אור ברסלב

שות מהרם מינץ· רבי משה הלוי מינץ

נה

נה

שלום רב לאהו' הר"ר לעמלין שי' הארכת עלי הדרך ברוב דברים התגלגלו' העניין ומוכן טענת ותשובתה דכוונתה היה לטובה לצדק הדין אך שרי לי לפי הנראה תחילת המעשה לא היה בהשכל והוי כשגגה היוצא מלפני השליט לא היה לך לגלות סוד הנמסר לך בפרט בענין הפקדון דהוא חרם הקדמונים שלא לעכ'. או לעקל שום פקדון וכאשר כפלת ושילש' דברור לך דהאי פקדון אינה של האשה השלוחה רק בא מאביה ומה שנתן הפקדון לבתו ידוע באיזה אופן עשה זה כי כל האי עניינ' ביארתי באורך לכן היה לך להחזיר הפקדון לבעליו בלי דיחוי ואיחור והמשל בזה אם הובל לידך פקדון ע"י שליח הן איש הן אשה הן פנויה הן בעולת בעל יודי או גוי ואותו שליח לא נתן לידך באופן שהוא שלו הפקדון רק של פלוני מאן דהוא. וש לשום אדם תביעות על השליח לאמר שגנב ממנו או שאר תביעות על השליח:

וידוע לך הנפקד במופת. ובברור שהפקדון של מאן דהוא ולא של השליח וכן השליח עצמו אמר כן בשעת מסירות לידך מה יש לך להשיב לאותו אדם שיש לו תביעות על השליח כיון דברור לך דהפקדון אינה של השליח ונשלח לך ממאן דהוא מעשה בכל יום שעשירים ישלחו פקדונותיהם ביד שליח נאמן יודי או גוי ליד מפקיד נאמן אז מיד כשבא הפקדון לנאמן אין לשליח בו שום זכות הגם עניין זה עובדא דידך מה שהיה הפקדון בחזקת השליח זה. נעשה מחמת צער ואונס הגה אשר ביארת וגילת דברור לך דכן הוא:) לכן אמינא הסכלת' עשיתה הלא יראתך כסלתך ולא זכרת אחריתך. אהו' שבא היזק לבעל הפקדון תמיהני אם לא יצא לך מזה חרטה וקטטה טרדת הנמשך לזה כי לא זו הדרך שמוציאך מידי קטטה וכן לא מן הנכון ודינ' לפי מכתבך:

ואדבר עתה לפי דינא לא לפסוק הלכה כי לאו דיינא אנא בהא מילתא איתא בפרק חזקת הבתים ת"ר אין מקבלין פקדונות לא מן הנשים. ולא מן העבדים קיבל מן האשה יחזיר לאשה מתה יחזיר לבעלה כו' אמר בשעת מיתתו של פלו' הן יעשה כפירושן ואם לאו יעשה פי' לפירושן ופי' רשב"ם יעשה כפירושן יחזיר הנפקד לאותו פלו' שפירשו אלו ואם לאו אי לא מהימן להו הנפקד שהפקדון של אותו פלו' אלא של בעלים שלהם הם יעשה הנפקד פי' אחר לפירושו שיחזיר לבעליהן של אלו ולא לאותו פלו' הלא איתא בהדיא דיחזיר לאשה ואין לנו להחזיקה בגניבה. אפי' היכא דהנפקד לא ידע מאומה א"כ עובדא דידך ברור לך דשל אביה היא מתחלה ועד סוף ועשתה גם האשה פי' הכי ושאר הוכחות ברורות ומפורסמות ק"ו וכ"ש שאין לעמה הפקדון ולהשיב פקדון לבעליו ושלא לגרום היזק לבר ישראל אדרבה כל ישראל חייבים להציל ממון חבירו מיד עושקו. ואח"כ איתא בגמרא דביתהו דרבה בר בר חנה כי שכיב אמרה הני כיפי לברתה ובני ברתה אתי לקמיה. דרב א"ל אי מהימן לך עשה כפירושה ואם לאו עשה פירוש לפירושה:

א"ד אי אמידנא לך עשה כפי' ואם לאו עשה פי' לפירושה ופי' רשב"ם. אי מהימן לך שלא גנב' ממך כו' עתה תראה דהתם היה רבה ב"ב חנה והיה הכיפה בידו מ"מ פסק רב דצריך להוציא מידו ולעשות כמצותה מכ"ש הכא שהפקדון בידך והיא שנתנה לידך עדיין חי וקים ואמרה שאינה של בעלה האי פקדון ויש ראיות והוכחו' לזה וכן שאמרה כן תחלה וסוף וכן גם אתה מוד' לכל דבריה כל שכן וק"ו שאין לעכב באוהליך כלל האי פקדון ולהשיב לה וכן פי' רשב"ם על אמידנא שני פירושי' וז"ל אי אמידנא אותם שאמרו שהן שלהן אם עשירים הם וראוים הם להפקיד כיפי ושאר חפצים עשה כפירושה והחזירה להם אי נמי אי אמידנא לך אשתך שיש לה אוהבים שנתנו לה ממון בע"מ שלא יהא לך חלק בו ומתנה היא זאת שנותנת קרוביה משלה עשה כפירושה עכ"ל מעתה תראה נמי לשני פירו' איתא הכא שאמרה שהן של אביה והוא אמיד ובעלה איפכא דאינה אמיד. וכן לאידך פי' דפי' ראוי ליתן לה אביה האי ממון כי הוא אמוד בפרט בענין זה המאורע ומעמד אביה וכל הא דרבה ב"ב חנה מיירי בסתם דלא ידוע דבר רק אמוד להכי מ"מ צריך בעלה להוציא הפקדון מידו ולעשות כצוואתה מכ"ש וק"ו שהפקדון בידך וידעת שאין לבעל שום זכות בו וידעת באיזה אופן הופקד בידך כאשר כתבת שלא היה לך לגלות או לעכב. ואיתא בתו' שם אפי' א"צ להודיע הבעל וכן איתא במרדכי והאריך מאוד ומחלקין בטמונים לאינה טמונים ואותו חילוק לא שייך הכא כי ברור לך שהן של אביה מטעמים אשר כתבת וכן יתר חילוקים דמחלק שם. ולפי הירושלמי דמפרש הא דקאמר אי מהימן לך עשה כפירוש ואם לאו פי' בעדים (הגה כלומר שיש עדים דלא מהימן דגרס בירושלמי עשה פי' לפי' ובלבד בעדים כהדא איתתא דרבי אבא דאמר הות קדשא דברתי והוא אמר ליתא אלא דידי אתי לקמי' דרב אמר אין אדם מצוי לשקר בשעת מיתה מיגו דמהימנא כל היכא דליכא רגלים לדבר ל דמשקרא ובעל העיטור פסק כא"ז וז"ל אי אמיד יעשה כפי כוחו ואי לא אמיד ורגלים לדבר דמשקרה יעשה פי' לפי' עכ"ל ש"מ דסבר ג"כ דצריך עדות דמשקרא אבל סתמא מהימנא וז"ל ס"א קבל מן האשה יחזיר לה ואפי' הבעל מוחה ואומר שלו הוא עכ"ל, וכן הא"ז פי' בעיא רשב"ם עכ"ל גם איתא בהדיא בריש ב"מ כל מה שהנפקד תופס בחזקת המפקיד כאלו הוא עצמו מוחזק בו אם בא אחר לתוקפו ממנו לא שבקינן ליה וכן בנסכא דר' אבא דאתא גברא וחטף ממנו והוי חד סהדא דפסק שם לאו כל החוטפי' נאמני' וה"ל כגזלן א"כ לא גרע אח' מחד סהדי שמעי' את' שהאי ממון הוא של הנר' מאן ובא אחר ורוצ' לחטו' ממנו אפי' הי' ביד המחטף מפקינן ממנו דלאו כל החוטפי' נאמנים כדפסק שם ק"ו וכ"ש שעדיין הממון בחזקת ה"ר מאן וכן נמי פסק ר"ת ומה"רם דעד אחד המסייע להחזי' דפטור משבועה ק"ו כדאי' בריש ב"מ א"כ לא גרע אתה מע"א. וכן ידוע שחרם קדמוני' שלא לעכב ולעקל שום פקדון. (הגה וקשה להכניס ראשך בזה למצא חילוקים דקי' מסברת הכרס כי ודאי לא יוכשר בעיני ת"ח וכן הריסת עולה לגלות פקדונות ולעכבם ומאו' החמירו חכמים בזה. קצרתי בזה כי לא באתי רק להראות מקום דדין פשוט הוא וזיל קרי בי רב). וכאשר כתבת דדין מרומה ומזוייף ושקר מתוכו כאשר כתבת כתב מה"רם על הא דאיתא שם דין מרומה צריכ' דרישה וחקירה פי' דוקא היכ' דהנתבע טוען רמאות בעי דרישה וחקירה אבל היכא דהטוען טען רמאות לא ישתדל הדיין בדין זה כלל. וכן היה דן הלכה למעשה וכן המרדכי מחלק הא דבעי דרישה וחקירה דוקא היכ' דאינו יודע בוודאי שהוא מרומה אבל יודע בוודאי שהוא מרומה אז אין לדונו כלל וכולהו איתא הכא כאשר כתבת. (פי' הגה גם קבלת קניין שקבלתי קשה לשמוע כי היה לך לעיין בה ולא לעשות מעשה בשל אחרים לוותר שלא לצורך וכן אשר כתבת וז"ל ואז האי הרר"ז סיפר דבריו בהרבה גילגולים שנראה לי שאין מחפש בזכות האשה כאש' לפי הנ"ל שונא לאשה. אך איניני מבקש להפריע אותו שלא כדין כיון שנראה לי דינא לדון עכ"ל גם בזה לא מן המידה שתוותר לקלקל אחרים להכשיר דיין שאינו במזג השווה כי ידעת דאמרו חכמי' לא לידון איניש כו' לכן מאחר דכתבת לי לבאר באיזה דרך יצאת ידי חובת' אמינ' אם תקראיני כאלה שיש בידי פקדון כה"ג אקיים בנפשי אל תשכון באהליך עוולה אפי' שעה א' ולקבול עלי נחש הקדמוני אשר אין לו תרופה ואקיים מצות השבה ושאר לאוין ועשיין והתלוי בזה ושלא לפרוץ גדר עולם וגבול אשר גבלו ראשונים גדולי עולם בפרט מאחר שכתבת שהדין מרומה והטענות שקר ומזויף גם דע שהר"רז כתב לי שאין להאמין עליו אם יבא לפני הדבר עד שאשמע תשובתו שיצדק בכל דרכיו לכן הארכתי לו גם דעתי. וכתבתי לו שיודיעני ג"כ תשוב' כי ק' ליישב איך יכנס בספק גזירה דרבנן כמו שהוא מצב ויסוד לכל בני ברית שלא לגלות פקדונות ושלא לעכבם ולולי מכתבו הארכתי לך יותר ותוכל להתווכח עליו על ככה כי בוודאי לא יוכשר הדבר לרוב חכמי דורינו. מזה אין להאריך עתה עד שאשמע תשובתי ואיך יפול הדבר. ומעתה תקיים בנפשך החכם עיניו בראשו ורואה את הנולד ואל תתחכם יותר וגו' ולך תהיה צדקה ותמצא חן ושכל טוב וגו' יהי שלום במחיצתכם ותושכן בטחנכם כ"ל אהו' משה טרוד משה לוי מינץ:

עיין לקמן בסי' צ"ב כתב שני שכתבתי להר"ר זעמיל אחר כתב זה כי האי כתב ראשון שכתבתי:

תשובה זו נשלח לי ונעתק לי מן ספר שנכתב בו הרבה תשובות:

תוכן העניינים

שות מהרם מינץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה