שות מהרף· רבי יעקב פראג'י
סימן יב
שאלה
כתב רבינו הגדול מוהר"י קארו זלה"ה בשלחנו הטהור בהלכות שבת סימן רמ"ט סעיף ב' וז"ל אסור לקבוע בע"ש סעודה ומשתה שאינו רגיל בימי החול ואפילו סעודת אירוסין מפני כבוד השבת שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול וכל היום בכלל האיסור ולאכול ולשתות בלי קביעות סעודה אפילו סעודה שרגיל בה בחול כל היום מותר להתחיל מן הדין אבל מצוה להמנע מלקבוע סעודה שנהוג בה בחול מתשע שעות ולמעלה עכ"ל וקשיא לן מאי האי דקאמר אפילו סעודה שרגיל בה בחול דמשמ' לא מבעיא סעודה שאינו רגיל בה בחול דמותר דאדרבא סעודה שאינו רגיל בה בחול הוא דיש להחמיר טפי מסעודה שרגיל בה בחול:
תשובה
דע דיש שלשה מיני סעודות אחת היא מה שרגיל בה האדם בכל יום והאחת סעודה גדולה ומשתה שאין האדם רגיל בה בכל יום אלא לפרקי' כשיש לו איזה סיבה שבאו לו אורחים או שמחה או מריעות. והאחת היא סעודת עראי שהיא קטנה מהסעודה שרגיל בה בחול דכשיש לו איזה עסק וטרוד ואין לו פנאי לקבוע עצמו לסעודה שרגיל בה בחול ואוכל סעודתו בלי קבע:
נמצא דיש שתי סעודות שאין רגיל בהם בחול האחת היא סעודה גדולה דהיינו סעודה ומשתה והאחת היא קטנה שאינו קובע עצמו לה אלא אוכל אותה עראי כלפי האי סעודה הקטנה שאינו רגיל בה בחול הוא חידושיה דהאי אפילו שכתב רבינו הגדול בשלחנו הטהור:
והכי קאמר לא מבעיא סעודה קטנה שאינו רגיל בה בחול אלא אפילו סעודה שרגיל בה בחול מותר. וצריך לדעת דין זה מהיכן מקורו ואח"כ אפרש שיעור דברי רבינו הגדול ז"ל כתב רבינו בב"י בסי' זה כתב הרמב"ם אסור לקבוע סעודה ומשתה בע"ש מפני כבוד השבת ומותר לאכול ולשתות עד שתחשך ואעפ"י כן מכבוד השבת שימנע האדם מן המנחה ולמעלה מלקבוע סעודה כדי שיכנס לשבת כשהוא מתאוה לאכול ע"כ ופירש הרב המגי' שסעודה ומשתה שאינו נהוג בה בחול אסור לעשות בע"ש וכל היום בכלל האיסור ולאכול ולשתות בלי קביעות סעודה אפילו סעודה שרגיל בה בחול כל היום מותר להתחיל כרבי יוסי דפרק ערבי פסחים ולקבוע סעודה שרגיל בה בחול מצוה להמנע מתשע שעות ולמעלה לפי שסבור דקי"ל כרבי יוסי דאמר אוכל והולך עד שתחשך והיינו דוקא בלי קביעות סעודה עכ"ל ע"כ לשון רבינו בב' יוסף. הרי נתבאר שהדין הזה הוא מדברי הרמב"ם ז"ל וכפירוש הרב המגיד אלא שדברי מוהריק"א ז"ל יותר מסודרים על סדר דברי הרמב"ם בתוספת ביאור שמה שכתב הרמב"ם אסור לקבוע סעודה ומשתה בערב שבת וכו' פשוט הוא שלא אסר אלא סעודה גדולה שאינו רגיל בימי החול שכך הוא לשון סעודה ומשתה וכך הם דברי רבינו בש"ע והוסיף עוד לבאר ואפילו סעודת אירוסין שיש בה מצוה אסור וכל היום בכלל האיסור וכמו שפירש הרב המגיד ומ"ש הרמב"ם ומותר לאכול ולשתות עד שתחשך פשוט הוא שמתיר מן הדין לקבוע סעודה שרגיל בחול שהרי כתב עלה ואף ע"פ כן מכבוד השבת שימנע האדם מן המנחה ולמעלה מלקבוע סעודה דמהא משמע ודאי דמכבוד השבת שימנע מלקבוע סעודה מט' שעות אע"פ שמותרת מן הדין והשתא שיעור דברי רבי' מוהריק"א בש"ע כך הוא אסור לקבוע בע"ש סעודה ומשתה שאינו רגיל בימי החול ואפילו סעודת אירוסין (פי' שיש בה קצת מצוה) מפני כבוד השבת וכו' ולאכול ולשתות בלי קביעות סעודה (פי' בלי קביעות סעודה הנז' דהיינו סעודה ומשתה) אפילו סעודה שרגיל בה בחול וכו' (פי' לא מבעיא סעודה קטנה שאינו רגיל בחול דלית בה קביעות שמותר אלא אפילו סעודה שרגיל בה בחול דאית בה קביעות) כל היום מותר להתחיל מן הדין אבל מצוה להמנע מלקבוע סעודה שנהוג בה בחול מתשע שעות ולמעלה: