אור ברסלב
שות מהרף סימן ב

שות מהרף· רבי יעקב פראג'י

סימן ב

סימן א

ספק נזירות להקל כתב הריק"ש ז"ל ואפילו ספק נזירות שמשון כן דעת כל חכמי דורות הראשונים וריב"ל סי' פ"ז ורשד"ם י"ד סי' קל"א פסקו דספק נזירות להחמיר ולראשונים ז"ל שומעים וכן נראה דעת הרמב"ם בסתם מתניתין דפ"ד דטהרות מדסתם וכת' ספק נזירות להקל וצריך לומר דהרמב"ם ז"ל סמך על דברי רבא דאזלא סוגיי' דתלמוד' כוותיה סוף פ"ב דמסכ' נזיר ועיין שם בדברי התוספות ז"ל וסובר דכי מתרץ רבא אי תניא תני' בפ"ב דנדרים הכי קאמר הדעת נותנת דלא מפלגינן בדין נזירות דכיון דבסתם נזירות ספיקו חמור מודאו לא מעייל אינש בספיקא כלל אפילו הנודר בשמשון ומשום הכי פסקו ז"ל כסתמא דתלמודא דמסכת נזי' דאפילו ספק נזירות להקל וכן פסק ותני הרמב"ם ז"ל ספק נזירות וכו' ע"כ לשון הריק"ש ז"ל ומפני שראי' דברי הריק"ש מגומגמים שנר' שנפל בהם ט"ס ראיתי לכתוב הסוגי' דפ"ב דנדרים לברר הדברים מה שנ"ל לפרש בה פירוש שיסכים לדעת הריק"ש ז"ל תנן בפ"ב דף י"ח ע"ב סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל כיצד אמר הרי עלי כבשר מליח כיין נסך אם של שמים נדר אסור אם משל ע"ז נדר מותר ופירשו הרא"ש והר"ן ז"ל דבשר מליח ויין נסך משמע של שמים ומשמע של ע"ז ובגמרא והתנן ספק נזירות להקל אמר רבי זירא לא קשיא הא רבי אליעזר הא רבנן וכו' אמר אביי במאי אוקימתא לספ' נזירות להקל כרבי אליעזר אימא סיפא וכו'. אלא הא רבי יהודה והא רבי שמעון דתניא הריני נזיר אם יש בכרי זה מאה כור והלך ומצאו שנגנב או שאבד רבי יהודה מתיר ורבי שמעון אוסר ורמי דרבי יהודה א"ר יהודה מי אמר רבי יהודה לא מעייל איניש נפשיה לספיקא ורמינהי סתם תרומה ביהודה אסור ובגליל מותרת שאין אנשי הגליל מכירין את תרומת הלשכה טעמא דאין מכירין הא מכירין אסירא אמר רבא גבי כרי קסבר כל שספיקו חמור מודאו לא מעייל נפשיה לספיקא דאילו גבי נזיר ודאי מגלח ומביא קרבן ונאכל על ספיקו לא מצי מגלח אמר ליה רבי הונא ברבי יהודה לרבא נזיר עולם מאי אמר ליה נזיר עולם נמי חמור מודאו דאלו ודאו הכביד שערו מיקל בתער ומביא שלש בהמות ואלו ספיקו לא הריני נזי' שמשון מאי אמר ליה נזירות שמשון לא תניא אמר ליה והאמר רבי אדא בר אהבה תניא נזיר שמשון אמר ליה אי תני' תני' ע"כ בג' ופרש"י והתנן ספק נזירות להקל דאמרינן במסכת נזיר הריני נזיר אם זה פלוני נזיר שבא לנגדי והלך לו אותו שאינו יודע אם נזיר אם לאו אינו נזיר ונזירות היינו כנדרים והיכי קתני סתם נדרים להחמיר אלא הא רבי יהודה ברייתא דספק נזירות והא רבי שמעון מתני' דקתני סתם נדרים להחמיר מי אמר רבי יהודה לא מעיי' איניש נפשיה לספיקא כגון הכא דכשנדר לא על דעתיה דהכי נדר שאם נגנב הכרי הוי ספק אם היה שם מאה כור שיהא נזיר באותה ספיקא הא מכירין אסירא ואע"ג דבסתם נדר וספק אי בתרומת הלשכה אי בתרומת הגורן דמעייל איניש נפשיה לספיקא דאמרינן על דעת תרומת הלשכה נדר גבי כרי להכי מתי' רבי יהודה דקסבר לא מעייל איניש דכיון דספיקו חמור מודאו ודאי לא מעייל נפשיה באותה ספיקא לחומרא אלא על דעת כן ודאי נדר שאם הכרי בעין דמשכח ליה אם יש שם מאה כור דלהוי נזיר כדיניה אבל לא משכח ליה בעין דלהוי נזיר מספיקא לחומרא דגבי נזיר מספיקא הויא חומרא יותר מודאו דאילו נזיר ודאי איכא האי קולא דלסוף נזירות מגלח ומביא קרבנו ונאכל ואלו ספק נזירות דנגנב הכרי לא מצי מגלח לפי שאינו מגלח אלא על קרבן והא לא מצי לאתויי קרבן דדילמא לאו נזיר הוא וקא מייתי חולין לעזרה הילכך לא מעייל נפשיה בהאי ספיקא אבל גבי תרומה אמרי' מעייל נפשיה לספיקא דאלו אמר תרומת הלשכה מספיקא לא הוי טפי חומרא מודאי יותר אם אמר בפיו הרי עלי כתרומת הלשכה אמר הריני נזיר עולם אם יש בכרי הזה מאה כור דהכא ליכא למימר ספיקו חמור מודאו דאפילו בודאו דמדד הכרי ויש בו מאה כור לא יתגלח לעולם מאי איכא למימר אמאי לא מעייל נפשיה לספיקא אפי' היכי דאמר הריני נזיר עולם הוי נמי ספיקו חמור מודאו דאלו נזיר עולם הכביד שערו מיקל בתער ומביא שלש בהמות חטאת עולה ושלמים כדין נזיר ואלו ספק נזיר עולם לא מצי לאתויי קרבן דשמא לאו נזיר הוא אמר הריני נזיר שמשון דלא מגלח לעולם כלל מאי איכא למימר אמאי קאמר רבי יהודה מותר הא ליכא למימר דספיקו חמור מודאי אמר לא תני' לא אשכחן שום ברייתא דקתני הריני נזיר שמשון דליתיה כלל וכי אמר הריני נזיר שמשון דליחול עליה נזירות כלל משום דשמשון לא יצא נזירות מפיו דהא הוה מטמא למתים כי הוה קטיל להו הילכך לספיקא לא עייל נפשיה. והתני' נזיר שמשון שאומר הריני נזיר שמשון הרי הוא נזיר שמשון ואינו מיקל בתער ומטמא למתים כשמשון אי תניא תני' אם אשכחת ברייתא תניא דאיכא לתרוצה הכי משום הכי מתיר רבי יהודה דלא מעייל נפשיה לספיקא וליכא למירמא דרבי יהודה עכ"ל שני לשונות האחרונים דרש"י קשו לי טובא דמה שכתב לא אשכחן שום ברייתא דקתני הריני נזיר שמשון דליחול עליה נזירות כלל משמ' דליכא שום ברייתא דקתני דמאן דמקבל עליה נזירות שמשון שיחול כלל אלא קבלתו נזירות שמשון לאו כלום היא דלא מתפיס בדבר הנדור והעד על זה דיהיב טעמא וקאמר משום דלא יצא נזירות מפיו. וזה קשה להלמו והלא משנה ערוכה בפ"ק דנזיר תנן הריני כשמשון כבן מנוח וכ' הרי זה נזיר שמשון תו תנן התם מה בין נזיר עולם לנזי' שמשון נזיר עולם הכביד שערו מיקל בתער וכ' נזיר שמשון אינו מיקל וכו' הרי משנה ערוכה וסתמית ועוד האי סברא דשמשון לא יצא נזירות מפיו היא סברת רבי שמעון אבל רבי יהודה דפליג עליה ס"ל נזיר שמשון חיילא דבפ"ק דנזיר דף ד' תניא רבי יהודה אומר נזיר שמשון מותר ליטמא למתים שכן מצינו בשמשון שנטמא רבי שמעון אומר האומר נזיר שמשון לא אמר כלום שלא מצא' דשמשון שיצאה נזירו' מפיו. הרי הא דכתב רש"י לא יצדק אלא לרבי שמעון אבל רבי יהודה פליג עליה וס"ל נזירות שמשו' חייל ואנן בשמעתין קא שקלינן וטרינן אליבא דרבי יהודה. עוד יש לדקדק במה שגזר בסוף לשונו וקאמר הילכך לספיקא לא עייל נפשיה דמשמע דמשום הא דאמרן דלא חייל משום הכי לא עייל נפשי' לספיקא איך האי גזרה נפקא מהאי דאמרן ולא עוד אלא אדרבא אני רואה מהאי דכתב דליתיה לנזירות שמשון כלל לית כאן לא ספיקיה ולא ודאיה ולא שייך למימר לא מעייל איניש לספיקיה:

והנראה לע"ד הא דכתב רש"י לא אשכחן שום ברייתא דקתני הריני נזיר שמשון דליתיה כלל לא קאי להאומר הריני נזיר שמשון במוחלט ולא מזכיר דזהו משנה סתמית וברייתא מחלוק' דרבי יהודה ורבי שמעון וכדכתבנו אלא דברי רש"י קאי ברייתא דלעי' דכרי מחלוקת דרבי יהודה ורבי שמעון דעלה קא שקלי וטרו בגמרא וכמו שמוכיחין דברי רש"י דלעיל:

וכמו שפירשו הרא"ש והר"ן אלא שרש"י קצר בלשונו שסמך על המובן והכי הוא פירוש דברי רש"י לא אשכחן שום ברייתא בההוא מחלוקת דכרי רבי יהודה ורבי שמעון דנקיט לה בנזירות שמשון וקתני הריני נזיר שמשון אם יש בכרי זה וכ' דליתיה כלל פירוש להאי פלוגתא ליתיה כלל דלא שייכא דכי אמר הריני נזיר שמשון אם יש בכרי זה וכו' דליחול כלל כלומר דלא משכחת תנא דיימר שיחול דאפילו תנא דקאמר בנזירות דעלמא הריני נזיר אם יש בכרי זה וכו' דחייל דהוא רבי שמעון בר פלוגתיה דרבי יהודה הכא בנזירות שמשון ס"ל אפילו נדר בהידיא במוחלט בלא תנאי לא חייל דסבר דלא נדר בדבר הנדור דשמשון לא יצא נזירות מפיו ומה שכתב רש"י עוד הילכך לספיקא לא עייל נפשיה לא קאי אמאי דסליק מניה אלא קאי לתחלת הדברים שתירץ ואמר גבי כרי לא מעייל נפשיה לספיקא חזר כאן לקיים דבריו והכי קאמר מדלא אשכחן גבי נזירו' שמשון תניא הריני נזיר אם יש בכרי זה הרי זה נזיר שפיר מה דתריצנא לספיקא לא עייל נפשיה וכשחזר רבי הונא והקשה לרבא והא רבי אדא בר אהבה תניא נזיר שמשון על כרחין לפרש תני נזיר שמשון בלי מחלוק' רבי שמעון אלא דברי רבי יהודה בלבד והכי קתני האומר הריני נזיר שמשון אם יש בכרי זה וכו' הרי זה מותר דברי רבי יהודה וליכא מאן דפליג והשיב לו רבא אי תניא תני' ס"ל לרש"י דלא חזר בו רבא מתרוצא קמא ופירש"י דהכי הוא כוונת רבא אי אשכחן תניא האומר הריני נזיר שמשון אם יש בכרי זה וכ' רבי יהודה מתיר תני' כלומר שנויה היא בבית המדרש ולא משבשתא ואפילו הכי ליכא למרמא דרבי יהודה דאיכא לתרוצה הכי משום הכי דעתי' רבי יהודה דאפילו בנזירות שמשון טעמו דלא מעייל לספיקא זהו מה שנראה לע"ד בפירו' דברי רש"י ז"ל ונראה לע"ד דהטעם דבנזירות שמשון אע"פ שאין ספיקו חמור ס"ל דרבא דלרבי יהודה לא מעייל נפשיה לספיקא דהא רבא קאמר דטעמא דלא מעייל איניש נפשיה לספיקא דנזירות דעלמא הוא משום דספיקו חמור מודאו ומאי חומרו הוא דכשהכביד שערו לא מצי לגלח נמצא דמשום האי חומרא דלא מצי לגלח הוא דאמרינן לא מעייל נפשיה מספק להאי חומרא א"כ בנזירות שמשון דאית ביה האי חומרא בעצמה דאפילו הכביד שערו לא מצי לגלח כלל הוא הדין והוא הטעם דכיון דמשום האי חומרא לא מעייל איניש לספיקא מה לי ספיקו חמור מודאו מה לי ספיקו כודאו הא מ"מ אמרינן דהאי חומרא לא מעייל איניש נפשיה לא מספיקא הרי האי חומרא דאיתא בספק נזירות דעלמא איתא נמי בודאי נזירות דשמשון נמצא דנזירות שמשון בהאי חומרא שוה ודאו לספק נזירות דעלמא וכי היכי דאמרינן בנזירות דעלמא לא מעייל נפשיה להאי חומרא מספק הוא הדין בנזירות שמשון נמצא לפי זה כי קאמר רבא אי תניא תני' הדר ביה רבא לומר דהא דאמר' כל שספיקו חמור מודאו וכו' לאו דוקא צריך שיהיה הספק חמור מודאי אלא עיקר הדבר הוא בדבר שהוא חמור דלית ליה תקנה לא מעייל איניש נפשיה לההוא חומרא מספק אלא מתחלה דמיירי בנזירות דעלמא דלית ביה האי חומרא אלא בספיקו קאמר כל שספיקו חמור מודאו ולבתר איתבריר דלאו דוקא הוא ולפי זה על כרחין לומר דספק נזירות להקל גם בנזירות שמשון דהוא הדין והוא הטעם זה מה שנר' לע"ד להרחיב ולהביא ראיה לדברי מהריק"ש ז"ל שכתב לדברי הראשונים שומעין שכתבו שספק נזירו' להקל גם בנזירות שמשון:

תוכן העניינים

שות מהרף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה