אור ברסלב
שות מהרף סימן נז

שות מהרף· רבי יעקב פראג'י

סימן נז

סימן נו

וזה

לשון

תשובת

מרן

הריק"ש

ז"ל

בסי'

קי"ח שאלה בהמה שנבדקה הריאה ונמצאת כשרה וקנה בשרה ראובן הקצב למכור בליטרא למקוטעין וקנה הראש איש אחד מוכר בשר ראשי הבהמות וכשרצה לשבר הראש ולהוציא המוח הכה בקורדום ובצבצו מים מן המוח והוליכה אצל הבודק של הקהל והכריז שכל מי שקנה בשר מראובן הקצב בשר טרפה היא ואותו ראובן קנה בשר אותה בהמה גם בשר בהמה אחרת כשרה ילמדנו רבינו מה דינו של הבשר שקנו מראובן ושכמ"ה:

תשובה גרסינן בפרק אלו טרפות גבי חוט השדרה אמר רבא ב"ב חנה אמר רבי יהושע בן לוי נתמרך פסול נתמסמס פסול איזו היא המרכה ואיזו היא מסמסה המרכה כל שנשפך כקיתון מסמסה כל שאינו יכול לעמוד וכ' בי רב אמרי נתמסמס פסול נתמזמז כשר מתיבי רבי שמעון בן אלעזר אומר בהמה שנתמזמז מוחה טרפה ההיא נתמסמס איתמר ע"כ. ופרש"י וז"ל המרכה לשון מורך שנתרככה ונעשית המוח בתוך הקרום כמים ונשפך מראשו לסופו ומסופו לראשו ואם היו נוקבין אותו היה יוצא דרך הנקב אינו יכול לעמוד מפני שנעשה צלול אבל לא כל כך שיהא נשפך כקיתון של מים אבל כשאוחזין אותו ומניח קצתו למעלה מידו הוא נכפף ונופל נתמזמז נתרוקן מהמוח מקצתו מאיליו ע"כ ומדכתב רש"י נתרככה ונעשית המוח בתוך הקרום כמים וכו' משמע דוקא בהומרך או נתמסמס המוח עצמו הוא דטרפה לא בנמצאו בו מים והמוח קיים תו משתמע מדברי רש"י דדוקא בנתמרך או נתמסמס המוח כולו הוא דטרפה מדכתב ונשפך מראשו לסופו ומסופו לראשו וכו' הא הומרך מקצתו אעפ"י שאותו מקצת צלול כמים כשרה וכ"ש נתמסמס מקצתו שאינו צלול כ"כ ודמי טפי למוח כמבואר בדבריו ומה גם עתה אם הומרך או נתמסמס מיעוטו דכשרה מדמייתי בגמרא האי דינא גבי מלתיה דרב נתן דהוה בדיק בחוט השדרה אם נפסק רוב המוח:

וכן דעת הרי"ף ז"ל בהנך תרי דיני דילפינן מדברי רש"י ז"ל שכן כתוב בהלכות ואם הומרך או נתמסמס פסול פירוש הומרך שנשפך כקיתון נתמסמס שנמס כדונג מפני האש וכשמעמידו אינו יכול לעמוד ע"כ. מדקתני סתמא שנשפך כקיתון וכו' שנמס וכו' משתמע ודאי דמיירי במוח בעצמו לא בדבר חיצוני ותו דכולו דוקא דאי במקצתו מיירי לישמעינן האי רבותא דבכל שהו מהמוח שנמס טרפה וכל שכן רובו או כולו אלא ודאי כדכתיבנא:

וכן דעת הרמב"ם ז"ל בשני הדינין שכתב בפרק ו' מהלכות שחיטה וז"ל המוח עצמו שנרקב או נתמעך והקרום קיים כשרה ואם נשפך כמים או כדונג טרפה ע"כ הרי דבמוח עצמו מיירי לא בנמצאו בו מים והמוח קיים ובכולו דוקא קאמר דומה לכשרות דאיתחיל ביה דמיירי בנרקב או נתמעך כל המוח דפשיטא דלא אתא לאכשורי כשאירע כך לקצת המוח דהוה ליה למיהב שיעור להכשר זה ולהודיע שאם פשה הנגע בכולו טרפה אלא ודאי בכולו מיירי ופסק דכשרה וה"ה לטרפות מים ומסמס דבכל המוח מיירי:

וכן במנין הטרפיות בפ"י כתב הרב בסי' ד' נתמסמס המוח עצמו ע"כ:

וידוע הוא דאומרו המוח סתם ר"ל כולו דאם אין לו שיעור ובכל שהו ממנו שנתמסמס טרפה הוה ליה לאשמעינן האי רבותא בהידיא וכן אומרו עצמו וכו' ר"ל ולא שנמצאו בו מים אחרים והמוח שלם וכדמשתמע מדברי הרי"ף ז"ל:

הן אמת דתני נתמסמס וכ"ש הומרך המוח עצמו דצליל טפי ואינה יכולה לחיות רגע ועל פי זה אין לשאול למה במוח לא הזכיר הומרך ובחוט השדר' כתב בסימן נ"ט הומרך מוח חוט השדרה ונתמסמס ע"כ:

דמוח שבראש משכן הנפש הוא ואם לא נמרך כולו דהיינו נשפך כמים ולא נשאר מוח כלל מתה ממש היא ולא טרפה והוא ז"ל לא מנה אלא אברים שאפשר לינטל או ליחסר ותחיה הבהמה קצת זמן אבל אברים שאם ינטלו אי אפשר לה להתקיים אפילו שעה אחת לא מנאם:

וכמו שכתב מהריק"א ז"ל שם פ"י וכבר הזכיר הרמב"ם ז"ל טרפות זה דהומרך בפ"ו שלא במנין:

ובהידיא נראה מדברי מהרי"ק בספר ש"ע טור י"ד סימן ל"א דתרתי נינהו נשפך כמים ונמצאו בו מים אע"פ שהטריף גם בנמצאו בו מים אם היו מגולין כדעת המחמירין:

וזכינו להבין דעת רש"י והרי"ף והרמב"ם ז"ל דלא אסרי מפני שנמצאו מעט מים במוח אפילו מגולין לעצם או לקרום:

וכ"כ. מרנא ורבנא הרדבא"ז בתשובות סימן אלפים רס"ה לדעתם ז"ל:

אמנם הרא"ש ז"ל כתב בפסקיו פרק אלו טרפות וז"ל וכתב רבינו אליעזר הלוי דמעשה בא לידו שנמצא בתוך קרום של מוח מים ונתחסר המוח כשיעור מקום המים והיה המוח מקיף המים סביב סביב שלא היו מגולין כלל והכשירו וכן מצא אח"כ בהג' שכתב כיון שהמוח מקיף את המים הדרא בריא אבל כשאין המוח מקיף סביב סביב מכל רוח טרפה עכ"ל. וכ"כ בהגה' אשירי קודם ללשון זה דהרא"ש ז"ל וכ"כ טור יו"ד סי' ל"א אלא שבמקום ראבי"ה כתו' ראב"ן יע"ש:

ועלה בידינו שדין נמצאו מים במוח פלוגתא דרבוות' וכתב רבינו הגדול רדבא"ז סימן אלפים רס"ה וז"ל וכיון שנתברר שהוא מחלוקת הפוסקים אם הביאו הראש אחר שפתחו קרום של מוח אם אתה מסופק אם היה המוח מקיף את כל המים או לא יש להקל וכ"ש אם הוא ממון ישראל ע"כ:

ועוד כתב שם בסמוך וז"ל למעשה כיון שיצא הדבר מפי קדושים ראוי לחוש לדבריהם להחמיר ואם הדבר ספק דעתי נוטה להקל אפילו למעשה אם הבהמה של ישראל שהקב"ה חס על ממונם של ישראל ע"כ:

וכבר יש בידי להוסיף על דברי רבינו ז"ל עם מ"ש הרמב"ם ז"ל פ"ה מהלכות שחיטה כשכתב שמנה מיני טרפיות וז"ל אע"פ שכולן הלכה למשה מסיני הן הואיל ואין לך בפיר' בתורה אלא דרוסה החמירו בה וכל ספק שיסתפק בדרוסה אסור ושאר מיני טרפות יש בהן ספיקין מותרין כמו שיתבאר ע"כ וא"כ בטרפות זה שנמצאו מים במוח היה אפשר להקל בספיקא דפלוגתא דרבוואתא במחלוקת שוה כ"ש בהיות רש"י והרי"ף ורמב"ם ז"ל המכשירין אלא שאני חושש להחמיר כמו שכתב הוא ז"ל ובהיות המים ספק מגולין כבר נתן לנו הרב רשות להקל:

עוד נראה מדברי המחמירין דדוקא בנחסר מהמוח כשיעור מקום המים הוא דמטרפי אבל בהיות המוח שלם אפילו נמצאו תוך הקרום מים כשרה ואפילו מגולין לקרום שכן כתבו כולם ונחסר מהמוח וכו':

ומעתה נבא לענין נ"ד ומצאנו ראינו דאיכא ג' ספיקי חוץ מספק פלוגתא דרבוותא הא' דשמא המים שנמצאו היו מוקפין מוח ומגודל הכאת הקצב בקורדום לשבר העצם בצבצו המים ויצאו אל תוך הקרום או העצם הב' אם נחסר מהמוח כשיעור המים אם לא כי לא בדק זה הבודק כלל הג' בכל לוקח בשר מראובן אם לקח מבשר הכשרה או מאותה שנמצאו בה המים. וכבר נתבאר מדברי רבינו ז"ל דכל שיש ספק א' זולת פלוגתא דרבוואתא אזלינן ביה לקולא כ"ש כשיש שתי ספיקות או שלש יחד זולת ספיקא דדינא שהבשר כשר אליבא דכ"ע להמטריפה לא יקרא מחמיר כי אם מחמר ומאבד ממונם של ישראל ובמקום ת"ח הוי גס לבו בהוראה כיון שלא שאל על הדין וצור ישראל יצילנו משגיאות אכי"ר עכ"ל מרן הריק"ש ז"ל:

הנה ברור בדברי מרן הריק"ש זלה"ה שרש"י והרי"ף והרמב"ם ז"ל פליגי על רבינו אליעזר הלוי שהביא הרא"ש ז"ל ועל ראבי"ה שהביאו דבריו הגהות אשירי וזה מפורש בדבריו שכך כתב וזכינו להבין דעת רש"י והרי"ף והרמב"ם דלא אסרי מפני שנמצא מעט מים במוח אפילו מגולין לעצם או לקרום ועוד כתב ועלה בידינו שדין נמצאו מים במוח פלוגתא דרבוואתא ע"כ:

הרי ברור ומפורש בדבריו דרש"י והרי"ף והרמב"ם ז"ל פליגי על דברי רבינו אליעזר וראבי"ה:

והנך רואה אתה המעיין שאי אפשר בשום אופן לומר שרבינו הגדול רבן של כל ישראל מרן הר"י קארו זלה"ה יסבור דפליגי רש"י והרי"ף והרמב"ם והר"ן ז"ל על רבינו אליעזר וראבי"ה ז"ל דאם איתא דס"ל דפליגי מן הנמנע שלא יזכור מחלוקתם:

ולא עוד אלא לדרך רבינו הגדול מרן הר"י קארו ז"ל הרי"ף והרמב"ם ז"ל הם הם עמודי הוראה והם העמודים שבית יוסף סמוך עליהם כמבוא' בהקדמתו וכ"ש דרש"י והר"ן אזלי בשיטתם וכ"ש שהרא"ש ז"ל למי שדעותיו מכוונות ימצא שהוא ג"כ אזיל בשיטת הרי"ף ז"ל שהרי העתיק דברי הרי"ף ז"ל כמנהגו ולא חלק עליהם על כרחין לומר דלא פליג אהרי"ף ז"ל אלא ס"ל כוותיה:

א"כ לפי דרך מרן הר"י קארו זלה"ה אם איתא דהרי"ף ורש"י והר"ן והרמב"ם והרא"ש פליגי על רבי אליעזר וראבי"ה היה פוסק הדין כרש"י והר"ן והרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל ודלא כראבי"ה וכרבי אליעזר אלא אם היה חושש לסברתם אחר אשר היה פוסק הלכה כעמודים אשר בית יוסף נשען עליהם ואח"כ היה מעלה סברתם בלשון יש אומרים אלא ודאי סבירא ליה לרבינו הגדול מרן הר"י קארו זלה"ה דלא פליגי אלא דברי הרמב"ם ודעמיה סתומים כדברי הגמ' ורבינו אליעזר וראבי"ה ז"ל פירשו לנו הסתום לקולא דלא אסרינן הומרך המוח ונשפך כמים אלא כשהמים מגולין לקרום ולפיכך לא הוצרך רבינו הגדול להזכיר שום חילוק אליבא דשום רב:

וגם להרא"ש ז"ל צריך לומר דסברת רבינו אליעזר לא פליגא דאם איתא דס"ל דפליגא לא הוה נקיט לה בהאי לישנא דכתב אלא הכי הוה ליה לכתוב אבל רבינו אליעזר כתב שמעשה בא לידו וכו' וזה מוכרח אין בו שום ספק זהו מה שהשיגה ידי יד כהה לפי קוצר דעתי וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אכי"ר בריך רחמנא דסייען בזכותיה דמרן לברר דעתו דעת עליונה כן ה' אלהינו יזכנו להבין ולהשכיל ללמוד וללמד לשמור ולעשות את כל דברי תלמוד תורתו באהבה וביראה אכי"ר:

תוכן העניינים

שות מהרף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה