שות מהרף· רבי יעקב פראג'י
סימן נו
שאלה
נמצאו מים בראש הבהמה בקדרת המוח בין הקדרה והמוח והמוח קיים מהו מי נאסרה הבהמה:
תשובה
כתב רבינו בעל הטורים ט"ו י"ד סימן ל"א ז"ל ואם חסר מן המוח מעט כגון שנרקב או נתמעך והקרום קיים כשרה אבל אם נימוח או נשפך כמים בתוך הקרום או שנתרכך עד שכיוצא בזה כחוט השדרה אם מעמידין אותו אינו עומד טרפה. וכתב הרב אליעזר בר נתן שמעשה בא לידו שנמצא בתוך הקרום מים ונחסר המוח כשיעור מקום המים והיה המוח מקיף המים סביב שלא היו מגולין כלל והתירו וכ"כ בה"ג כיון שהמוח מקיף המים הדרא בריא אבל אם אין המוח מקיף סביב סביב טרפה עכ"ל:
יש לדקדק בדברי רבינו בעל הטורים ז"ל דמדכתב ואם חסר מעט וכו' משמע דדוקא בחסר מן המוח מעט הוא דמכשיר ולפי זה מ"ש אבל אם נימוח או נשפך כמים וכו' טרפה הוא אפילו במעט מן המוח שנשפך טרפה דומה לכשרות שהתחיל בה ועלה כתב אבל אם נימוח משמע דבמציאות שהתחיל דהיינו שחסר מעט מן המוח כשרה באותו מציאות בעצמו דהיינו מעט מן המוח שנימוח טרפה:
וגם יש לדקדק כן מדברי הרב אליעזר ב"נ שהביא שנמצאו מים במוח וכו' פשוט שבמעט מים שנמצאו במוח ואין המוח מקיף את המים טרפה:
ומשמע ודאי דרבינו בעל הטורים ס"ל כהא דהר' אליעזר מדכתב וכתב הרב אליעזר וכו' משמע ודאי דלא פליג דאם איתא דפליג היה לו לכתוב אבל הרב אליעזר כתב וכו':
ועל זה קשיא לי על רבינו הגדול מוהר"י קארו ז"ל איך לא שת לבו לדברי הרמב"ם ז"ל דמשמע מדבריו דלא מטרפא בנימוח המוח אלא א"כ נשפך כל המוח כמים שכך כתב בפ"ו מהלכות שחיטה ז"ל המוח עצמו שנרקב או נתמעך והקרום קיים כשרה ואם נשפך כמים או כדונג טרפה עכ"ל:
הרי משמע דבכל המוח שנשפך כמים הוא דטרפה. וא"כ יש לתמוה על רבינו הגדול למה לא הביא דברי הרמב"ם דחלוק על רבינו בעהט"ו:
וגם דברי הרי"ף ז"ל משמעם כדברי הרמב"ם ז"ל:
לכן נראה לי להביא סוגיית הגמ' ובעזר הנותן לאדם דעת יתבררו ויתלבנו הדברים גרסינן בפרק אלו טרפות דף מ"ה ע"ב ת"ר חוט השדרה שנפסק ברובו דברי רב"י רבי יעקב אומר אפילו ניקב אמר רב הונא אין הלכה כרבי יעקב וכמה רובו רב אמר רוב עורו ואמרי לה רוב מוחו מאן דאמר רוב מוחו כ"ש רוב עורו למ"ד רוב עורו רוב מוחו מאי ת"ש דאמר ניולי אמר רב הונא רוב שאמרו רוב עורו מוח זה לא מעלה ולא מוריד רב נתן בר אבין הוה יתיב קמיה דרב בדיק ברוב עורו ולא בדיק ברוב מוחו א"ל אם רוב עורו קיים מוח זה לא מעלה ולא מוריד אמר רבה ב"ב חנה אמר רבי יהושע בן לוי נתמרך פסול נתמסמס פסול איזו היא המרכה ואיזו היא המססה המרכה כל שנשפך כקיתון המססה כל שאינו יכול לעמוד בי רב אמרי נתמסמס פסול נתמזמז כשר מתיבי רבי שמעון בן אלעזר אומר בהמה שנתמזמז מוחה טרפה ההיא נתמסמס איתמר ופירש"י המרכה לשון מורך שנתרכך ונעשה המוח בתוך הקרום כמים ונשפך מראשו לסופו ומסופו לראשו ואם היו נוקבין אותו היה יוצא דרך הנקב ואינו יכול לעמוד שנעשה צלול אבל לא כ"כ שיהא נשפך כקיתון של מים אבל כשאוחזין אותו בידו ומניח קצתו למעלה מידו הוא נכפף ונופל וכל הני נתמרך נתמסמס בכלל נפסק החוט הן דקים להו לרבנן שמתוך ליקוי זה עתיד לינקב וליפסק א"כ אין פיסוק גדול מזה אע"ג דאמרינן מוח זה לא מעלה ולא מוריד הני מילי בהפרדה אבל בהמרכה לא:
נממזמז נתרוקן מהמוח מקצתו מאיליו ע"כ וז"ל הר"ן הומרך ונתמסמס אחוט השדרה קאי המרכה לשון מורך שנתרכך ונעשה המוח בתוך הקרום כמים ונשפך מראשו לסופו ומסופו לראשו ואם היו נוקבין אותו היה יוצא דרך הנקב אבל נתמסמס שנעשה צלול ואם כשאוחזין אותו ומניח קצתו למעלה מיד אינו יכול לעמוד מפני שהוא צלול אבל לא כ"כ שיהא נשפך כמים וכל הני המרכה והמססה בכלל נפסק החוט דקים להו לרבנן שמתוך לקוי זה עתיד לינקב וליפסק אי נמי אין פיסוק גדול מזה ואע"ג דאמרן מוח זה לא מעלה ולא מוריד הני מילי בנפרד אבל בהמרכה והמססה הפסק הוא והני פיסולי דהמרכה והמססה הוא הדין נמי למוח הראש והכי מוכח בגמרא עכ"ל וז"ל הרא"ש ז"ל ומדמקשה ממוח הראש אחוט השדרה אלמא המרכה והמסס' פוסלת במוח עכ"ל:
יש לדקדק לכאורה מדברי רש"י והר"ן ז"ל שכתבו ונשפך מראשו לסופו ומסופו לראשו דלא מטרפא אלא א"כ הומרך כל המוח כולו מראשו לסופו וזה ברור בדבריהם יותר מדברי הרמב"ם והרי"ף ז"ל:
וגם מרן הריק"ש ז"ל תקע יתד שלא תמוט בדברי רש"י והרי"ף והרמב"ם ז"ל דס"ל דלא מטרפא אלא א"כ הומרך כל המוח כולו ולפי זה גדלה התמיהא על רבינו הגדול מוהר"י קארו ז"ל איך לא שת לבו בפעם הזאת לדברי הרי"ף והרמב"ם ורש"י והר"ן ז"ל דלכאורה נראה דפליגי על רבינו בעהט"ו ז"ל להזכירם:
לכן נראה לע"ד דקושטא דמלתא לאו כדקס"ד:
נקוט יסוד מוסד בידך החזק בו אל תרף דהאי דינא דהומרך המוח ונתמסמס. איתמר בגמרא במוח חוט השדרה. אלא מדמותבינן ממוח הראש אמוח דחוט השדרה שמעינן דמוח חוט השדרה ומוח הראש כי הדדי נינהו ופיסולי דהמרכה והמססה פסלי נמי במוח הראש:
נמצינו למדין מה שפירשו רש"י והר"ן ז"ל הומרך שנשפך כמים מראשו לסופו וכו' הוא במוח חוט השדרה ואם הפרש דבריהם שכתבו ונשפך מראשו לסופו וכו' רוצה לומר שנשפך כל המוח מראשו לסופו צריך אתה לומר שנשפך כל מוח חוט השדרה מראשו דהי' מהפולין עד פי פרשה שלישית וזה אי אפשר דהא דין דפסול דהומרך המוח או נתמסמס הוא מדין דנפסק עור מוח חוט השדרה הוא וכיון דבנפסק עור חוט השדרה במקום אחד פסול הוא הדין הומרך מוח חוט השדרה במקום אחד פסול דעתיד העור שכנגד ההמרכה ליפסק:
עוד דייקנא בדברי רש"י שכתב נתמזמז נתרוקן מהמוח מקצתו מאליו ואי אמרת מה שכתב רש"י ונשפך מראשו לסופו וכו' ר"ל כל המוח קשיא מאי הא דכתב נתמזמז נתרוקן מהמוח מקצתו והלא במקצת המוח הא אמרת אפילו הומרך ונשפך כמים כשרה דהא אמרת מה שכתב רש"י ז"ל ונשפך מראשו לסופו וכו' בכל המוח דלא מפסלא אלא בהומרך כל המוח כולו דמנה משמע הא הומרך מקצתו כשרה אלא לאו שמע מינה דמה שכתב רש"י ונשפך מראשו לסופו וכו' לא קאי אכל המוח אלא אמקום שהומרך שאותו מקום נשפך מראשו לסופו וכו':
עוד דיקנ' בדברי רש"י והר"ן ז"ל שכתבו וכל הני נתמר' נתמסמס בכלל נפסק חוט הן דקים להו לרבנן שמתוך ליקוי זה עתיד לינקב וליפסק א"כ אין פיסוק גדול מזה אע"ג דאמרן מוח זה לא מעלה ולא מוריד הני מילי בהפרדה אבל בהמרכה והמססה הפסק הוא עד כאן:
דוק בדברי רש"י והר"ן דהוקשה להם מה נשתנה הומרך המוח דפסול מנפסק דאמרינן ביה מוח זה לא מעלה ולא מוריד:
ותירצו דהומרך אין פיסוק גדול מזה דהא דאמרי' מוח זה לא מעלה ולא מוריד הוא בהפרד' אבל בהמרכה והמססה הפסק הוא:
מלשונם זה משמע ודאי דמאי דאמרינן הומרך חוט השדרה הוא לא הומרך אלא במקום אחד דומיא דהפרדה שהיא במקום אחד דהא קרי להמרכה הפסק:
עוד שאם תאמר בהומרך צריך שיומרך כל המוח מראשו לסופו מה מקום להקשות מה נשתנה הומרך המוח מנפסק דאמרינן ביה מוח זה לא מעלה ולא מוריד:
והלא הדבר ברור לכל שאינו דומה נפסק שהוא בכחו ובמקום אחד להומרך שנפסד ואבד ושהוא בכל המוח מהפולין ועד פי פרשה שלישית רב המרחק ביניהם הרבה מאד כרחוק מזרח ממערב אלא ודאי כדאמרן דמאי דאמרינן הומרך פסול נתמסמס פסול הוא אפילו בהומרך במקום אחד דהמרכה חשיבא הפסק דעתיד העור שכנגדו ליפסק:
עוד כיון דאמר דהמרכה פוסקת העור אם אתה אומר צריך שיומרך כל המוח מראשו לסופו א"כ צריך אתה לומר שצריך שיפסק ויבלה עור השדרה כולו מראשו לסופו ואין הדבר כן אלא כשיפסק עור מוח השדרה בכל מקום שיהיה פסול והוא הדין כשיומרך המוח בכל מקום שיהיה פסול דהא בהא תליא:
הרי נתבאר דמה שכתבו רש"י והר"ן ז"ל ונשפך מראשו לסופו וכו' לא בכל המוח קאמרי אלא רוצה לומר אותו מקום שהומרך ונעשה מים נשפך מראשו לסופו וכו':
וכיון שכן הוא הדין למוח הראש שהומרך מקצתו ונשפך כמים טרפה דהא שוה מוח הראש למוח חוט השדרה בדין זה:
גם דייקנא בדברי הרמב"ם ואשכחנא דקושטא דמלתא כדכתיבנא שהרי הרמב"ם ז"ל כתב טרפות מוח הראש שהומרך ונשפך כמים בהדי דינא דנקובה ומדינא דנקובת קרום מוח הראש מטריף כמו שמבואר בריש פ"ו מהלכות שחיטה וכן כתב רבינו הגדול ז"ל בכסף פ"י וז"ל נמצאו כל הטרפיות וכו' הנה רבינו כתב בפ"ה שמיני הטרפיות הם שמנה והם סוגים כוללים ותחת כל סוג כתב המינים הראויים תחתיו תחת סוג נקובה פרט כ"ו טרפיות א' ניקב קרום של מוח ב' נתמסמס המוח עצמו וכו':
הרי דין הומרך מוח הראש ונתמסמס מדין נקובה שעתיד לינקב קרום של מוח מטריף לה ואי אמרת דס"ל להרמב"ם דהומרך המוח לא מטריף אלא כשיומרך כל המוח וישפך כקיתון של מים קשיא טובא דהרי זו חסרת המוח ומה צריך לנקיבת הקרום תיפוק ליה דהרי היא חסרת המוח שהוא אבר דתלוי בו נפש כל חי וחשיבא מתה מצד המוח בעצמו דודאי גדול חסרון המוח מחסרון שאר אברים דמטרפא בהו וכיון שכן בהדי סוג דחסרה הוה ליה לאוקומה אלא ודאי הא דכתב הרמב"ם המוח עצמו שנרקב וכו' ואם נשפך כמים וכו' טרפה הוא אפילו במקצת המוח שנשפך טרפה:
וא"ת אין מכאן ראיה דהרי הרמב"ם ז"ל לא מנה תחת סוג חסרה אלא חסרון אבר שאפ' לינטל או ליחסר ותחיה הבהמה קצת זמן וכמו שכתב רבי' הגדול ז"ל בכסף פ"י ואע"פ שדעת רבינו שכל אבר שאם ניקב טרפה ה"ה אם ניטל או חסר או נמצא יתר מ"מ לא מנה בחסרי ונטולי ויתרי אלא אבר שאפשר לינטל או ליחסר ותחיה הבהמה קצת זמן אבל אברים שאם ינטלו אי אפשר לה להתקיים אפילו שעה אחת לא מנאם שזו לא תקרא טרפה אלא נבלה וכן אבר שאי אפשר לה להבראות חסרה ממנו כגון מוח ולב ושט וקנה לא מנאם מפני שהם דברים שנמנע מציאותם עכ"ל א"כ נשפך כל מוח הראש כמים שאי אפשר לחיות אפילו שעה אחת לא ימנה בחסרה הא לאו מלתא היא שאם אתה אומר' כן אדרבא משם ראיה דמטונך אתינא עלך דכיון דהומרך כל המוח אי אפשר למנותו בחסרה דאי אפשר לחיות אפילו שעה אחת א"כ בהדי טרפה אין למנותו דהוה ליה נבלה. אלא מאי אית לך למימר על כרחך אית לך למימר דמדאסר לה משום טרפה מכאן ראיה דלא מיירי בהומרך כל המוח אלא במקצתו דאפשר לה לחיות קצת זמן דהויא טרפה וזו ראיה לע"ד שאין עליה תשובה:
עוד אם איתא דס"ל הרי"ף והרמב"ם ז"ל דצריך שיומרך כל המוח ולישפך כמים היה להם לבאר ולכתוב ואם נשפך כל המוח וכו':
גם דייקנא בדברי הרא"ש ז"ל ואשכחנא כדכתיבנא וז"ל הרא"ש ז"ל ואם הומרך או נתמסמס פסול הומרך שנשפך כקיתון נתמסמס שנמס כדונג מפני האש וכשמעמידין אותו אינו יכול לעמוד פסול נתמזמז נתרוקן מעט כשרה ע"כ והוא לשון הרי"ף אלא שהרי"ף פירש נתמזמז נתנדנד הרי הרא"ש ז"ל הביא לשון הרי"ף כמנהגו ולא חלק עליהם משמע ודאי דס"ל כהרי"ף ז"ל. וזה פשוט ליודעי מנהג הרא"ש ז"ל שמעתיק דברי הרי"ף ז"ל:
ואחר כתב הרא"ש ז"ל וז"ל וכתב רבינו אליעזר הלוי שמעשה בא לידו שנמצא בתוך קרום של מוח מים ונתחסר המוח כשיעור מקום המים והיה המוח מקיף המים סביב סביב שלא היו מגולין כלל והכשירו וכן מצא אח"כ כה"ג שכתב כיון שהמוח מקיף את המים הדרא בריא אבל כשאין המוח מקיף את המים סביב סביב מכל רוח טרפה עכ"ל:
מדברי הרא"ש ז"ל משמע דס"ל כהוראת רבינו אליעזר ז"ל דבנמרך קצת מהמוח והיה מים אם המים מגולין לקרום טרפה מדכתב וכתב הר' אליעזר וכו' דאי סברת הרב אליעזר פליגא על מה שכת' היה לו לכתוב אבל הר' אליעזר כתב שמעש' וכו' וזה פשוט:
הרי הרא"ש ז"ל ס"ל כהרי"ף ז"ל וכהוראת הרב אליעזר הלוי ז"ל. ואי אמרת דהרי"ף ז"ל ס"ל דלא מיטרפא עד שיומרך כל המוח וישפך כמים אי אפשר לומר דרב אליעזר ס"ל כהרי"ף אלא על כרחין לומר דפליג דהא ברור לרב אליעזר כשהומרך מעט מהמוח טרפה וא"כ קשיא איך הרא"ש מזכה שטרא שכתב שתי סברות בלי מחלוקת אלא מאי אית לך למימר אלא ודאי על כרחין לומר מדהביא הרא"ש דברי הרי"ף ז"ל ודברי הרב אליעזר בלי מחלוקת סבירא ליה דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי דמ"ש הרי"ף הומרך שנשפך כקיתון לא בכל המוח אלא במקצת ש"מ:
הרי נתבאר ממה שכתבנו דלדעת כל הפוסקים רש"י והרי"ף והרמב"ם והר"ן והרא"ש ורבינו בעהט"ו ז"ל דבהומרך קצת מהמוח ונשפך כמים טרפה:
ובזה נסתלק מה שתמהנו על רבינו הגדול רבן של כל ישראל מוהריק"א ז"ל איך לא שת לבו לדברי רש"י והרמב"ם וכו' ע"כ לומר שכך היא דעת רבי' הגדול ז"ל שרש"י והרי"ף והרמב"ם והר"ן ז"ל סבירא להו כדעת רבי' בעל הטורים ז"ל והרא"ש ורבינו אליעזר הלוי ז"ל ומשום הכי לא חש להזכיר דעת רש"י והרמב"ם והר"ן ז"ל:
ודברי רבינו הגדול ז"ל שהעלה על שלחנו הטהור בס' יו"ד סי' ל"א כך מוכיחים בהידיא שכת' ז"ל המוח עצמו שנרקב מעט ממנו או נתמעך והקרום קיים כשרה ואם נשפך כמים או כדונג טרפה ואם נמצאו מים בתוך הקרום ונחסר מהמוח כשיעור המים אם המוח מקיף המים סביב שלא היו מגולין כלל אפילו לקרום כשרה והוא הדין אם היו המים מונחים בתוך שלפוחית קטנה שאם היה המוח מקיפה שלא היתה מגולה אפילו לקרום כשרה ואם לאו טרפה עכ"ל:
הרי רבי' הגדול כתב דברי הרמב"ם והרי"ף ודברי רבי' אליעזר מעורבין יחד כאילו הם דברי אחד:
שמעינן מנה דס"ל לרבינו דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי:
וא"ת עדין מבעיא לן דמנא לן דהני רבוואתא רש"י והרמב"ם ודעמהון יסברו כרבי' אליעזר דכשהמ' מקיף את המים סביב כשרה דבשלמא הרא"ש הא איכא הוכחה דסבר כרבי אליעזר אלא הרמב"ם ודעמיה מנלן דסברי כרבי' אליעזר אלא אדרבא מדכתבו סתם ולא חילקו לכאורה משמע דבהומרך המוח ונשפך כמים דבכל גוונא בין מקיף המוח את המים בין אינו מקיף טרפה:
הא לא קשיא ולא מידי דידוע הוא דבהרבה מקומות מעתיקין דברי הגמרא כצורתם וקי"ל דהיכא דמייתו דברי הגמרא כצורתם וחזינן לשאר רבוותא דמחדשי בההיא מימרא דגמ' שום חידוש אית לן לאוקמי ההוא חידוש נמי כדברי הרי"ף והרמב"ם דאמרינן הוא דברי הרי"ף והרמב"ם הן הם דברי הגמרא מאי דאיכא לפרושי דברי הגמרא הכי נמי איכא לפרושי דברי הרי"ף והרמב"ם ובית יוסף מלא מזה פוק דוק ותשכח טובא ובנדון זה לא כתבו הרי"ף והרמב"ם ז"ל אלא לשון הגמרא בלחוד וכיון שכן כל מה דאיכא לחדש בדברי הגמרא הכי נמי אית לן לחדש ההוא חידושא בדברי הרי"ף והר"מ במז"ל:
וכיון דחידושא שחידש רבינו אליעזר ז"ל ויהיב טעמ' דמסבר הוא הדין נמי אית לן לאוקומי האי חידושא דרבי' אליעזר בדברי הרי"ף והרמב"ם ז"ל:
דהא האי קושיא איתא נמי לרבי אליעזר מדברי הגמרא דמנא ליה דהכי כוונת הגמרא לחלק בין המוח מקיף את המים לאינו מקיף דהא גמ' סתמא אמרה הומרך או נתמסמס פסול ולא חילקה בין מקיף לאינו מקיף לכאורה משמע דבכל גוונא בין מקיף בין אינו מקיף פסול:
אלא דרבינו אליעזר ז"ל חידש לך דכיון דטעמא דגמרא דפסול בהומרך המוח משום דעתיד הקרום לינקב כיון שכן דוקא בהומרך ולא מקיף המוח את המים שמגולין לקרום שאין מגין על הקרום מהמים הוא דפסול אבל כשהמוח מקיף את המים שאז המוח מפסיק בין המים לקרום ומגין עליו הדרא בריא וכשרה כיון שכן אית לן לפרושי בדברי הרי"ף והרמב"ם הכי:
ומכלל מה שכתבנו למדנו שאין צריך לימרך כל המוח אלא אפילו לא הומרך אלא מעט מהמוח ונשפך כמים ואין המוח מקיף את המים טרפה:
גם למדנו בהומרך המוח דלא מיטרפא אלא בהומרך גופו של מוח עצמו ונשפך כמים וזה ברור מפשט הגמ' ומדברי כל הפוס' מחברי הלכות ז"ל:
א"כ לפי זה אם נמצאו מים במוח והמוח קיים שלא חסר ממנו כלום כשרה:
עוד למדנו מדברי רבינו הגדול שהעלה על שלחנו הטהור שאם נמצאת שלפוחית קטנה במוח מלאה מים דינה כמים שנמצאו בתוך המוח שאם המוח מקיף את השלפוחית סביב שאינה מגולה אפילו לקרום כשרה ואם לאו טרפה:
נשאר עלינו לדעת הא דכתב רבינו הגדול בשלחנו הטהור סימן ל"א ז"ל והוא הדין אם המים מונחים בתוך שלפוחית קטנה שאם היה המוח מקיפה שלא היתה מגולה אפילו לקרום כשרה ואם לאו טרפה עכ"ל חידוש זה דהמים מונחים בשלפוחית מאין הביאו:
דע שעל מה שכתב רבינו בעל הטורים ז"ל בסימן ל"א בשם הרב אליעזר ב"נ כתב רבינו הגדול מוהריק"א ז"ל וז"ל ובהגה' אשירי כתוב ג"כ מעשה זה בשם ראבי"ה וכתב עוד ושוב בא מעשה לידו שהיו המים מונחים בתוך שלפוחית קטנה והיתה השלפוחית מונחת במוח והיה המוח מקיפה ולא היתה מגולה כלל אצל הגולגולת ואצל הקרום של מוח והכשיר וכן ראה כה"ג שהכשיר בענין זה אבל כשאין המוח מקיפו סביב שמגולה השלפוחית אצל הקרום והגולגולת אפילו מקצת או שהיתה מונחת בין הקרום והגולגולת טרפה עכ"ל:
הרי למדנו דדין השלפוחית שכתב רבינו הגדול בשלחנו הטהור יצא לו מדברי ראבי"ה ז"ל שהביאו הגהו' אשירי:
אבל לא העלה רבינו הגדול על שלחנו הטהור מדברי ראבי"ה דהגהות אשירי אלא דין מים שנמצאו בשלפוחית קטנה והיתה השלפוחית מונחת במוח:
אבל מה שכתוב בסוף דבריהם או שהיתה מונחת בין הקרום והגולגולת טרפה זה השמיט אותו ולא העלה אותו על שלחנו משמע ודאי דלא ס"ל. וטעמו ברור דכיון שכתב רבינו הגדול המוח עצמו שנרקב וכ' הרי לא הטריף אלא כשגוף המוח עצמו הומרך ונשפך כמים לא במים שבאו ממקום אחר וכיון שכן בשלמא במים שנמצאו בשלפוחית והיתה מונחת במוח אמרינן מקום השלפוחית היה מוח והומרך ונעשה מים ועלתה שלפוחית על המים שנמצא גוף המוח עצמו הומרך ונתקלקל אבל במים או שלפוחית שנמצאו חוץ לקרום המוח בין הקרום לגולגולת והמוח קיים כשרה דמהיכא תיתי לן למטרפה וזה ברור כפי מה שהעלו רש"י והרי"ף והרמב"ם והר"ן וכל הפוסקים:
נמצא שסברת ראבי"ה בהא שמטריף בשלפוחית שנמצאת בין הקרום לגולגולת ומוח קיים היא סברא יחידית לגבי כל הפוסקים ולכך לא חש לה רבינו ה0גדול והשמיט אותה ולא העלה אותה על שלחנו הטהור:
וזה דלא כרבינו בעל המפה דחש לה והעלה אותה בסימן ל"א סעיף ב' וז"ל וכן אם השלפוחית מונחת בין הקרום והגולגולת (הגה' אשירי פא"ט) טרפה היה ספק אם היה מכוסה במוח או לא טרפה ע"כ:
ואנו אין לנו אלא דברי רבינו הגדול מוהריק"א ז"ל דנימוקו עמו:
זהו מה שהשיגה ידי יד כהה בעניי כתבתי והאמת:
שזו היתה דעתי והיה הדבר פשוט לי שאין צריך להעלותו על ספר:
ומה שעוררני עכשיו הוא שנזדמנו לי עתה תשובות מרן הריק"ש זלה"ה וראיתי שתקע יתד חזקה בדברי רש"י והרי"ף והרמב"ם ז"ל שלא הטריפו מוח הראש אלא כשהומרך כל המוח ונשפך כמים כולו מראשו לסופו והרבה לחזק את דבריו וכשראיתי תוקף דבריו זחלתי ודחלתי ואירא מחוות דעי כי מה אני נחשב לפניו כבר בי רב דחד יומא חזרתי ואמרתי הנה מצוה עלינו בתורה ולא תענה על ריב לנטות אחרי רבים להטות ותרגם אנקלוס ולא תתמנע מלאלפא מה דבעינך על דינא בתר סגיאי שלם דינא מצות בוראי זו היא שהחזיקתני לכתוב מה שנראה בעיני עניי ודלותי ולא לחלוק על דבריו ח"ו אלא להראות פנים לסברת רבינו הגדול רבן של כל ישראל מרן הר"י קארו זלה"ה ואלהי הצבאות יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אכי"ר: