אור ברסלב
שות מהרף סימן לז

שות מהרף· רבי יעקב פראג'י

סימן לז

סימן לו

שאלה

אלמנה גנבה כלים מבית אחד ומשכנה אותם ביד אחד ונודע הדבר והאשה שנגנבו הכלים מביתה תפסה שמלת האלמנה על כליה יורנו מורה צדק אם יש בזה משום לא תחבול בגד אלמנה ושכרו כפול מן השמים:

תשובה

אע"ג דקי"ל אף ע"ג דהאיש נמכר בגנבתו אין האשה נמכרת בגנבתה מ"מ יש לחלק דדוקא לענין שתהא נמכרת בגנבתה הוא דאמרינן דלא דהוי שעבוד הגוף דהא קי"ל דאפילו שעבד הלוה גופו למלוה להיות נחבש אין בשעבודו ממש ולא יחבש על החוב ואדרבא איכא למילף מהכא דאע"ג דכתיב כי לי בני ישר' עבדים ולא עבדים לעבדים להיות גופם משועבד לעבד לוה להיות נחבש אפילו הכי כי גנב ועשה עבירה ונתחייב ממון גנבתו ואין בידו לשלם דמי הגנבה שגנב כתיב ונמכר בגנבתו הואיל והאי ממון נתחייב בו מחמת עברה הפקירה התורה את גופו לימכר כעבד לשלם הממון שנתחייב בו בעברה כ"ש וקו' הכא בבגד אלמנה שגנבה שהתורה הפקירתו להיות נחבל על גנבתה ויש עוד ראיה מטעם אחר גרסינן בפרק המקבל דף קט"ו ע"א תנו רבנן לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו לביתו אי אתה נכנס אבל אתה נכנס לביתו של ערב וכן הוא אומר לקח בגדו כי ערב זר וגומר וכו' לצד שני לביתו אי אתה נכנס אבל אתה נכנס לשכר כתף לשכר חמר לשכר. פונדק לשכר דיוקנאות יכול אפילו זקפן עליו במלוה תלמוד לומר משאת מאומה ופרש"י ז"ל לביתו של לוה במלוה אי אתה נכנס אבל אתה למשכנו חוב אחר שאינו מלוה ע"כ הרי לא הזהירה התורה הזהרת דלא תבא אל ביתו וכו' אלא על חוב שהוא מלוה אבל חוב שאינו מלוה לא הזהירה אלא מותר לבא אל ביתו לעבוט עבוטו והדברים ק"ו ומה בחוב שאינו מלוה ואין בו עברה התירה התורה לבא אל ביתו ולעבוט עבוטו בחוב שאינו מלוה ובא בעברה לא כל שכן:

תוכן העניינים

שות מהרף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה