שות מהרם מינץ· רבי משה הלוי מינץ
פג
שפתי כהן ישמרו דעת. כאשר לכל מודעת ושלום בלי מגרעת. אהו' שאי' ה"ה ואלו' כהנא רבה מהר"ר שמעון כ"ץ יצ"ו הנה בא לפני צעקת שאי' אהו' ה"ה מהר"ם צבי שי' על שכנגדו הח"ר דוד בכמה גווני'. חדא ששניהם נתרצו לדין לפני כ"ת ותשלח טענות לפני מורה השווה וכל זה מיאן אותו דוד וכאשר ראה מהר"ם צבי שרוצה לברוח מן הדין ולעבור על הזמנתו שהביא הוא עצמו מן הר"ר יוזמן כ"ץ מנוישטט עיכבו ע"י שמש העיר בתקנת ר"ג מ"ה וגם ע"ז עבר אותו דוד והלך לו ומעל בחרם ר"ג זהו דברי מה"רם צבי וכן צועק על כ"ת בצירוף ק"ק איך שתבע מכבודכ' שתתנו לו זה כתוב וחתו' כל המאורע שאירע לו לפניכם זכוות' וחובות' ואם יחפוץ גם אותה שכנגדו רצונו ובקשתו תתנו גם לאידך שכנגדו דוד וזה מאנתם מליתן לו את כל הנעש' לפניכם ע"כ צעק מה"רם צבי ואם כדבריו פליאה נשגבה בעיני הגם אתם חכמים יודעים דת ודין מ"מ זר אצלי ומאיזה טעם המניע' ואם אתרמי כה"ג באתרי דידי חלילה לעכבו שעה או חצי שעה לענות ולבטל זכוותה הלא איתא בריש הגוזל קמא אמר רבא שליח בית דינא מהימנה כבי תרי הני מיליה לשמותי כו' פירוש דמזמנינן ליה לבי דינא ולא אתי משמתי' ליה וכן איתא בסא"ז וז"ל שליח דרבנן שמעמי' איש לדין וחוזר השליח לב"ד ואומ' אינו רצה לבא מהמני' לי כבי תרי וה"מ לשמתינן אבל פתיח' לא כתבי' עליו עד דאיכא בי תרי עכ"ל ש"מ היכא דלא ציית לשליח ב"ד משמתי' ליה ואי איכא סהדי כתבי' עלי פחיחי מכ"ש וק"ו האי עובד' דידן דכב' אתי לב"ד וערק מן הדין ואזל לעלמא משמתי' ליה וכתבי' ליה פתיחי כיון דאיכ' סהדי שהוא ידוע לכ"ת ולכל הקהל ועוד עבר חר"ג ופורץ גדר ונא' ופורץ גדר ישכנו נח"ש ועוד עבר הזמנתו שהביא הוא עצמו וכן איתא בתקנת ר"ג מ"ה וז"ל במקום שיש שם חרם ב"ד אם יבא אדם שם ובא חברו והזמינו לדין בפני עדים אפי' בשוק חל עליו חרם עד שיבא ויטעון בב"ד. או אפי' בלא עדים דלא איבריה סהדי אלא לשקורי אלא דאין כותבין סרבנות בלא עדו' עכ"ל ש"מ הא איכא סהדי כתבי' סרבנות וכת' מה"רם סרבן ב"ד צריך ליתן כל הוצאות שיוצי' עליו להכריחו. ובכן כתו' מיום שמתחילין רבני' לכתו' עליו כו' חייב לשלם כל יציאותיו א"כ ש"מ שכותבין עליו רבנים ולית דין צריך פנים ודין זה פשוט לכל אתרוות'. וכן תקון העולם הוא זה דא"לכ בטיל דינא בארע' ונתמלא הארץ גזל וחמס דכל מאן ישתמ' עצמו מן הדין וסב' מאן מפיס שסרבתי וברור לי אם בא הדב' לפני ה"ה מה"ר יוזמן כ"ץ שידו יהיה בו בראשונה לשמתי' על שעבר הזמנתו והמצרף לזה שאר פשיעותו אמת הוא שיש קהילות שמנהגם לשלא ליתן יד לבעל דין כל מה שאירע לפניה' אבל הן כותבים כל המאורע ומניחין בקופות עד שישלח להן ב"ד או רב לשלוח לו וכן יש נוהגים לומר כל גופא דעובד' לפני עדים ובעל דין ישתדל עם העדי' שיכתבו ויחתמו לו הכל נהרא ונהרא ופשטי'. אבל לדחותו לגמרי אינו מן המדה לפי אשר בא לפני וכן נא עצמך ובשרך הוא תתקיי' בו מבשרך אל תתעלם ותו לא מידי לעת עתה ויגדל ל"ע שלום כ"נ שאירו משה טרוד משה לוי מינץ:
שלום רב לק"ק ורנקבור' שי' בשם שאירי אהו' האלוף מה"ר זעמול שי' ואהו' הוותיק ה"רר יעקב שטיין ושאר ק"ק ש"י אתם נשיכם ובניכם ובנותיכם וכא"ל:
הנה בא לפני צעקת ה"ה מה"רם צבי שי' עליכם איך שאתם מעבירי' לו הדרך מליתן לו זכותו כתו' וחתו' ומזה א"צ להאריך כי כבר ביארתי הכל בכת' שאי' ה"ה מה"רש שי' ותשאלו אותו יגיד לכם או מה"רם צבי יגיד לכם הנ' טעמי' שלכם נעלם ממני וגם דברי מה"רם צבי בעל דין גופא הוי פלגא דיבורא. אך אם כדבריו תמיהני מדוע כבשת' עדותו וזכותו. לכן אהו' הביטו וראו דלא יצעק עליכם לרבנן על כבודכם להוכיח אתכם על עינוי דינו והפסיד ממונו ושאר דברי' היוצאי' מזה וראו את הנולד כי חכמים אתם. וכן יסג' שלום לעד כ"נ אהו' משה טרוד משה לוי מינץ: