אור ברסלב
שות מהרף סימן כז

שות מהרף· רבי יעקב פראג'י

סימן כז

סימן כו

שלחן ערוך א"ח ס' רנ"ג סעיף ג' המשכים בבקר וראה שהקדיח תבשילו וירא פן יקדיח יותר יכול להסירו ולהניח קדרה ישנה ריקנית על פי הכירה ואז ישים הקדרה שהתבשיל בתוכה על גבי הקדרה ריקנית ויזהר שלא ישים ע"ג קרקע ושתהיה רותחת עכ"ל וכת' עליו הרב הר' ישראל בנימן זלה"ה וז"ל לא נמצא דין זה אלא בהגהות מרדכי והביאו בית יוסף בדף קס"ו ב' ובמרדכי דף קע"ח ע"ד למ"ד מלאכה שאינה לגופה חייב גם זה יהיה חייב משום מלבן אם הקדרה של מתכת ולדעתי שזה אסור בכל ענין ואפילו בשל חרס ישנה וראי' מההוא גברא דאנח כוזא דמיא אפומא דקומקומא ונזהיה רבא משום דאולודי קא מוליד הכא נמי אולודי קא מוליד חום בקדרה הישנה ואסיר וכ"ת שאני הכא שאינו מתכוין לחמם אלא להגן אכתי הוה ליה מלאכה שאינה צריכה לגופה וחייב עליה לדעת הרי"ף והרמב"ם ואפילו לדעת הפוסקים דפטור אסור מיהא הוי ובעל מגדל עוז בסוף דף פ"ט הביא לשון הירושלמי האי מאן דשחין חסף חייב משום מבשל פירו' שמחמם כלי חרס עכ"ל מה שכת' אם הקדרה של מתכת אסור כן נראה גם מדברי רבינו שהרי כתב ולהניח קדרה ישנה ריקנית וסתם קדרה היא של חרס. ועוד דלא שייך חילוק בין ישנה לחדשה אלא בשל חרס דבשל מתכת בין חדשה בין ישנה משחממו עד שתעשה גחלת הרי זה תולדת מבשל כמבואר בדברי הרמב"ם ז"ל פ"ט מה' שבת אבל בשל חרס לא שייך בה מלאכה אלא בחדשה שמחסמה והיא גמר מלאכתה וחייב משום מבשל כמבואר ג"כ שם כדאמרי' בביצה פ' המביא דף ל"ד על בריית' א' נתן את האור וא' נתן את העצים וכו' בשלמא כולהו קא עבדי מעשה אלא שופת הקדרה מאי קעביד ותירצו הכא בקדרה חדשה עסקינן ומשום לבון רעפים נגעו בה ופרש"י בקדרה חדשה עסקינן שנותנין אותה ריקנית על האור לחסמה הרי דדוקא בחדשה הוא דאיכא מלאכה דחסימה אבל בישנה ליכא מלאכה. ומה שכתב ולדעתי שזה אסור אפי' בשל חרס ישנה וראיה מההוא גברא דאנח כוזא דמיא אפומא דקומקומא ונזהיה רבה וכו' הכא נמי אולודי קא מוליד חום בקדרה ישנה ואסיר אחר המחילה אני אומר דלא היא ולא דמיא כלל דגרסינן בפ' במה טומנין דף מ"ח ע"א רבה ורבי זירא איקלעו לבי ריש גלותא חזיוה לההוא עבדא דאנח כוזא דמיא אפומא דקומקומא נזהיה רבה אמר ליה רבי זירא מאי שנא ממיחם על גבי מיחם אמר ליה התם אוקומי קא מוקים הכא אולודי קא מוליד ופרש"י אפומא דקומקומא מיחם של חמין והכוזא היתה מלאה צונן מאי שנא ממיחם ע"ג מיחם דתניא בברייתא בסוף פירקין דשרי התם אוקומי קא מוקים שהמיחם העליון גם יש בו מים חמין והתחתון אינו אלא מעמיד חומו שלא יפיג ע"כ הרי דטעמא דאיסורא דעליה נזהיה רבא הוא משום דקמוליד חום במים שבכוזא לא משום הכוזא והטעם הוא דבמים אית בהו משום מבשל דהוי מלאכה גמורה וכיון שכן גזרינן במוליד בהו חום שלא יבא לעשות מלאכה. דכל מוליד איסורו מדברי סופרין כמבואר בפ"ב דביצה דף כ"ג ריש ע"א כתב רש"י דקא מוליד ריחא ונכנס בחרס שלא היה בו ריח ואסור מדרבנן שהמוליד דבר חדש קרוב הוא לעשות מלאכה חדשה ע"כ:

ומ"ש אכתי הוה ליה מלאכה שאינה צריכה לגופה כבר נתבאר דשופת קדרה ישנה ריקנית לא עביד מידי ולית בה מלאכה. ומ"ש ואפי' לדעת הפוסקים דפטור איסור מיהא הוי. גם זה ליתא דאפי' דאית להו מלאכה שאינה צריכה לגופה אית ביה איסורא אפילו דלא מיכוין היינו במידי דאית בה מלאכה אבל הכא לית בה מלאכה כלל כי לא מיכוין מותר גמור ומה שהביא מהירושלמי שהביא המגדל עוז האי מאן דשחין חסף היינו חסף חדש לא ישן ואליבא דהרב איכא להקשות טובא איך אנו מתירין להניח בשבת דבר שנתבשל כל צורכו כנגד המדורה ואפי' במקום שהיד סולדת כדאיתא בטו' א"ח ס' שי"ח שהרי מוליד בו חום ולהרב ליתסר מיהא משום דקא מוליד ביה חום וכן הא דתנן בהכא בחמין מע"ש שורין אותו בחמין בשבת ומוקמי לה הפוסקים דאפילו נצטנן וכן בסי' רנ"ג מתיר ליתן אנפאנאדא וכיוצא בה להתחמם כנגד לפי שאין דרך בשול בכך והיא סמ"ג וסמ"ק ורבי ירוחם משם הרשב"א ז"ל וגם מפירוש רש"י והרמב"ם והרמב"ן ז"ל על הא דתנן אין מרסקין לא את השלג ולא את הברד ההלכה עולה כדברי סמ"ק וסמ"ג ואף לדברי בעל התרומה ודעמיה דאסרי ליתן אינפאנאדא כנגד האש להתחמם הוא דוקא ביש בה שומן קרוש ועל ידי האש נימוח ונעשה משקה דקא מוליד האי משקה משום דמדמה לה לשבירת הברד:

אבל בדבר יבש דאין בו דבר הנימוס לא קאסרי בעל התרומה ודעימיה כמבואר בטור א"ח סי' שי"ח אלא עיקרן כיון דלית כאן איסור מלאכה והוא אינו מתכוין אלא להגן ליכא למגזר כמו שמתירין להניח כנגד המדורה לחמם מטעם כיון שאין בו משום ומניח בענין שאין דרך בשול בכך לא גזרינן הכא נמי דכוותה וקי"ל טובא מנה דהכא לא מכוין כלל לחמם אלא להגן בעלמא מה שאין כן במניח כנגד המדורה שמכוין להניח שם כדי להתחמם ואפילו הכי מותר:

תוכן העניינים

שות מהרף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה