לשונו לשאול חפציו או להגיד שבח הקב"ה בלה"ק עד שיערבו עמה לשונות אחרות וכיון שראה עזרא ובית דינו כך עמדו ותיקנו להם שמנה עשרה ברכות על הסדר שלש ראשונות שבח לה' ושלש אחרונות הודיה ואמצעיות יש בהן שאלת כל הדברים שהן כמו אבות לכל חפצי איש ואיש ולצרכי הציבור כולם כדי שיהיו ערוכות בפי הכל וילמדו אותן ותהיה תפלת אלו העלגים תפלה שלימה כתפלת בעל הלשון הצחה ע"כ:

הרי למדנו שעיקר מצות תפלה הוא שישאל אדם צרכיו שהוא צריך בכל יום מלפני הקב"ה. וכן נלמד זה שהתפלה היא בקשת צרכיו ממעשה דדניאל כשנועצה עליו שרי פרס ומדי היתה עצתם כמו שכתוב כי כל דיבעא בעו מן כל אלה ואנש עד יומין תלתין להן מנך מלכא וכו' וכתי' ודניאל כדי ידע די רשים כתבא על לביתיה וגו' וזמנין תלתא ביומא בריך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה וכשהלשינוה למלך אמרו לו די דניאל די מן בני גלותא די יהוד לא שם עלך מלכא טעם וג' וזמנין תלתא ביומא בעא בעותה:

הרי למדנו שמצות התפלה היא שיבקש צרכיו מלפני השם בכל יום בתפלה ובתחנה ולמדנו שעזרא ובית דינו תקנו להם לישראל תפלת שמנה עשרה שהן כמו אבות לכל חפצי איש ואיש ולצרכי הצבור כולם:

וכיון שכן מאחר שתקנו להתפלל על הפרנסה שהיא ברכת השנים כל שכן דחייב להתפלל על המטר שהוא עיקר המחיה והפרנסה ובו תלויה פרנסת כל השנה דאי אפשר לפרנסה לבא אלא על ידי המטר שנמצא שנוסח ברכת השנים באותו זמן שצריכין למטר הוא כן ותן טל ומטר וכו' והרי זה דומה למתפלל תפלת תשלומין בליל שבת שמתפלל לתשלומין נוסח תפלת שבת:

ומ"מ נראה לע"ד שאם עבר ולא שאל מטר בתפלת התשלומין יצא בדיעבד שהרי התפלה שחסר כבר אמרה:

תוכן העניינים

שות מהרף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה